1) TOSFOS DH 'SHENE'EMAR "MISHPAT ECHAD ... " '.

תוס' ד"ה 'שנאמר "משפט אחד ..." '.

(SUMMARY: Tosfos explains why we need "Mishpat Echad", seeing as the basic D'rashah of D'rishah va'Chakirah is written by Eidim Zomemin, in Parshas Shoftim in connection with both Dinei Mamonos and Dinei Nefashos).

ואם תאמר, ת"ל דעיקר דרישה וחקירה בעדים זוממין כתיב, בפרשת שופטים בדיני ממונות ובדיני נפשות?

(a) Question: Seeing as the basic D'rashah of D'rishah va'Chakirah is written by Eidim Zomemin, in connection with both Dinei Mamonos and Dinei Nefashos, why do we need "Mishpat Echad"?

וי"ל, דמכל מקום לא הוה מצרכינן דרישה וחקירה בשאר דיני ממונות אלא דווקא בעדים זוממין, אי לאו דכתיב "משפט אחד".

(b) Answer: Nevertheless, if not for "Mishpat Echad", we would not extend D'rishah va'Chakirah to other Dinei Mamonos (besides Eidim Zomemin).

2) TOSFOS DH 'SHE'LO TIN'OL DELES BIFENEI LOVIN'.

תוס' ד"ה 'שלא תנעול דלת בפני לווין ... '.

(SUMMARY: Initially assuming that Gezeilos va'Chavalos do not need D'rishah va'Chakirah, Tosfos goes on to explain why they might nevertheless require Mumchin even though Hodo'os and Halva'os don't. Then they retract, maintaining that they do need D'rishah va'Chakirah, and subsequently, explain why the Gemara later uses the term 'Kenasos' in this regard. Finally, they place Kesubas Ishah, the Dinim of inheritance and of gifts, and those of Nizkei Shor be'Shor in the same category as Hodo'os ve'Halvo'os in this regard).

גזילות וחבלות וכתובת אשה וירושות ומתנות, בכולהו נמי לא בעינן דרישה וחקירה, כדי שתנעול דלת בפני גזלנין.

(a) Clarification: Cases of theft, wounds, Kesubas Ishah, inheritance and gifts do not require D'rishah va'Chakirah either, to close the door (i.e. discourage) on Gazlanim.

ואם תאמר, מהאי טעמא לא ניבעי מומחין בגזילות וחבלות, כמו בהודאות והלואות?

(b) Question: By the same token, Gezeilos va'Chavalos ought not to require Mumchin, like Hodo'os and Halva'os?

ויש לומר, דלגבי מומחים לא שייך למיחש ביה כמו זה, דבחששא מועטת אדם נמנע מלהלוות לחבירו אם לא ימצא דיינין מזומנים לגבות חובו; אבל גזילות (וחבלות) יודע הגזלן שיטריח הנגזל אחר המומחין עד שימצא לדון עם הגזלן.

(c) Answer #1: One does not need to worry about Mumchin regarding a Gazlan (like one does regarding Hoda'os ve'Halva'os) - since at the slightest excuse (such as the fear that he will not find expert Dayanim) a person will hold back from lending his friend money; Whereas Mumchin will not encourage the Gazlan to steal, because he knows that the owner of the stolen goods will take the trouble to look for Mumchin to deal with his claim until he finds them.

ועי"ל, דגזילות וחבלות נמי בעו דרישה וחקירה, ולא ממעטינן אלא הודאות והלואות;

(d) Answer #2: Gezeilos va'Chavalos also require D'rishah va'Chakirah (not like we initially thought), and it is only Hodo'os ve'Halva'os that are precluded.

והא דמוקי בריש אחד דיני ממונות (לקמן דף לב:) מתניתין דמצרכה דרישה וחקירה בדיני קנסות?

(e) Implied Question: Then why does the Gemara at the beginning of 'Echad Dinei Mamonos' establish the Mishnah which requires D'rishah va'Chakirah specifically to K'nasos?

לאו דווקא דיני קנסות קאמר, דגזילות וחבלות קרי להו נמי קנסות, כדאשכחן לקמן (דף יג:) גבי 'שאלמלא הוא בטלו דיני קנסות' - דמיירי בכל הנהו דבעי שלשה מומחין.

(f) Answer: 'K'nasos' is La'av Davka; In fact, Gezeilos va'Chavalos are also referred to as K'nasos, like we find later in the Perek, which states that were it not for R. Yehudah ben Bava, Dinei K'nasos would have become obsolete - whereas the Gemara is really referring to all matters that require three Dayanim.

מיהו כתובת אשה וירושות ומתנות ונזקי שור בשור הוי בכלל הודאות והלואות, וכל הנהו דמסקינן בהחובל (ב"ק דף פד:) דעבדינן שליחותייהו וגובין אותו בבבל ולא בעי מומחין.

(g) Conclusion: However, Kesubas Ishah, the Dinim of inheritance and of gifts, and those of Nizkei Shor be'Shor are included in Hodo'os ve'Halvo'os and all those that are listed in Perek ha'Chovel, we do their Shelichus and claim them in Bavel, and do not require Mumchin.

ואם תאמר, והא אשכחן בכמה דוכתין שהיו דנין בבבל גזילות וחבלות - בפ"ב דב"ק (דף כא.) גבי ההוא גברא דבנה אפדנא אקילקלתא דיתמי, וחנן בישא (שם דף לז.) דתקע ליה לחבריה, וכן בכמה מקומות?

(h) Question: We find however many cases where they judgeed Gezeilos va'Chavalos in Bavel - such as in the second Perek of Bava Kama, by the case of a man who built a mansion on the trash-heap belonging to Yesomim, and by the case there of Chanan Bisha, who blew a trumpet into the ear of his 'friend', and in many other cases?

ויש לומר, דבכל הנהו אפשר שדחקו זה את זה ע"י דתפסי או דאמר 'אקבעיה לדינא בארץ ישראל' כדאיתא בסוף פרק קמא דב"ק (דף טו.).

(i) Answer: It may well that in all those cases the one forced the other to have his case adjudicated by either seizing his property or by demanding to have his case judged in Eretz Yisrael.

וי"מ, דוקא גזילות שעל ידי חבלות, כמו דמינצו בי תרי ומחו אהדדי, עד שתוקף אחד וגוזל את חבירו; דכי האי גוונא לא שכיח ולא עבדינא שליחותייהו.

(j) Alternative Answer: Others explain that 'Gezeilos va'Chavalos' refers to Gezeilos that came about through Chavalos - where for example, two people who were fighting over something actually came to blows, until one of them stole something belonging to the other one. Such cases are uncommon in which case 'we do not do their Shelichus'.

וא"ת, והיאך היו דנין דיני גזילות, ובאיזהו נשך (ב"מ דף סא:) היאך היו דנין דיני ריבית, הא אמרינן ריש הגוזל קמא (דף צד:) הגזלנים ומלוי בריבית שהחזירו אין מקלבין מהם?

(k) Question: How could they judge Dinei Gezeilos, and in 'Eizehu Neshech', how could they judge Dinei Ribis, when the Gemara at the beginning of 'ha'Gozeil Kama' rules that 'if Gazlanim and lenders of Ribis offer to pay, one is not permitted to accept from them?

וי"ל, דהא אמרינן 'בימי רבי נשנית משנה זו', ומפרש רבינו תם, דווקא בימיו ולא לפניו ולאחריו, משום דעובדא דהתם.

(l) Answer: The Gemara there however, clearly states that that Mishnah was learned in the days of Rebbi, which means, as Rabeinu explains, that it applied only to his time (due to an episode that occurred then) and not before or afterwards ...

ולהכי לא פריך התם מכמה משניות אלא מברייתות ששנאן רבי לרבי חייא.

(m) Proof: ... which explains why the Gemara only queries Rebbi from Beraisos that he himself taught R. Chiya (and not from Beraisos or Mishnahs that were perhaps learned before or after that period).

3) TOSFOS DH 'ELA ME'ATAH, TA'U, LO YESHALMU

תוס' ד"ה 'אלא מעתה טעו, לא ישלמו'.

(SUMMARY: Tosfos disagrees with Rashi, who bases the Gemara's Kashya on logic, but rather that it asks on the basis of a 'Kal va'Chomer from Ne'ilas De'les. Then they explain the Gemara's Kashya, in light of the Gemara later that confines the obligation for the Dayan tp pay to there where he actually takes the money or object and hands it over to the claimant).

פירש בקונטרס, כיון דברשות קא עבדי, הוי שאינו מומחה כמומחה.

(a) Explanation #1: Rashi explains that seeing as they acted with permission, there is no difference between a non-Mumcheh and a Mumcheh.

ולשון 'כ"ש שאתה נועל ... ' אין מתיישב; דלא ה"ל למימר 'כ"ש', אלא ה"ל למימר 'א"כ אתה נועל ... '.

(b) Question: If that is so, then the Lashon 'Kol-she'Kein that you are closing the door ... ' is inappropriate. What the Gemara ought to have said is 'If so, you are closing the door ... '?

אלא משמע מלשון 'כ"ש' דמכח נעילת דלת הוה פריך, וה"פ - כיון דחיישת לנעילת דלת הוה לן למימר 'טעו לא ישלמו'; דאי מחייבת להו לשלם לא יתרצו להתמצע בדין!

(c) Explanation #2: The fact that the Gemara uses the Lashon 'Kol- she'Kein' implies that it is asking from the issue of 'Ne'ilas De'les' - that since you are worried about Ne'ilas De'les, we ought to say that it they erred, they are Patur, because if you obligate them to pay, they will not be willing to adjudicate in the firs place!

ואם תאמר, מאי קושיא, הא לא מחייב לשלם אא"כ נטל ונתן ביד כדאמר באחד דיני ממונות (לקמן דף לג.)?

(d) Question: What is the problem, seeing as the Dayan is only Chayav to pay if he actually takes the money or object and hands it over to the claimant, as the Gemara will explain in 'Echad Dinei Mamonos'?

ויש לומר, דפריך למאן דמחייב בלא נטל ונתן.

(e) Answer: The Gemara is asking specifically according to those who render him Chayav even if he does not hand it over.

4) TOSFOS DH 'VE'OD SHEOSHAH SHELOSHAH LAMAH LI'?

תוס' ד"ה 'ועוד 'שלשה' ... 'שלשה' למה לי?'

איכא דוכתי דדייק הכי, ואיכא דוכתי דלא דייק.

(a) Comment: Sometimes the Gemara asks this question, and sometimes it doesn't.

5) TOSFOS DH 'U'MI'D'ORAYSA CHAD NAMI KASHER'.

תוס' ד"ה 'ומדאורייתא חד נמי כשר'.

(SUMMARY: Tosfos disagrees with Rashi, who establishes this statement according to those who hold 'Ein Eiruv Parshiyos Kasuv Ka'an').

פירש בקונטרס, דקסבר אין עירוב פרשיות כתיב כאן.

(a) Explanation #1: Rashi explains that this is because he holds Eiruv Parshiyos is not written here.

וקשה, דא"כ "בצדק תשפוט" למה לי?

(b) Question: In that case, why do we need the Pasuk "be'Tzedek Tishpot Amisecha"?

לכך נראה, דאפי' למאן דאית ליה עירוב פרשיות קאמר.

(c) Explanation #2: It would therefore seem that this goes even according to those who hold 'Eiruv Parshiyos' is written here.

6) TOSFOS DH 'I EFSHAR DE'LEIS B'HU CHAD DE'GAMIR'.

תוס' ד"ה 'אי אפשר דלית בהו חד דגמיר'.

(SUMMARY: Tosfos proves that a judge who is ignorant is not eligible to judge, even according to the Rabbanan of R. Meir, in whose opinion a litigant may only disqualify the judge picked by his disputant, if he can prove that he is a relative or Pasul).

דמאן דלא גמיר פסול לדינא, כדמוכח בזה בורר (לקמן דף כג.), דתנן 'זה פוסל דיינו של זה'. ופריך בגמרא 'כל כמיניה דפסיל לדיינים?' ומשני 'בערכאות דסוריא' ופירש שם בקונטרס, שהם יושבי קרנות.

(a) Clarification: Since whoever has not learned is disqualified from judging, as is from the Gemara in 'Zeh Borer', where the Gemara queries R. Meir in the Mishnah who authorizes each litigant to disqualify the judge chosen by his disputant, and answers that the Tana is speaking about the Syrian courts, which, according to Rashi, means that the judges were ignorant.

ואע"ג דפליגי רבנן ואמרי 'אימתי בזמן שמביא עליהם ראיה שהם קרובים או פסולים', הא לאו הכי לא מצי פסיל?

(b) Implied Question: But the Rabbanan argue with R. Meir their, and say that this is only if the litigant can prove that the his judge is a relative or that he was previously disqualified (but not otherwise)?

היינו דווקא בערכאות שנתמנו להיות דיינים.

(c) Answer: That is only once they have been appointed as court judges.

7) TOSFOS DH 'KOL-SHE'KEIN DI'NEFISHI YOSHVEI KERANOS'.

תוס' ד"ה 'כ"ש דנפישי יושבי קרנות'.

גם כאן פריך מכח זה - כיון דחיישת ליושבי קרנות, הוה לן למימר 'טעו לא ישלמו' כדי שלא יתרחקו הנהו דגמירי, ואז אי אפשר דליכא חד דגמיר.

(a) Clarification #1: Here too, the Gemara's Kashya was based on 'Ne'ilas De'les' (See above DH 'ELA ME'ATAH') - since you are concerned about ignorant judges, the ruling ought to have been 'Ta'u Lo Yeshaleimu', in order not to distance those who are learned?

ומשני 'כ"ש דנפישי!' - לכך ישלמו כדי שילמדו דיני ממונות, שלא יטעו פן יתחייבו לשלם.

(b) Clarification #2: To which the Gemara answers 'Kol-she'Kein di'Nefishi!' - that is precisely why we make them pay, to force them to learn the Dinim of Mamonos in order not to err, lest they will then be obligated to pay.

8) TOSFOS DH 'LE'RAVA LEIS LEIH DI'SHEMUEL'.

תוס' ד"ה 'לרבא לית ליה דשמואל'.

(SUMMARY: Tosfos concurs with the B'hag, who rules like Shmuel. When the Gemara suggests, both in the second Perek of Kesuvos and later in Perek Zeh Borer, that the Rabbanan of bei Rav Ashi hold like Shmuel, implying that the Halachah is not like him, it is referring to two different rulings of Shmuel, not that of 'Shenayim she'Danu ... ').

בה"ג פוסק כשמואל; אע"ג דרבא פליג עליה - משום דרב נחמן קאי כוותיה לקמן(דף ה.).

(a) Ruling: The B'hag rules like Shmuel (despite the fact that Rava disagrees with him), because Rav Nachman on Daf 'Hey' concurs with him.

והא דאמר בפרק ב' דכתובות (דף כב. ושם) גבי 'ג' שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהן' - 'ודילמא רבנן דבי רב אשי כשמואל סבירא להו?' דמשמע דאין הלכה כשמואל?

(b) Question: But this is difficult from the Gemara in the second Perek of Kesuvos, which asks, with reference to 'Three judges who sat down to substantiate a Sh'tar' and one of them died' - 'Perhaps the Rabbanan of bei Rav Ashi hold like Shmuel'?, implying that the Halachah is not like him?

ה"פ, כשמואל בעלמא סבירא להו בקיום, ובזה אין הלכה כמותם, דאפילו רב נחמן דקאי כשמואל ד'שנים שדנו דיניהם דין', מודה דקיום שטרות בג', כדאמר ב'חזקת הבתים' (ב"ב דף מ. ושם).

(c) Answer: What the Gemara there means is like Shmuel by Kiyum Sh'taros, where the Halachah is definitely not like him, since even Rav Nachman who concurs with Shmuel regarding 'Sdhenayim she'Danu ... ', concedes that Kiyum Sh'taros requires three judges, like the Gemara says in 'Chezkas ha'Batim'.

וכן הא דאמר בזה בורר (לקמן דף ל. ושם) גבי אודיתא - 'ודילמא רבנן דבי רב אשי כשמואל סבירא להו?' התם נמי ה"פ כשמואל בעלמא סבירא להו ב'אודיתא', וכתבו בהודאה בפני שנים בלא קנין? ובזה אין הלכה כמותו, כדאמר התם - 'בפני שנים וקנו מידו כותבין, ובפני שלשה כותבין ואפילו לא קנו מידו', וכדמפרש התם - 'דקבעי דוכתא ושלחי ומזמני ליה'.

(d) Precedent: Similarly in 'Zeh Borer', regarding 'Sh'tar Odisa', where the Gemara suggests that perhaps the Rabbanan of bei Rav Ashi hold like Shmuel?, the Gemara is referring to Shmuel's ruling regarding 'Odisa', which one wrote in front of two Dayanim without a Kinyan, which is not Halachah, as the Gemara says there - 'before two with a Kinyan one writes (an Odisa), ot before three, even without a Kinyan', as the Gemara explains there (on Daf 29b).

9) TOSFOS DH 'NEZEK HAYNY CHAVALOS!'

תוס' ד"ה 'נזק היינו חבלות!'

(SUMMARY: After proving that the Gemara must be referring to Shor she'Hizik Adam, in which case the Chatzi Nezek to which it refers cannot go like R. Akiva, Tosfos retract, and establish it even by Shor she'Hizik Shor - which then goes even like R. Akiva).

לאו בשור שהזיק שור קאמר, דהא איתא בהחובל (ב"ק דף פד: ושם) דגובין אותו בבבל, ולא בעי מומחין! אלא בשור שהזיק אדם.

(a) Clarification #1: This cannot refer to Shor she'Hizik Shor, which, we learned in 'ha'Chovel', can be claimed in Bavel, and does not require Mumchin.

והא דקאמר משום דקבעי למיתני ח"נ, דלא כר"ע, דקאמר (שם לג.) אף תם שחבל באדם משלם במותר נ"ש.

(b) Clarification #2: That being the case, the Chatzi Nezek of which it speaks cannot go according to R. Akiva, who maintains there that a Tam that gores a person pays Nezek Shaleim.

ומיהו נראה דאיירי בכל ענין, אף בשור דאזיק שור - דהא מסיק בהחובל (שם דף פד:) דהא גובין בבבל נזקי שור בשור, היינו דווקא נזקי שן ורגל דמועדין מתחלתן, אבל נזקי קרן אמרינן התם דאין מועד בבבל.

(c) Retraction: On second thoughts however, it can even be speaking by Shor de'Azik Shor, bearing in mind the Gemara's conclusion there that it is only Nizkei Shein ve'Regel (which are Mu'ad from the beginning) that one can claim in Bavel, but not Nizkei Keren (about which it says 'Ein Mu'ad be'Bavel').

3b----------------------------------------3b

10) TOSFOS DH 'EIN DORSHIN TECHILOS'.

תוס' ד"ה 'אין דורשין תחילות'.

(SUMMARY: Tosfos proves that, contrary to rashi's explanation, 'Ein Dorshin Techilos' applies even where we do not need the first word to teach us anything. And they conclude by asking why the Gemara will shortly cite various cases where the first word teaches us a number, and nobody suggests 'Ein Dorshin Techilos').

פי' בקונטרס, משום דאיצטריך למומחין.

(a) Explanation #1: Rashi explains that this is because it is needed to teach us Mumchin.

וקשה, דמסיק 'דכ"ע אין דורשין תחילות', ור' יאשיה אמר לך 'אם כן, נכתוב קרא "אל השופט", דהא משופט לא ידעינן מומחין כמו שפירש בקונטרס עצמו - ('ור' יונתן) 'לישנא דעלמא נקט' (כדאמרי אינשי) 'מאן דאית ליה דינא ליקרב לגבי דיינא הרגיל ולא אצל הדיוט'?

(b) Question: But the Gemara concludes that everybody agrees that 'Ein Dorshin Techilos', and R. Yashiyah will say to you that if it (the first "Elohim") did not come to add one judge, then it ought to have written "el ha'Shofet". But how would we then know Mumchin, seeing as "Shofet" does not imply Mumchin, as Rashi himself explains - (and R. Yonasan) 'It is merely a Lashon (as people tend to say) 'Someone who has a Din Torah should go to the Dayanim and not to a Hedyot'?

לכך נראה דה"ק 'אין דורשין תחילות' למיניינא, ואע"ג דלא איצטריך למומחין.

(c) Explanation #2: It therefore seems that what the Gemara means is that we do not Darshen the first as a number - even it is not needed for Mumchin.

וכן משמע בפלוגתא דרבי שמעון ורבנן דלקמן (דף ד.) "בסכת בסכת בסכות", מפרש בפ"ק דסוכה (דף ו:) בחד לישנא 'דכ"ע יש אם למסורת, ופליגי ב'דורשין תחילות', ומשמע דלכ"ע סככא לא בעי קרא, ואפ"ה מדלינן חד לגופיה, ולא מוקמינן למניינא למאן דלא דריש תחילות.

(d) Precedent: And this is also implied regarding the Machlokes between R. Shimon and the Rabbanan on the following Daf in connection with "ba'Succos" "ba'Succos" "ba'Succos". According to one Lashon the Gemara in Succah, both opinions hold 'Yesh Eim le'Mesores', and they argue over 'Dorshin Techilos'. The understanding there is that 'S'chach' does not require a Pasuk, yet we remove one "ba'Succos" for itself, according to the opinion that does not Darshen Techilos, and do not use it for a number.

וצריך לדקדק בכל הנהו דלקמן (דף ד.) "קרנת קרנת קרנות" "לטטפת לטטפת לטוטפות" וי' כהנים דסוף פירקין (דף יד:) דדרשינן כולהו למניינא, ולא אמרינן 'אין דורשין תחילות'?

(e) Question: The question that one must ask however, is with regard to all the cases mentioned on the following Daf "Keranos" "Keranos" "Keranos" and "le'Totafos" "le'Totafos" "le'Totafos", all of which we Darshen for their numbers, and nobody there says 'Ein Dorshim Techilos'?

11) TOSFOS DH 'R. YEHUDAH OMER 'SHIV'IM,' '.

תוס' ד"ה 'רבי יהודה אומר 'שבעים' '.

(SUMMARY: Tosfos reconciles R. Yehudah here with R. Yehudah in Succah, in perek ha'Chalil, who refers to seventy-one elders).

והא דאמר רבי יהודה בפרק החליל (סוכה דף נא: ושם) גבי אלכסנדריא של מצרים שהיו בה ע"א קתדראות של זהב כנגד ע"א זקנים של סנהדרי גדולה?

(a) Implied Question: But R. Yehudah himself in Perek ha'Chalil, in connection with the Shul of Alexandria of Mitzrayim, which had seventy-one gilt chairs, corresponding to the seventy-one elders of the Sanhedrin ha'Gadol?

היינו משום דמשה על גבייהו. וכן בכל סנהדרי גדולה היה שם מופלא שבב"ד שלא היה מן החשבון.

(b) Answer: That is because Moshe Rabeinu was above them. In fact, every Sanhedrin ha'Gadol had a supreme expert who was not counted among the seventy.

12) TOSFOS DH 'MUKI LAH BE'DINEI NEFASHOS, AVAL BE'DINEI MAMONOS, LO'.

תוס' ד"ה 'מוקי לה בדיני נפשות, אבל בדיני ממונות לא'.

(SUMMARY: Tosfos query their initial explanation as to why the Pasuk "Lo Sih'yeh ... " implies Dinei Mamonos on two scores, and answers, before offering a second explanation which is clear-cut).

משום דקרא משמע בדיני נפשות דכתיב "לא תהיה אחרי רבים לרעות", דמשמע דבר שהוא רע לכל, דהיינו דיני נפשות; אבל בדיני ממונות, זכות לזה וחובה לזה.

(a) Clarification: The Pasuk must be talking about Dinei Nefashos, because it writes "Do not go after the majority for bad", implying something that is bad for all concerned - whereas in money matters, what is bad for one is good for the other.

ואף על גב דדיני נפשות נמי קרי ליה זכותיה דגואל הדם בריש אחד דיני ממונות? (לקמן דף לג:)

(b) Implied Question: Even though the Gemara in 'Echad Dinei Mamonos' refers to Dinei Nefashos as a merit for the Go'el ha'Dam ...

מ"מ, חשיב ליה רעות, כיון דאין מרויח כלום במיתתו של זה.

(c) Answer: Nevertheless, in real terms it is bad, seeing as the Go'el ha'Dam gains nothing from the murderer's death.

ועדים זוממין אף על גב דכי מיחייבי, מפטר 'רוצח' בכך?

(d) Implied Question: And even though when Eidim Zomemin are declared Chayav, the defendant is let off the hook ...

מכל מקום, אפשר דמיפטרי כולהו בהכחשה. הלכך חשיב ליה רעות, כי מיחייבי עדים זוממין מיתה.

(e) Answer: Nevertheless, they could have got off the hook via Hakchashah (if the witnesses would have been contradicted) without the need for them to become Zomemin.

ועוד מצי למימר, דע"כ נמי קרא בדיני נפשות, משום דדרשינן בריש פירקין (דף ב.) 'לא כהטייתך לטובה הטייתך לרעה' - ולא שייך בדיני ממונות דרע לזה וטוב לזה.

(f) Alternative Explanation: Alternatively, the Pasuk must be referring to Dinei Nefashos, based on the D'rashah cited earlier (in connection with Dinei Nefashos) 'Your majority for the good is not like your majority for the bad', a statement which makes no sense regarding Dinei Mamonos, where, what is bad for one is good for the other!

13) TOSFOS DH 'DINEI MAMONOS LO KOL-SHE'KEIN'.

תוס' ד"ה 'דיני ממונות לא כ"ש'.

תימה, דבריש המוכר פירות (ב"ב דף צב:) קאמר שמואל דאין הולכים בממון אחר הרוב. ואמאי לא נילף בק"ו מדיני נפשות, כדאמר הכא?

(a) Question: At the beginning of 'ha'Mocher Peiros' Shmuel says that in money matters one does not follow the majority. Why does he not learn a K'al-va'Chomer from Dinei Nefashos, like R. Yashiyah does here?

ואין לומר דדיני נפשות גופייהו לא אזלינן בתר רובא ברובא דליתיה קמן, אלא ברובא דאיתיה קמן.

(b) Suggested Answer: Perhaps the Din of Rov by Nefashos is confined to a visible Rov ('Ruba de'Isa Kaman', like here), but does not apply in the case of an invisible one ('Ruba de'Leisa Kaman' [which is actually a Chazakah]), which Shmuel is referring to.

דהא בריש פרק סורר ומורה (לקמן דף סט.) משמע דבכל דוכתא אזלינן בתר רובא בדיני נפשות, כגון 'רוב נשים לט' ילדן' ו'רובא דאינשי דטעו בעיבורא דירחא'?

(c) Refutation: This is incorrect, at the beginning of Perek Sorer u'Moreh it is implied that Rove applies by Dinei Nefashos across the board, such as 'Most women give birth at nine months' and 'Most people err regarding the birth of the New Moon'.

וצ"ל, דרובא לרדיא זבני לא חשיב כי הנך רובא, הלכך לא סמכינן אהך רובא בדיני ממונות.

(d) Answer: We are therefore forced to say that the Rov that 'Most people purchase an ox for plowing (the case to which Shmuel is referring) is not as good a Rov as the aforementioned; therefore we do not rely on it with regard to Dinei Mamonos.

14) TOSFOS DH 'MI'SANHEDREI GEDOLAH.

תוס' ד"ה ('ותהא סנהדרי קטנה צריכא מ"ה?').

מסנהדרי גדולה פריך שפיר, דשבעים ואחד כתיב כדדריש בסוף פירקין (דף יז -) אבל סנהדרי קטנה דעשרים כתיב ותו לא, כדדריש בריש פירקין 'עדה שופטת ועדה מצלת' ואי עשרים בגמר דין כתיב, בל"ט סגי?

(a) Question: The Gemara's question that Sanhedrin ha'Gadol should comprise a hundred and forty-one is justifiable, since seventy-one is written in the Torah (as we will learn at the end of the Perek). But how can we justify the Gemara's question that Sanhedrin ha'Katan ought to comprise forty-five, seeing as the Torah only actually writes twenty, and no more, as we learned at the beginning of the Perek 'a congregation (ten judges) judges and a congregation saves'. Consequently, if twenty refers to the conclusion of the Din, then thirty-nine ought to suffice. (See Tosfos ha'Rosh).

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF