תוספות ד"ה ומה י"ט

(SUMMARY: Tosfos first asks from where we know that Retzichah does not over-ride Yom-Tov, seeing as it would even override Shabbos, were it not for "be'Choil Moshvoseichem", which is not written in connection with Yom-Tov. Then they query the answer, in that Rava is speaking according to Abaye, who is speaking about a Korban Tzibur, and not a Korban Yachid).

וא"ת, ומנ"ל דלא דחיא רציחה י"ט, הא אפי' שבת דחיא, אי לאו משום דכתיב (שמות לה) "בכל מושבותיכם" ובי"ט לא כתיב; א"כ, תדחה י"ט בק"ו - ומה עבודה שדוחה יום טוב רציחה דוחה אותו ...'?

(a) Question: From where do we know that Retzichah does not override Yom-Tov, seeing as it would even override Shabbos, were it not for the Pasuk in Ki Sissa "be'Chol Moshvoseichem", which the Torah does not use in connection with Yom-Tov. In that case, let it override Yom-Tov from a 'Kal-va'Chomer' from Avodah which is overridden by Retzichah yet it overrides Yom-Tov.

וי"ל, דאיכא למימר 'שבת יוכיח, שנדחית מפני העבודה ואין נדחית מפני הרציחה', והוא הדין י"ט.

(b) Answer: We can disprove the Kal-va'Chomer from Shabbos, which is overridden by Avodah, yet Retzichah does not override it.

מיהו אין שייך למימר 'שבת יוכיח שנדחית מפני העבודה', דהיינו עבודת ציבור שאינה נדחית מפני הרציחה, דהא, אמילתיה דאביי קאי.

(c) Question: However, one cannot really ask 'Shabbos Yochi'ach, which is pushed away before Avodah', seeing as that refers specifically to Avodas Tzibur, and Rava is asking according to Abaye, who makes the 'Kal-va'Chomer from Korban Yachid (see 'Chamra ve'Chaye').

ול"נ, דל"ק מידי, כיון דאיכא למימר ק"ו לקולא ולחומרא, לחומרא אמרינן.

(d) Answer: The Kashya falls away however, when we bear in mind that the 'Kal-va'Chomer' can work both le'Kula and le'Chumra, in which case we will apply the principle in such a case, we always go le'Chumra (see 'Chamra ve'Chaye').


תוספות ד"ה והא הוה חזקיה

(SUMMARY: Tosfos cites commentaries who erased this Kashya from the text, and gives two good reasons for doing so. They go on to prove that Resha'im are not counted in this context, but query why the Gemara does not counter the question from David by citing Mefivoshes).

אית ספרים דלא גרס ליה,

(a) Change of Text: Some commentaries omit this question from the text ...

דחזקיה לא היה מושל על כל ישראל, שבימיו גלו עשרת השבטים.

(b) Reason #1: since Chizkiyah did not rule over the whole of Yisrael, due to the fact that it was in his days that the ten tribes went into exile (see Maharam).

ועוד, דשבנא רשע היה ולא ממניינא הוא.

(c) Reason 2#: Moreover, Shevna (whom the Gemara quotes in the answer), was a Rasha, and cannot therefore be counted.

ותדע, דכי פריך 'והא הוה דוד', לא משני 'הוה אחיתופל שקראו דוד "אלופו ומיודעו" ', כיון דרשע הוה אינו מן המנין.

(d) Proof: Proof of this lies in the fact that when the Gemara asks from David, it does not counter by citing Achitofel, whom David referred to as his esteemed teacher - because he was a Rasha, and Resha'im are not counted.

וקצת קשה, דלא משני 'הוה מפיבושת, שהיה מבייש פני דוד בהלכה' (ברכות ד' ד.)?

(e) Question: What is difficult however, is why the Gemara does not counter the Kashya from David by citing Mefiboshes, who the Gemara in B'rachos describes as having shamed David in Halachah?


תוספות ד"ה כולהו שניה קאמרינן

(SUMMARY: Tosfos qualifies 'Kulhu Sh'neih', by confining it from the time that the person became great, at the same time resolving the problem that would otherwise arise on the text that reads 've'ha Ika Elazar?' Finally, they ask why the Gemara declines to counter 've'Ha Ika Yehoshua?' with 'Havah Osniel ben K'naz').

דמשהותחל' גדולתן לא פסק כולהו שני'.

(a) Clarification: (This does not mean that they had to be great all their lives, but that) they had to be great from the time they rose to greatness for the rest of their lives.

והשתא לא קשה לספרים דגרסי 'והא הוה אלעזר'? 'הוה פנחס'; דהכי פריך 'והא הוה אלעזר, שהותחלה גדולתו אחר של יהושע'.

(b) Explanation: Consequently, the text that adds "ve'ha Hava Elazar (Ika Pinchas)', is based on the fact that Elazar rose to greatness only after Yehoshua.

ותימה, דלא משני א'יהושע 'הוה עתניאל בן קנז', שהחזיר הלכות (הלכות) שנשתכחו מישראל בימי אבלו של משה (תמורה דף טז:).

(c) Question: Why does the Gemara not counter the Kashya from Yehoshua with 'Havah Osniel ben K'naz', who revived the Halachos that were forgotten during the mourning period of Moshe?


תוספות ד"ה והא הוה הונא בר נתן

שהיה קרוב למלכות, כדאיתא בפ"ב דזבחים (דף יט.) דאתקיים ביה "והיו מלכים אומניך".

(a) Clarification: Huna bar Nasan was close to the King of Persia, as we learned in Zevachim, and the Pasuk "And kings will be your nurturers" was fulfilled in him (when the king taught him a lesson by quoting him a Pasuk).


תוספות ד"ה דיני נפשות מתחילין מן הצד

(SUMMARY: Tosfos explains why "Lo Sa'aneh al Riv/Rav" does not bother us with regard to Dinei Mamonos, or perhaps it doesn't apply to Dinei Mamonos, even though "Lintos" does, according to one opinion).

משום "לא תענה על רב".

(a) Clarification: On account of the Pasuk "Lo Sa'aneh al Riv" (which we read 've'Lo Sa'aneh al Rav').

אבל בדיני ממונות לא חיישי'. ומ"מ, דרך שאלה יכולין לענות.

(b) Explanation #1: By Dinei Mamonos however, we are not concerned about conforming with the ruling of the foremost judge. It is possible however, to disagree with him by querying him (see Maharam), even though his ruling is final.

ואפשר "לא תענה על רב" בדיני נפשות כתיב, ולא בדיני ממונות.

(c) Explanation #2: Alternatively, "Lo Sa'aneh al Riv/Rav" is confined to Dinei Nefashos, and does not extend to Dinei Mamonos at all.

אע"ג ד"לנטות" קאי נמי אדיני ממונות, למאן דמוקי לה בריש מכילתין (דף ג:) בב"ד נוטה.

(d) Implied Question: Despite the fact that the following word "Lintos" does pertain to Dinei Mamonos, according to one opinion on Daf Gimel.


תוספות ד"ה רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן מהכא ויחגרו איש וגו'

(SUMMARY: Tosfos reconciles this Sugya and the Sugya in Shabbos, which assume that Uri'ah was a Mored be'Malchus, with the Gemara in Megilah, which states that a Mored be'Malchus does not require a Sanhedrin. And in light of their explanation, they go on to explain the dialogue between Avigayil and David, which they finally prove from the Yerushalmi).

הכא משמע שמורד במלכות היה ובעי למידייני', דדוד היה חושב עצמו מלך.

(a) Clarification #1: It implies here, that Naval was considered a Moreid be'Malchus (guilty of treason), seeing as David considered himself King.

וכן בפרק במה בהמה (שבת דף נו. ושם) גבי אוריה שהיה לו לדוד לדונו בסנהדרין ולא דייניה, אע"ג שהיה מורד במלכות כדאמרינן התם.

(b) Clarification #2: Likewise in Shabbos, where the Gemara says that David ought to have judged Uri'ah ha'Chiti via the Sanhedrin, but he didn't even though he was a Moreid be'Malchus, as the Gemara explains there.

וקשה, דהא אמר במגילה (דף יד: ושם) דמורד במלכות לא בעי למידייניה?

(c) Question: There is a problem with this however, from the Gemara in Megilah, who maintains that a Moreid be'Malchus does not need to be judged?

ויש לומר, לא בעי למידייניה כשאר חייבי מיתות, אלא לקבל עדות ולידע אם הוא מורד במלכות.

(d) Answer: What the Gemara there means is that he does not need to be judged with all the stringencies of other Chayvei Misos, but to accept the witnesses and to ascertain that he is guilty via Sanhedrin is obligatory.

ונראה, דהא דאמר 'לא בעי למידייניה' - לענין הא דתנן בפירקין (דף לב.) 'דיני נפשות גומרין בו ביום לזכות, וביום שלאחריו לחובה', ובלילה שלאחריו אין גומרין'. והאי גומרין בו ביום לחובה.

(e) Explanation (Part 1): It seems that by 'not necessary', we mean with regard to the Mishnah that we learned earlier 'Dinei Nefashos Gomrin bo ba'Yom li'Zechus, u'va'Yom she'le'Acharav le'Chovah', u'va'Laylah she'le'Acharav Ein Gomrin'. Whereas a 'Mored be'Malchus' one may even sentence him to death on the same day.

והיינו דקאמרה ליה אביגיל 'וכי דנין דיני נפשות בלילה?' כדאמרינן לעיל בפירקין (דף לד:) ד'נגד השמש' בעינן. והשיב לה - דלא בעי למידייניה כשאר דיני נפשות, אלא גומרין בו ביום לחובה.

(f) Explanation (Part 2): And this explains the dialogue between Avigayil and David ha'Melech, where the former asked the king whether one is permitted to judge Dinei Nefashos at night-time (see Maharam). To which the latter replied that it was not necessary to judge him like other Dinei Nefashos, but that it was permitted even to sentence him to death on the same day.

וכן מוכח בירושלמי דפירקין דאמרה ליה 'וכי דנין דיני נפשות בלילה?' אמר לה 'כבר נגמר דינו מבעוד יום'.

(g) Proof: And this is evident in the Yerushalmi of this Perek, which quotes Avigayil as having asked 'And is it permitted to judge Dinei Nefashos by night?', to which David replied 'His Din was already completed before nightfall!'


תוספות ד"ה אין מונין להם אלא אחד

משום קידוש החדש ועיבור השנה איצטריך, דלענין דין פשיטא דאין קרובים כשרים.

(a) Clarification: This statement pertains exclusively to Kidush ha'Chodesh and Ibur Shanah, because as far as the other items in the Beraisa are concerned, a father and son are invalidated from judging altogether.



תוספות ד"ה לאתויי ממזר

(SUMMARY: Tosfos proves that the Gemara refers exclusively to 'ha'Kol Kesheirin Ladun' Dinei Mamonos, and not to 'Ein ha'Kol Kesheirin Ladun Dinei Nefashos'. They also reconcile this with the Gemara in Nidah, which, according to one text, makes a Tzerichusa that establishes the current statement by Dinei Nefashos. Finally, they explain why the Gemara does not answer that 'ha'Kol Kesheirin Ladun' comes to include Ba'alei Mumin).

לאו 'א'אין הכל כשרין לדון דיני נפשות' קאי.

(a) Clarification (Part 1): This does not refer to 'Ein ha'Kol Kesheirin Ladun Dinei Nefashos' ...

דאם כן, הוה ליה למימר 'לאתויי חלל' דהוי רבותא טפי, דאפי' חלל דכשר לבא בקהל, פסול לדון דיני נפשות, משום דכתיב "אתך" - 'בדומה לך'.

(b) Proof #1: Because if it did, then it ought rather to have included a Chalal, which wouold have been a bigger Chidush - that even a Chalal, who is Kasher to marry into the Kahal, is Pasul from judging Dinei Nefashos, since the Torah writes "Itcha" - 'be'Domeh Lach'.

ועוד, הא בהדיא קתני לה - 'אלא כהנים לוים וישראלים המשיאין לכהונה'.

(c) Proof #2: Moreover, our Mishnah specifically writes (with regard to Dinei Nefashos) 'only Kohanim, Levi'im and Yisre'eilim who are eligible to marry into the Kehunah'.

אלא א'הכל כשירין לדון דיני ממונות' קאי.

(d) Clarification (Part 2): It must therefore pertain exclusively to 'ha'Kol Kesheirin Ladun Dinei Mamonos'.

וכן מוכח (מתוך) הצריכותא דעביד אדיני ממונות.

(e) Proof: And so it is evident from the Tzerichusa which it makes, that it refers to Dinei Mamonos.

ואע"ג דבפרק בא סימן (נדה דף מט: ושם) קעביד צריכותא איפכא אדיני נפשות?

1. Question: Even though in Perek Ba Siman, the Gemara makes the opposite Tzerichusa with regard to Dinei Nefashos ...

מ"מ, נקט עיקר מילתא משום דיני ממונות.

2. Answer: Nevertheless, in our Sugya, the correct explanation is that of our Sugya, that it pertains to Dinei Mamonos and not to Dinei Nefashos (see Tosfos in Nidah DH 'Tenina').

וא"ת, לימא 'לאתויי סומא' דכשר לדון דיני ממונות לתנא דמתני', כדאמרינן לעיל (דף לד:), ופסול לדיני נפשות כדאי' בריש מצות חליצה (יבמות דף קא. ושם) דממעט סומין מדתני רב יוסף 'כשם שב"ד מנוקין בצדק כך מנוקין מכל מום'?

(f) Question (Part 1): Why does the Gemara not answer that it comes to include a blind person, who is eligible to judge Dinei Mamonos according to our Mishnah, as we learned earlier, but not to judge Dinei Nefashos, as we learned in Yevamos, where it precludes him from the Beraisa cited by Rav Yosef 'Just as Beis-Din is free from injustice, so too must they be free of blemishes'?

ומהאי טעמא נמי יש לפסול כל מומין, כיון דהאי קרא ד"מום אין בך", במום ממש איירי.

(g) Question (Part 2): And by the same token all blemishes invalidate them, seeing as the Pasuk writes "and there are no blemishes on you", which is meant literally?

וי"ל דמשמע ליה מתני' בפסול יוחסין כדאמרי' בזה בורר (לעיל דף כז:) אמתניתין דבא סימן.

(h) Answer: The Gemara understands that the Mishnah is speaking about the P'sul of Yuchsin (and not Mumin).

תדע דקתני סיפא 'אלא כהנים לוים וישראלים המשיאין לכהונה'.

(i) Proof: A proof for this lies in the Seifa, where the Tana concludes ' ... only kohanikm, Levi'im and Yisre'eilim who are eligible to marry into the Kehunah'.


תוספות ד"ה תנינא חדא זימנא

(SUMMARY: Tosfos explain why the Gemara's Kashya can only refer to Rav Yehudah, and not to the Mishnah itself, and cites a precedent in Pesachim to back it up).

א'מילתיה דרב יהודה קשה ליה, אמאי איצטריך ליה למימר א'תרתי מתניתין 'לאיתויי ממזר'.

(a) Clarification #1: The Kashya refers to Rav Yehudah, why he needs to extrapolate from two different Mishnahs 'to exclude Mamzer'?

דאי אמתניתין, מאי פריך, הא קתני התם טובא כה"ג, אע"ג דתני להו בשאר דוכתי?

(b) Clarification #2: It cannot refer to to the Mishnah itself, since we quite often, that the Tana there inserts something in one Mishnah, even though it has already learned it elsewhere.

וכה"ג אשכחן בפרק אלו דברים בפסחים (דף סט: ושם) גבי 'כלל גדול א"ר עקיבא - "כל מלאכה שאפשר לעשותה ... " '.

(c) Precedent: And we find a similar pattern in Perek Eilu Devarim, with regard to 'K'lal Gadol Amar R. Akiva; Kol Melachah she'Efshar La'asosah ... ' (where the Gemara queries Rav Yehudah, who rules like R. Akiva in two places).


תוספות ד"ה חדא לאתויי גר

(SUMMARY: Tosfos discuss the discrepancy between our Gemara, which validates a Ger to judge Dinei Mamonos, and the Gemara in Yevamos, which invalidates him. And they refute, with proof, the opinion of Rashi, who establishes the Gemara in Yevamos [which forbids a Ger to judge a Yisrael] with regard to Dinei Nefashos exclusively). They then explain why, to answer its Kashya regarding Mamzer, the Gemara in Kidushin does not draw the same distinction (between judging a Mamzer like himself and a regular Yisrael. Yet despite the difference between a Ger and a Mamzer, our Gemara makes a Tzerichusa between them).

השתא משמע דסתם גר כשר לדיני ממונות.

(a) Clarification: This seems to say that a regular Ger is eligible to judge Dinei Mamonos.

וק', דבפרק החולץ (יבמות דף קה: ושם) 'אכשריה רבא לרב מרי בר רחל ומני' אפורסי דבבל, דכיון דאמו מישראל, "מקרב אחיך" קרינא ביה'; אלמא בעיא אמו מישראל.

(b) Question: In the Gemara in 'ha'Choletz' however, we learned that Rava appointe Rav Mari bar Rachel among the judges of Bavel, because 'since his mother was from Yisrael, he is included in the Pasuk "mi'Kerev Achecha", implying that one's mother needs to be from Yisrael in order to be a judge?

וי"ל, דהכא מיירי לדון גר חבירו, כדאמרי' בפ' מצות חליצה (שם דף קב. ושם) 'גר דן את חבירו דבר תורה, ואם היתה אמו מישראל. דן אפילו ישראל'.

(c) Answer: Our Gemara is referring to judging a Ger like himself (as we have learned in Perek Mitzvas Chalitzah - 'a Ger is permitted to judge his fellow-Ger min ha'Torah); whereas the Gemara in 'ha'Choletz' is talking about judging a full-fledged Yisrael.

ולא כמו שפ"ה, דלענין דיני נפשות איירי, דדן חבירו ולא ישראל, אבל לדיני ממונות כשר.

(d) Rejection of Rashi: This does not conform with the opinion of Rashi, who maintains that a it is only regarding Dinei Nefashos that a Ger may judge his fellow Ger, but not a Yisrael, whereas Dinei Mamonos, he is even permitted to judge a full-fledged Yisrael.

ועוד, דהתם מייתי קרא ד"מקרב אחיך", ואילו דיני נפשות מימעטי בסמוך מ"ונשאו אתך".

(e) Proof: Furthermore, the Gemara there (in 'ha'Choletz') cites the Pasuk "mi'Kerev Achecha", whereas our Sugya will shortly preclude a Ger regarding Dinei Nefashos from "ve'Nas'u Itach" - 'be'Domin Lach'.

וא"ת, והא דאמר בפ' עשרה יוחסין (קידושין דף עו:) גבי 'מי שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים' - 'למימרא דלא מוקמינן פסולין', ורמינהו - 'הכל כשרין לדון'? ואמר רב יהודה 'לאתויי ממזר'. ומאי קושיא, דילמא היינו לדון חבירו?

1. Question: The Gemara in 'Asarah Yuchsin', after extrapolating from the Mishnah there 'Mi she'Huchzeku mi'Shotrei ha'Rabim' that Pesulin are disqualified from judging, queries that from the Mishnah in Nidah 'ha'Kol Kesheirin Ladun' on which Rav Yehudah commented 'to include a Mamzer'. What is the Kashya? Why can we not answer that there too, the Mishnah is speaking about a Mamzer judging a Mamzer like himself (but not a regular Yisrael)?

וי"ל, דשאני ממזר הואיל ואביו ואמו מישראל, "מקרב אחיך" קרינא ביה.

2. Answer: A Mamzer is different (than a Ger), since, seeing as both his father and mother are from Yisrael, he is considered "mi'Kerev Achecha" (in which case he is eligible to judge a full-fledged Yisrael too).

והאי דקאמר 'צריכא', אע"ג דגר וממזר חלוקין?

(f) Implied Question: Why does our Gemara then find it necessary to make a Tzerichusa between a Ger and a Mamzer, seeing as the two are different (as we just established)?

מ"מ, נקט צריכותא דשייכא לפי שהמשנה שנויה סתם, ואין חילוק זה מפורש בה.

(g) Answer: Nevertheless, the Gemara makes the Tzerichusa, seeing as the Mishnah is learned S'tam, and the difference between them is not mentioned there.


תוספות ד"ה חדא לאתויי גר

(SUMMARY: Tosfos queries Rabeinu Tam, who takes on that Rav Shmuel bar Yehudah was the son of R. Yehudah Hindavah, who was a Ger, from the Gemara in 'Mitzvas Chalitzah', which suggests otherwise. Consequently, they conclude otherwise).

וא"ת, בריש מצות חליצה (דף קב: ושם) ד'א"ל רב שמואל בר יהודה לרב יהודה - "תנינא, "בישראל" - 'בב"ד של ישראל ולא בב"ד של גרים'?

(a) Question (Part 1): In Perek Mitzvas Chalitzah, when Rav Yehudah invited Rav Shmuel bar Yehudah to sit on a Beis-Din to supervise a Chalitzah, the latter replied 'Have we not learned (with regard to Chalitzah) "be'Yisrael", 'in a Beis-Din of Yisrael, and not in a Beis-Din of Geirim' (see Maharam) ...

ורגיל ר"ת לומר דאותו (רב) שמואל בר [רב] יהודה היה בנו של רב יהודה הינדוואה דאמרי' בפ"ק דקידושין (דף כב:) ד'גר שאין לו יורשים הוה, ונתגייר הוא ובנו'.

(b) Question (Part 2): And Rav Shmuel bar Yehudah, Rabeinu Tam used to say, was the son of Rav Yehudah Hindavah - a Ger who had no heirs (as the Gemara explains in Kidushin, which states that his father and he both converted).

ואינו נראה, דא"כ בלא "בישראל" נמי מיפסיל אפי' בשאר דינין, כיון דלאו אמו מישראל.

(c) Question (Part 3): The Gemara that we currently quoting suggests otherwise, since, according to Rabeinu Tam, even without "be'Yisrael", he Rav Shmuel bar Yehudah would have been Pasul to sit in any Beis-Din (even not for Chalitzah), since his mother was not from Yisrael?

ואין לומר דאיצטריך לפסול אפי' לחליצת בני גרים.

(d) Suggested Answer: Nor can we answer that we need "be'Yisrael" to invalidate even the Chalitzah of the children of Geirim at the hands of a Beis-Din of Geirim (and that Rav Yehudah invited Rav Shmuel bar Yehudah to sit on such a Beis-Din) ...

דבני גרים כיון שהורתן ולידתן בקדושה, ישראל מעליא נינהו, כדאמרי' בפ' נערה (כתובות דף מד: ושם) לענין נערה המאורסה דהורתה ולידתה בקדושה, ישראלית מעליתא היא.

(e) Refutation: Because the sons of Geirim, who are both conceived and born bi'Kedushah, are considered full-fledged Yisre'eilim, like the Gemara in Kesuvos, which specifically declares a Na'arah ha'Me'urasah who was conceived and born bi'Kedushah as 'a proper Yisre'eilis'.

וצריך לומר, דאיצטריך "בישראל" לפסול גר לחליצה אפילו אמו מישראל, ורב שמואל בר יהודה אמו מישראל הוה.

(f) Answer: We are therefore forced to say that we need "be'Yisrael" to disqualify a Ger from judging Chalitzah even if his mother is from Yisrael - and Rav Shmuel bar Yehudah's mother was from Yisrael.


תוספות ד"ה אתך בדומין לך

(SUMMARY: Tosfos discusses why we not learn Ba'al-Mum from "Itcha").

אף על גב דמ"אתך" נמי הוי שייך למעוטי בעל מום, דמשה לאו בעל מום הוה, כדאמרינן בפרק מומין 33אלו (דף לז) 'אם כן, עשיתו למשה בעל מום?'

(a) Implied Question: Bearing in mind that Moshe was not a Ba'al-Mum (as we see from Perek Eilu Mumin 'If so, you have declared Moshe a Ba'al-Mum!'), why could we not learn 'Ba'al-Mum' too from "Itcha"?

מכל מקום, לא הוה מסתבר למידרש "אתך" להכי, אי לאו משום דכתיב "ומום אין בך".

(b) Answer: Because it does not seem logical to Darshen "Itcha" for that if not for the Pasuk "u'Mum Ein Bach".