1) TOSFOS DH MAI ZEH BORER LO ECHAD VE' ZEH BORER LO ECHAD

תוס' ד"ה מאי זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד

(SUMMARY: Tosfos queries Rashi's interpretation of the Gemara's question [implying that one requires nine Dayanim], and offers an alternative explanation).

פ"ה, דמשמע דלהוו ט'. כיצד? זה בורר לו ב"ד אחד - הרי ג', וזה בורר לו ב"ד אחד - הרי ששה, ושניהם בוררים להם ב"ד אחר - הרי ט'. ולהכי מתמה 'בתלתא סגי?'

(a) Explanation #1: According to Rashi, the Gemara understands that there are nine. How is that? One of the litigants picks one Beis-Din - that makes three; the other one picks a Beis-Din - that makes six, and they both pick a third Beis-Din - that makes nine. Hence the Gemara asks that three will suffice?

ולא נהירא - שהרי משמעות הלשון אינו כן, דא"כ ה"ל להקשות בהדיא 'הא גופא קשיא - רישא אסיפא; אמרת "דיני ממונות בשלשה" אלמא בג' סגי; והדר קאמר דצריך ט'?

(b) Refutation: But that is not correct - since that is not at all the implication. If it was, then the Gemara ought to have asked explicitly that there is a contradiction here between the Reisha, 'Dinei Mamonos bi'Sheloshah, implying three, and the Seifa, which requires nine.

ונ"ל דאף בתחילה היה יודע כמו שמפרש אח"כ - שזה פוסל ב"ד של חבירו וזה פוסל ב"ד של חבירו ולא ישבו כ"א ג' אחרונים, כדקאמר המתרץ; ולא פריך אלא מלישנא דמתני' דקתני זה בורר ב"ד וחבירו גם כן. ולהכי פריך 'מאי זה בורר לו אחד ... ' כלומר לא סגי בלאו הכי?

(c) Explanation #2 (part 1): It therefore seems that the Gemara new at the outset what it ultimately concludes - that each litigant is permitted to disqualify his opponent's Beis-Din, and that in the end, it is the third Beis-Din that actually judges (like the Metaretz answers); And the Kashya is on the Lashon of the Mishnah, which states 'This one picks ... and that one picks, as if it was obligatory for each one to do so. That is why the Gemara asks 'What does it mean "Zeh Borer Lo Echad ... "? Do they really have to do that?

ומשני 'כשזה בורר' כלומר - אין חובה ודאי לעשות כן, אלא מתני' מיירי אם אירע כך.

(d) Explanation #2 (part 2): And the Gemara answers that the Mishnah speaks when that is what they did, but does not mean that it is obligatory to do so.

2) TOSFOS DH K'GON BEI DINA DE'RAV HUNA VE'RAV CHISDA DE'AMAR LEIH MAI KAMETARCHNA LACH ...

תוס' ד"ה כגון בי דינא דרב הונא ורב חסדא, דאמר ליה מאי קמטרחנא לך וכו'

(SUMMARY: Tosfos refutes Rashi's explanations, that Rav Huna and Rav Chisda lived and judged in the same town, and offers an alternative explanation).

פירש הקונטרס, שהיו במקום אחד.

(a) Explanation #1: Rashi explains that they judged in the same town.

ולא נהירא - דהא אמרי' (עירובין סב:) דרב חסדא לא היה מורה לפני רב הונא, אפי' ביעתא בכותחא, וכ"ש דדין לא היה עושה בפניו!

(b) Refutation: But that is not correct, seeing as we have learned in Eruvin that Rav Chisda declined to issue rulings in front of Rav Huna (i.e. in the same town) even something as simple as 'cooking an egg together with a milk-stew', and he would certainly not rule in money-matters in front of him?

ונ"ל - שהיו סמוכים זה לזה חוץ לג' פרסאות.

(c) Explanation #2: It therefore seems that they lived more than three Parsa'os of each other (and it would not be a big Tircha for the creditor to go from one to the other).

3) TOSFOS DH SHE'YEITZEI HA'DIN LA'AMITO

תוס' ד"ה כדי שיצא הדין לאמיתו

(SUMMARY: Tosfos cites two explanations as to the meaning of this statement).

פירש הריב"ן, שאפילו החייב יפרע ברצון ויאמר 'קושטא דייני, שאני בעצמי ביררתי האחד, ואם היה יכול להפך בזכותי היה מהפך'.

(a) Explanation #1: The Rivan explains that the litigant who is found guilty will pay willingly, and he will declare that the Dayanim certainly judged him fairly, seeing as he himself picked one of them, and had been able to judge in his favor, he would have done so.

לפום ריהטא משמע כך הפירוש, שמתוך שבירר זה שלו וזה שלו, ושניהם השלישי, יצא הדין לאמיתו בלא עוות, שיהא הענין שקול ולא ירבו מהפכין לחובה על מהפכין לזכות, ולא להפך.

(b) Explanation #2: The correct explanation, however, seems to be that since each litigant picked his own Dayan and the two of them then picked the third, the final ruling is bound to be absolutely correct, without any injustice. This is because the judgement will be balanced, since those who are searching to declare either party guilty do not exceed those who are searching to declare him innocent.

23b----------------------------------------23b

4) TOSFOS DH VE'AMAR RAV DIMI K'GON DE'KIBLEIH BE'CHAD

תוס' ד"ה ואמר רב דימי כגון דקבליה בחד

(SUMMARY: Tosfos justifies the Gemara's need to cite Rav Dimi).

תימה, למה לי לאתויי הא דרב דימי?

(a) Question: Why does the Gemara mention Rav Dimi?

ויש לומר, דאי לאו דרב דימי, לא הוה קשיא ליה 'תנינא!' דאי מהתם, ה"א דמיירי דקביל עליה כבי תרי דהוי תרתי לריעותא, והתם קאמר ר"מ דיכול לחזור; אבל בחדא לריעותא לא אמר רבי מאיר דיכול לחזור בו. ומשום הכי מייתי מילתיה דרב דימי, דקא משמע לן דאפילו בחדא ריעותא קאמר ר' מאיר יכול לחזור בו, וקא מקשי שפיר 'תנינא!'

(b) Answer: If not for Rav Dimi, we would not have been able to ask from the Mishnah. Why is that? Because we would have thought that the Mishnah is speaking where he accepted his father as two Dayanim, which is a double fault, and that is why R. Meir holds that he can retract, but if it was a single fault (such as in the case of Rav Dimi), R. Meir would not permit him to retract. So the Gemara cites Rav Dimi, to teach us that R. Meir permits him to retract even when there is only one fault, thereby justifying the Gemara's question 'Tanina!'

5) TOSFOS DH VE'RABANAN SAVRI TZARICH LEVARER

תוס' ד"ה ורבנן סברי צריך לברר

(SUMMARY: Tosfos reject the current text [which is Rashi's second Lashon], opting for the first Lashon, according to which R. Meir is the one who holds 'Tzarich Levarer').

ה"ג הקונטרס ללשון אחרון - ד'רבנן סברי דצריך לברר ... ' - אם יאמר אדם בב"ד 'אביא ב' כיתי עדים כשרים' צריך לברר דבריו ולהביא שתי כיתי עדים כשרים, ואם לא הביאם כשרים יפסיד. הלכך אינו יכול לפסול הראשונים, שאם הראשוני' פסולים, זה לא יגבה חובו בעדים אחרונים - שצריך לברר ולהביא כולם כשרים.

(a) Explanation #1: This is Rashi's version of the text, according to his second Lashon, that 'the Rabanan hold 'Tzarich Levarer'. Should a litigant claim in Beis-Din that he has two pairs of Kasher witnesses, then he is obligated to support his claim and to bring two pairs of Kasher witnesses. Failing which, he loses his case. That being the case, he cannot disqualify the first pair, because once they are disqualified, he cannot claim his debt with the second pair only, seeing as he was unable to support his claim and bring two pairs of Kasher witnesses.

וקשה לר"ת, דבפ' גט פשוט (ב"ב קסט: ושם) משמע דאפילו מאן דאמר 'צריך', היינו לכתחילה יאמרו לו ב"ד 'ברר דבריך!'; אבל מכל מקום אם אין יכול לברר בכך, לא יפסיד?

(b) Refutation: Rabeinu Tam queries this however, based on the Gemara in Perek Get Pashut, where it is implied that even those who hold that he needs to support his claim, that is only insofar as the Beis-Din will order him Lechatchilah, to do so. In the event that he is unable to however, he will not lose his claim?

ונראה לר"ת כפ"ה ללשון ראשון - ר"מ סבר 'צריך לברר'. הלכך יכול לפסול הראשונים, לפי שלא יפסיד שום דבר אם הראשונים פסולין; לפי שבית דין אומרים לו 'ברר דבריך!' דמסתמא יעשה מה שב"ד יצוה עליו. וא"כ לא יפסיד בפסול הראשונים, שמתקיים העדות בשאר.

(c) Explanation #2: Rabeinu Tam therefore accepts Rashi's first Lashon, according to which R. Meir holds 'Tzarich Levarer'. Consequently, he is able to disqualify the first witnesses, seeing as he does stand to lose anything if they are disqualified. This is because when Beis-Din instruct him to clarify his words, and he complies with their instructions; he will not lose anything should the first set of witnesses become disqualified, seeing as his testimony stands with the second set.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF