SANHEDRIN 16 (Tisha b'Av) - Dedicated by Rabbi Dr. Eli Turkel of Ra'anana, Israel, in memory of his father, Reb Yisrael Shimon ben Shlomo ha'Levi, whose Yahrzeit is on 10 Av.

1) TOSFOS DH 'MAH TECHILASAH KALPI, URIM VE'TUMIM ... '.

תוס' ד"ה 'מה תחילתה קלפי אורים ותומים ... '.

הא דאמר בריש הדר (עירובין דף סג.) גבי יהושע, דלא אשכחן דאיצטריך ליה לאלעזר לשאול באורים ותומים - לאו א'חלוקת הארץ קאמר, דגזירת הכתוב היא; אלא בשאר דברים הצריכים לשאול באורים ותומים, שהיה נגלה לו בנבואה.

(a) Clarification: When the Gemara says at the beginning of 'ha'Dar' that we do not find Yehoshua ever needing to consult Elazar with regard to the Urim ve'Tumim, it is not referring to the division of the land, which required Elazar from a Gezeirah-Shavah. Rather, it was referring to other issues, which were revealed to Yehoshua directly through prophecy.

2) TOSFOS DH 'ISH VE ISHAH ATAH MOTZI LI'SHE'ARECHA'.

תוס' ד"ה 'איש ואשה אתה מוציא לשעריך'.

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara here distinguishes between an individual and an entire city which sinned, whereas in Pesachim, regarding an Tamei individual who brings a Pesach Sheini, it does not).

הכא לא חשיב עיר בכלל "איש", ואף על גב דבפ' אלו דברים (פסחים דף סו: ושם וחולין כ"ט.) גבי פסח בטומאה אמר 'איש נדחה ואין ציבור נדחים', ואפילו כל העיר טמאה נדחים לפסח שני עד דאיכא רוב ישראל?

(a) Implied Question: Why does our Sugya not incorporate Ir in "Ish" (like it does in Perek Eilu Devarim, where it rules that a man (including an entire city) who is Tamei is pushed away from bringing the Pesach Rishon, to bring the Pesach Sheini, and it is only the majority of Yisrael who brings it be'Tum'ah?

שאני הכא, משום דמצינו שחילק הכתוב בין יחידים למרובים - כמו בין עיר הנדחת ליחיד.

(b) Answer: Here (by Misah) it is different, seeing as we have a precedent for drawing a distinction between individuals and an entire city - with regard to an Ir ha'Nidachas, where the punishment of the whole town differs from that of an individual (see Tosfos ha'Rosh).

3) TOSFOS DH 'EIN HA'BOR MISMALEI MI'CHULYASO!'

תוס' ד"ה 'אין הבור מתמלא מחולייתו'.

(SUMMARY: Tosfos queries Rashi, who explains that the clod of earth that one uproots from a pit will not fill it - from a Gemara in B'rachos, and go on to offer two alternative explanations).

פ"ה כגון אם עקר חוליא מבור עמוק וחזר והשליכו לתוכו, אין הבור מתמלא ממנה.

(a) Explanation #1: Rashi explains that if one uproots a clod of earth from a pit and throws it back into the pit, it will not fill the pit.

ולא יתכן, דאמרינן בפ' הרואה (ברכות דף נט.) 'כשנטל הקב"ה ב' כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, ומילא הנקב מעש'; ופריך 'ולימלייה מדידיה?' ומשני 'אין הבור מתמלא מחולייתו!'

(b) Question: This is not correct however, based on the Gemara in Perek ha'Ro'eh, which relates how Hash-m brought the Flood on the world by taking two stars from Kimah, and how He subsequently filled the gap with 'Ash'. Then, in answer to the question as to why He did fill it with the two stars that He took from it in the first, it answers that a pit (i.e. the gap) will not be filled with the earth that one took from it.

וי"מ, דקרקע שרגילין להניח על שפת הבור קורין חוליא, כי ההיא דתנן (עירובין דף פג:) 'חוליית הבור והסלע שהם גבוהים עשרה' - וקאמר 'אין הבור מתמלא מאותה חוליה'.

(c) Explanation #2: Some commentaries therefore explain that 'Chulya' refers to the earth that one has dug and that one subsequently places on the edge of the pit, like we learn in the Mshnah in Eruvin 'the Chulya of a pit and a rock which are ten Tefachim tall'. And what the Gemara is therefore saying is that one cannot fill the pit with that Chulya.

ור"ת פירש 'מחולייתו' היינו ממקורו - דאין מתמלא הבור מים ממקור נביעתו.

(d) Explanation #3: Rabeinu Tam however, explains Chulya with reference to the pit's source of water - meaning that a pit will not be filled with its own water source (see Tosfos ha'Rosh).

וכן מוכח במדרש דאמר 'אין הבור מתמלא מחולייתו, אלא אם כן ממשיכין לו מים ממקום אחר'.

1. Proof: And this is evident from the Medrash (in Shmuel) which states that a pit will not be filled with its own Chulya, unless one fills it with water from another source.

16b----------------------------------------16b

4) TOSFOS DH 'VE'ACHAREI ACHITOFEL'.

תוס' ד"ה 'ואחרי אחיתופל ... '.

(SUMMARY: After clarifying the text in accordance with the Pesukim, Tosfos deals with and resolves the apparent mix-up with Yehoyada and his son Benayahu, both of whom were respective heads of the Sanhedrin, yet the former appears in Melachim, and the latter, in Shmuel, where in addition, Benayahu appears again?).

ה"ג ר"ת והכי כתיבי קראי "אחרי אחיתופל, יהוידע בן בניהו ואביתר ... "; יהוידע בן בניהו זה סנהדרין, וכן הוא אומר "ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי". למה נקרא שמן ... ? אביתר - אלו אורים ותומים; ואח"כ "שר צבא ..."'.

(a) Clarification #1: This is how Rabeinu Tam reads the text, and this is how the Pesukim read: "After Achitofel came Yehoyada ben Benayahu and Evyasar" - "Yehoyada ben Benayahu" refers to the Sanhedrin, and so it says "And Benayahu ben Yehoyada was in charge of the K'reisi and the P'leisi". Why are they called 'Kreisi and P'leisi' ... ? Evyasar - this is the Urim ve'Tumim` and afterwards "the captain of the hosts ... ".

ומייתי ראיה דכי היכי דבניהו בן יהוידע היה ראש סנהדרין כמו כן היה יהוידע אביו, ו"כרתי ופלתי" הם סנהדרין.

(b) Clarification #2: The Gemara now proves that just as Beneyahu was the head of the Sanhedrin, so too was Yehoyada his father, since "K'reisi and P'leisi" refers to the Sanhedrin.

וק"ק, דבדברי הימים (א יא) בתחלת מלכותו של דוד, חשיב בניהו בן יהוידע עם הגבורים של דוד, המתחזקים עמו להמליכו; והאי קרא דאחיתופל בסוף ימיו של דוד, בתחלת מלכים בימי שלמה; וקחשיב יהוידע! ואיך יתכן שהיה אביו של בניהו?

(c) Question #1: This is somewhat difficult however, because in Divrei ha'Yamim, at the beginning of David's reign, it reckons Benayahu ben Yehoyada together with the mighty men of David, who helped him attain the throne, whereas the Pasuk concerning Achitofel refers to the end of David's reign, at the beginning of Melachim in the days of Shlomoh. And it reckons Yehoyada there! How can he have possibly have been the father of Benayahu (see 'Chamra ve'Chaye, who explains the entire Tosfos)'?

וגם בסוף שמואל (ב כג) מונה בניהו עם הגבורים?

(d) Question #2: And what's more, it also mentions Benayahu at the end of Seifer Shmuel, where, once again, it lists him together with the mighty men (how can this have been the same Benayahu who is mentioned at the beginning of David's reign, and who was already succeeded by his son Yehoyada [see Chochmas Mano'ach])?

ושמא שני בניהו בן יהוידע הוי, אחד אביו של יהוידע ואחד בנו.

(e) Answer: It seems that there were two Benayahu ben Yehoyadas, one the father of Yehoyada; the other, the son (and there were also two Yehoyadas [Ibid.]).

5) TOSFOS DH 'EIS TAVNIS HA'MISHKAN ... VE'CHEIN TA'ASU'.

תוס' ד"ה ' "את תבנית המשכן ... "וכן תעשו" '.

(SUMMARY: Tosfos gives one answer to explains a. why the Pasuk "ve'Chein Ta'asu" is needed regarding the Din that Sanhedrim requires seventy-one members any more than it is by the Din of appointing Sanhedrin for the tribes?, and b. Why appointing a Sanhedrin does not also require a king and a Navi, just as adding to Yerushalayim ... does [as we learn in the Mishnah in Shavu'os]. They then ask why new Keilim do not also require seventy-one. After proving that this is not because the only criterion for new Keilim is "Sheirus", they answer by creating a corrolery between "Osam" and "ve'Chein Ta'asu").

ומשה במקום ע"א הוי קאי.

(a) Clarification: And Moshe stood in place of seventy-one.

תימה, ל"ל "וכן תעשו", הא גבי סנהדרין לשבטים אמרינן דבעי ע"א, כדאשכחן במשה דמוקי סנהדראות, והוא במקום ע"א קאי, אע"ג דלא כתיב התם "וכן תעשו"?

(b) Question #1: Bearing in mind that we learn seventy-one elders from Moshe, who appointed seventy members of Sanhedrin for the tribes, plus himself, even though the Torah does not write there "ve'Chein Ta'asu", why do we need "ve'Chein Ta'asu" (with regard to the Din that the Sanhedrin requires seventy-one members)?

ועוד קשה, דבפ' קמא דשבועות (דף יד.) תנן דאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ושבעים ואחד, ופי' שם בקונטרס דיליף ממשה דהוי מלך ונביא ובמקום שבעים ואחד. ואם כן גבי סנהדרין דיליף ממשה דבעי שבעים ואחד, מהאי טעמא נמי ניבעי מלך ונביא בהעמדת סנהדראות?

(c) Question #2: Furthermore, the Mishnah in the first Perek of Shavu'os teaches us that adding to the city or the Azaros requires a king, a Navi and Sanhedrin (of seventy-one). Rashi explains there that the Tana learns it from Moshe, who was the king, Navi and represented the seventy-one members of Sanhedrin. Why does one not then also require a king and a Navi when appointing the Sanhedrin?

ויש לומר, דהכא מרבינן טפי משום דכתיב "וכן תעשו" משמע דאתא לרבויי כל הנך.

(d) Answer: Precisely because with regard to adding to the city and the Azaros, we include more than extra things.

וא"ת, וכלים נמי ניבעי שבעים ואחד?

1. Question: Why do the Keilim (which are also covered by "ve'Chein Ta'asu") then not also require seventy-one?

וכ"ת הכתוב תלאו בשירות, דאין צריך אלא שירות?

2. Implied Answer: Perhaps that is because the Torah links the Keilim to "Sheirus" (using them in the service of the Mikdash [as the Gemara will explain shortly]), implying that 'Sheirus' is the only criterion.

הא משמע בסמוך דאי לאו "אותם", הוי אמינא דבעי משיחה ועבודה; ואם כן, השתא דכתיב "אותם" למעוטי משיחה, ע"א מיהא לא נמעט?

3. Refutation: The Gemara will shortly imply that the word "Osam" (in the Pasuk "Vayekadesh Osam"), comes to preclude Meshichah and Avodah. That being the case, we ought to confine the preclusion to Meshichah, but not to seventy-one?

וי"ל, דאתא "אותם" לגלויי ד"וכן תעשו" לא קאי א'כלים, ולא בעי לדורות דומיא דמשה.

4. Answer: In fact, "Osam" comes to reveal that "ve'Chein Ta'asu" does not refer to Keilim at all, in which case they do not require ''le'Doros' similar to Moshe.

6) TOSFOS DH 'SHOFTIM LE'CHOL SHEIVET VE'SHEIVET'.

תוס' ד"ה 'שופטים לכל שבט ושבט'.

אם יש בעיר אחת מב' שבטים, עושין ב' סנהדראות.

(a) Clarification: In the event that a city has residents from two tribes, they set up two Batei-Din.

7) TOSFOS DH 'ECHAD MEMUNEH AL KULAN'.

תוס' ד"ה 'אחד ממונה על כולן'.

(SUMMARY: Tosfos rejects Rashi's explanation that the Beis-Din ha'Gadol is the senior Beis-Din in the country, proving from the Sifri that the Gemara is referring to each Beis-Din. Consequently, they learn it with to either the Nasi or the Mufla she'be'Beis-Din [i.e. the Av Beis-Din]. They then prove from the Gemara in Horiyos that the Mufla is not counted among the members of the Beis-Din, and establish the Sugya there like R. Yehudah. Finally, they explain, when the Beraisa in 'ha'Nechnakin' establishes the Pasuk "Ki Yipalei" (in connection with a Zakein Mamrei) with regard to 'Mufla she'be'Beis-Din', it is referring to each Dayan on the Sanhedrin).

פ"ה ב"ד הגדול שבירושלים.

(a) Explanation #1: Rashi explains that this refers to the Beis-Din ha'Gadol in Yerushalayim.

ולא משמע הכי בספרי - דברישא דברייתא בתר 'שופטים לכל ישראל', קתני 'רבי יהודה אומר, אחד ממונה על כולם' קודם שהזכיר 'לכל שבט ושבט ולכל עיר ועיר'.

(b) Question: This is not correct however, since, in the Reisha of the Beraisa, after 'Shoftim for all Yisrael, the Beraisa cites R. Yehudah, who rules 'Echad Memuneh al Kulam', before mentioning 'for each and every tribe and for each and every city'.

וי"מ, ד'אחד ממונה על כולן' הוא הנשיא, דקתני בתוספתא שהנשיא יושב באמצע.

(c) Explanation #2: Others therefore 'explain that it refers to the Nasi, as we learn in the Tosefta, that the Nasi sits in the middle.

ונראה לפרש דאחד ממונה על כולן הוא מופלא שבב"ד - אב ב"ד, ובכל שופטים ושופטים היה שם מופלא, כדאמר גבי זקן ממרא 'הוא ומופלא שבבית דינו'.

(d) Explanation #3: It apparently refers to the Dayan who was in charge of all the Dayanim; he was the most outstanding member of Beis-Din - the Av Beis-Din. In fact, each and every Beis-Din had a 'Mufla' - synonymous with the Av Beis-Din, like we find (in the Tosefta, in connection with a Zakein Mamrei) 'he and the Mufla in his Beis-Din'.

ונראה דלא היה מחשבון סנהדרין.

1. Ruling: And it seems that the 'Mufla' was not counted as one of the members of the Beis-Din ...

מדקאמר בפ"ק דהוריות (דף ד:) א'ההיא דתנן 'הורו בית דין וידע אחד מהם שטעו ... , או שלא היה מופלא שבבית דין שם, פטור'. ומפרש בגמרא 'לפי שהיה להם שילמדו'. ואי הוה מחשבון, מאי איריא 'מופלא' אפילו אחד מן האחרים נמי, כדאמר התם לעיל מיניה 'הכי קאמר רחמנא - אי אית לכולי סנהדרי הוי הוראה; ואי לאו לא הוי הוראה'?

2. Proof: Commenting on the Mishnah in Horiyos, which rules that if a Beis-Din that judged and one of them was aware that they had erred ... or if the Mufla of the Beis-Din was absent, they are Patur (from bringing a Par He'elam Davar [i.e. a Chatas]), the Gemara explains that they should have learned. Now if the Mufla was included in the seventy, then why does the Gemara refer specifically to the Mufla, seeing as any member of Sanhedrin who is absent renders them Patur. As the Gemara says there earlier 'So says the Pasuk - if the entire Sanhedrin is present it is considered a ruling; otherwise, it is not.

ולפי זה, אתיא ההיא דהוריות כרבי יהודה.

3. Inference: According to the above explanation, the Gemara in Horiyos follows the opinion of R. Yehudah (cited earlier).

והא דתניא בפר' הנחנקין (לקמן דף פו:) "כי יפלא" - 'במופלא שבבית דין הכתוב מדבר', הא לא הוי כשאר מופלא שבכל דוכתא.

4. Observation: When the Beraisa in Perek ha'Nechnakin establishes the Pasuk "Ki Yipalei" (in connection with a Zakein Mamrei) with regard to 'Mufla she'be'Beis-Din', it is not referring to the regular Mufla (that we have just been discussing).

דהתם לא אתי למעוטי אלא תלמיד כדפי' התם הקונטרס, שבכל סנהדרי יש דין המראה חוץ מתלמיד, לפי שאינו ראוי להוראה כדתנן התם (שם) 'תלמיד שהורה לעשות פטור'; נמצא חומרו קולו.

5. Proof: Since there, the Pasuk is only coming to preclude a Talmid, just as Rashi explains, seeing as the Din of Hamra'ah (Zakein Mamrei) pertains to every member of the Sanhedrin, except for a Talmid, who has not reached the level of Hora'ah, as we learned in the Mishnah there 'A Talmid who issued a ruling to perform a sin is Patur; It therefore transpires that the stringency that precludes him from ruling is his leniency'. In other words, 'Mufla' there, refers to each official member of the Sanhedrin.

8) TOSFOS DH 'ACHAS O SHETAYIM'.

תוס' ד"ה 'אחת או ב' .'

פי' אחת בב"ד אחד או ב' בשני בתי דינין. ולמאי דשרי בב' או בג' ב"ד אפילו טובא נפרש 'אחת במקום אחד או ב' בב' מקומות'.

(a) Clarification: One in one Beis-Din or two in two Batei-Din. And according to the opinion that permits two or three Batei-Din, we will explain either one in one location or two in two locations (see Maharsha).

9) TOSFOS DH 'ACHAS VE'LO SHELOSHAH'.

תוס' ד"ה 'אחת ולא שלשה'.

איכא להקשות - דלישתוק מ"אחת" ואנא ידענא מ"עריך" - ב' ולא שלשה, ד'תפסת מועט תפסת'?

(a) Question: The question arises that the Torah should "Achas" and we will know from "Arecha" - two and not three, based on the principle 'Tafasta Mu'at Tafasta' (and the minimum of plural is two [see Maharsha & Tosfos ha'Rosh])?

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF