1) TOSFOS DH MARKULIS

תוספות ד"ה מרקוליס

אור"ת, 'קילוס' שמה לשון שבח; אלא שחכמים כינו אותה לגנאי וקראוה 'קוליס' - לשון "לעג וקלס" (תהלים מד) ...

(a) Clarification (Part 1): Rabeinu Tam explains that its real name was 'Kilus' - a Lashon of praise, only the Chachamim nicknamed it derogatively 'Kulis', as in the Pasuk in Tehilim "a mockery and scorn (La'ag va'Keles) ... ".

ומר לשון חילוף כמו 'במר דשחוט'ה (חולין דף צד.), 'במר דפרזלא' (ב"ק דף קיג.) 'במר דכנתא' (בכורות דף ל.) כלומר חילוף קילוס, שהחליפו שמה.

(b) Clarification (Part 2): And the prefix 'Mar' means 'in place of'' (like we find in Chulin 'be'Mar di'Shechutah', in Bava Kama 'be'Mar de'Parz'la' and in bechoros 'be'Mar de'Kanta'). In other words 'Mar Kulis' means that 'Kulis' is in place of 'Kilus', which they changed.

2) TOSFOS DH AF-AL-GAV DE'KA'MECHAVEN LI'VEZUYAH

תוספות ד"ה אע"ג דקמיכוין לבזויה

ולעובדה בבזוי ...

(a) Clarification (Part 1): And to worship it by means of degrading it ...

דאי לא קמכוין אלא לבזות, הא אפילו עובד מאהבה ומיראה פטור לרבא, ואפילו לאביי דמחייב התם, הכא מודה דפטור.

(b) Clarification (Part 2): Because if he intended merely to despise it, he would not be Chayav, seeing as according to Rava even me'Ahavah and mi'Yir'ah, he would be Patur; and even Abaye, who declares me'Ahavah and mi'Yir'ah Chayav, would concede here that he is Patur.

3) TOSFOS DH KATANI AVODAH-ZARAH VE'KATANI MOLECH

תוספות ד"ה קתני ע"ז וקתני מולך

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara asks this Kashya here, and not on the previous Mishnah, which lists Avodah-Zarah as well as Pe'or and Markulis).

אף על גב דקתני 'ע"ז' וקתני 'פעור ומרקוליס'?

(a) Implied Question: Even though the Tana mentions Avodah-Zarah as well as Pe'or and Markulis

לא דמי, דהתם לפרושי דינא קאתי; אבל הכא דייק מרישא דקתני 'אלו הן הנסקלין, עובד ע"ז והנותן מזרעו למולך' - ולא קתני 'פעור ומרקוליס'.

(b) Answer: One cannot compare them, since there the Tana comes to discuss their respective Dinim. Here on the other hand, the Gemara is extrapolating from the Reisha, which states 'Eilu Hein ha'Niskalin, Oveid Avodah-Zarah and ha'Nosen mi'Zar'o mi'Zar'o la'Molech', whilst omitting Pe'or and Markulis.

64b----------------------------------------64b

4) TOSFOS DH HE'EVIR KOL ZAR'O PATUR

תוספות ד"ה העביר כל זרעו פטור

וא"ת, מקמא מיחייב ליה?

(a) Question: Why is he not Chayav already from his first baby?

וי"ל, כגון שאין לו אלא בן אחד או שהעבירם בבת אחת.

(b) Answer: The Gemara is speaking either about someone who only has one son, or who sacrificed all his children simultaneously.

5) TOSFOS DH SHALOSH KERISUS BA'AVODAH-ZARAH

תוספות ד"ה שלש כריתות בע"ז

(SUMMARY: Tosfos query Rashi, who cites the third Pasuk of Avodah-Zarah as "Ki D'var Hash-m Bazah" [in 'Sh'lach-L'cha], from the opinion of Rebbi in Pesachim. They therefore conclude that the third Pasuk is the Pasuk [in connection with Molech] in Acharei-Mos "Ki Kol Asher Ya'aseh mi'Kol ha'To'evos ha'Eil ... ve'Nichr'sah", and they finally explains why it is preferable to establish this Pasuk by Avodah-Zarah rather than by Molech itself).

פ"ה, שתים גבי מולך ב'קדושים', והשלישי ב'שלח לך' "כי דבר ה' בזה".

(a) Explanation #1: Two Kerisus in Kedoshim by Molech, Rashi explains, and the third in 'Sh'lach-L'cha - "Ki D'var Hash-m Bazah".

וקשה לרבי, דאית ליה בריש 'מי שהיה טמא' (פסחים ד' צג.) 'מגדף היינו מברך השם' ובסוף פרק קמא דשבועות (דף יג.) מוקי 'כי דבר ה' בזה' לפורק עול ומגלה פנים בתורה, כרת בע"ז שלא כדרכה מנלן?

(b) Question: This poses a Kashya on Rebbi, who at the beginning of 'Mi she'Hayah Tamei' establishes "Ki D'var Hash-m Bazah" with regard to 'Porek Ol' and 'Megaleh Panim ba'Torah';` So from where will he learn Kareis by 'Avodah-Zarah she'Lo ke'Darkah'?

ויש לומר, דכרת ג' בפרשת אחרי מות דכתיב מולך גבי עריות, ו'אכולהו כתיב "כי כל אשר יעשה מכל התועבות ... ".

(c) Explanation #2: We learn the third Kareis from the Pasuk in Acharei-Mos, which incorporates Molech in the Parshah of Arayos), since "Ki Kol Asher Ya'aseh mi'Kol ha'To'evos ha'Eil ... ve'Nichr'sah" pertains to all the cases mentioned there (including Molech).

ואף על גב דהוי ליה טפי לאוקמי לגופיה, ל'מעביר בנו שלא כדרכה'?

(d) Implied Question: Would it not have been more appropriate to establish it with regard to Molech itself , where he passed his child through the fire she'Lo ke'Darkah?

ניחא ליה לאוקמיה בע"ז באם אינו ענין, כיון דהשתא סבירא ליה מולך לאו היינו ע"ז, וחוק בעלמא הוא, דלא מסתבר לחיובי עליה אלא כדרכה.

(e) Answer: We prefer to establish it by Avodah-Zarah with 'Im Eino Inyan', seeing as currently we consider Molech no more than a custom, but not an Avodah-Zarah, in which case it wouls not be logical to render it Chayav by She'Lo ke'Darkah.

6) TOSFOS DH LE'MA'AVIR B'NO U'VITO SHE'LO KE'DARKAH

תוספות ד"ה למעביר בנו ובתו שלא כדרכה

תימה, כיון דמולך ע"ז הוא, ת"ל מההוא כרת דמוקמינן לע"ז שלא כדרכה?

(a) Question: Seeing as Molech is currently considered an Avodah-Zarah, why can we not learn this from the same Pasuk as we learn Avodah-Zarah she'Lo ke'Darkah?

ויש לומר, דלא הוה מוקמינן ליה לע"ז, כיון דגבי מולך כתיב אי לאו דאשכחן קרא אחרינא למולך.

(b) Answer: We would not have established that Pasuk (which is written by Molech as we explained earlier) by Avodah-Zarah, if we had not found another Pasuk by Molech itself.

7) TOSFOS DH VE'CHI SHELOSHAH YESH

תוספות ד"ה וכי שלשה עולמות יש

(SUMMARY: Tosfos establish R. Yishmael's question as rhetoric, to explain his own reasoning. Then they go on to explain why it is indeed not a Kashya on R. Akiva, and finally, why it is not a Kashya on R. Yishmael either).

לאו לר' עקיבא פריך,' דאיהו מוקי לה במברך את השם, אלא אליבא דנפשיה קאמר, כדפ"ה.

(a) Clarification: R. Yishmael is not addressing R. Akiva, who establishes it by Mevarech es Hash-m, but rather to explain his own view, as Rashi explains.

ואם תאמר, לרבי עקיבא נמי תקשה 'וכי שלשה עולמות יש', דלעולם הזה נפקא לן מקראי דמולך בע"ז?

(b) Question: Why can we not pose the same Kashya on R. Akiva, since Kareis in this world we already know from the Pesukim that are written by Molech, which we apply to Avodah-Zarah (Maharshal).

מיהו ר' עקיבא איכא למימר דלא דריש "כי דבר ה' בזה" בע"ז, אלא כדדרשינן פ"ק דשבועות (שם).

(c) Answer: It may well be that R. Akiva does Darshen the Pasuk "Ki D'var Hash-m Bazah" with regard to Avodah-Zarah at all, but like we Darshen in the first Perek of Shevu'os.

אבל מרבי ישמעאל קשיא, דדריש בחלק 'המבזה דיבור ראשון שנאמר בסיני', דהיינו ע"ז, דאכתי תקשה ליה 'וכי שלשה עולמות יש', דע"ז נפקא ליה מקראי דמולך?

(d) Question: The Kashya however, does pertain to R. Yishmael, who Darshens in Cheilek that "Ki D'var Hash-m Bazah" refers to despising the first Dibur that was said at Sinai - which is Avodah-Zarah. One can now ask on him "Are there three worlds, since Kareis by Avodah-Zarah we learn from Molech?

וי"ל, דרבי ישמעאל הוה דריש קראי דמולך תרתי לע"ז שלא כדרכה משום עולם הזה ולעולם הבא.

(e) Answer #1: R. Yishmael however, Darshens two of the Pesukim of Molech with regard to Avodah-Zarah she'Lo ke'Darkah, one regarding this world, and the other, regarding Olam ha'Ba.

אי נמי, חד לע"ז שלא כדרכה ותרתי למולך לעולם הזה ולעולם הבא.

(f) Answer #2: Alternatively, one with regard to Avodah-Zarah she'Lo ke'Darkah, and two with regard to Molech, one regarding this world, and the other, regarding Olam ha'Ba.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF