SANHEDRIN 87 (Hoshana Raba) - Dedicated by Gedalliah Jawitz in honor of the Yahrzeit of Yehuda ben Simcha Volf Jawitz.

סנהדרין דף פ"ז ע"א

האם על ההוראות דלהלן זקן ממרא חייב מיתה?

בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת בדבר שעיקרו מה"ת ופירשוהו חכמים בדקדוק אחד מדברי סופרים
לר' מאיר חייב פטור פטור
לר' יהודה פטור [1] חייב פטור
לר' שמעון חייב חייב חייב

אשה השומרת י"א ימי זיבה, וראתה דם בימים כדלהלן, האם צריכה לשמור יום כנגד יום?

ראתה ביום עשירי ראתה ביום אחד עשר
לר' יוחנן [2] צריכה אינה צריכה
לריש לקיש [3] אינה צריכה אינה צריכה

סנהדרין דף פ"ז ע"ב

אשה שראתה בא' בחודש דם ירוק, ובג' בחודש דם אדום, באיזה יום תתחיל את ימי נדתה, ובאיזה יום תוכל לטבול - מהתורה?

מתי תטמא מתי תטהר
לעקביא בן מהללאל בא' בחודש בליל ח' לחודש
לחכמים בג' בחודש בליל י' לחודש

סנהדרין דף פ"ז ע"ב

יולדת נקבה ששופעת מתוך השבועיים הראשונים לאחריהם, וכן מסוף פ' יום לאחריהם,
מה דינה?

מתוך שבועיים לאחריהם מתוך פ' יום לאחריהם
לרב [4] טהורה טמאה
ללוי [5] טמאה טהורה

יולדת באחד עשר ימי זיבה שלה שראתה דם ג' ימים רצופים קודם הלידה מחמת קישוי הולד, ופסקה איזה זמן מלראות וילדה, האם נקראת יולדת בזוב להביא גם קרבן זיבה?

פסקה כ"ד שעות שאינם לילה יום פסקה לילה ויום שלמים
לר' אליעזר נקראת [6] נקראת
לר' יהושע אינה נקראת נקראת

מה דין נגעי אדם באופנים דלהלן?

בהרת ונולד בה שער לבן ספק מה קדם [7] שער לבן ונולד שם בהרת
לרבנן טמא טמא טהור
לר' יהושע טמא טהור טהור

-------------------------------------------------

[1] כן משמע לקמן דף פ"ח עמ' ב' שר' יהודה בא לחלוק ועי' תוס' שם. אמנם עי' בחידושי הר"ן כאן.

[2] דס"ל שעל יום י"א הלכה אחת נאמרה בו, והיא שאם ראתה בו אינה צריכה להיות שומרת יום י"ב בשבילו, כיון שיום י"ב אינו מימי זיבה, אבל הוא עצמו נעשה שימור ליום עשירי, דהיינו שאם ראתה בעשירי צריכה לשמור לו את יום י"א, אף שלא יכולה להיות בראיית העשירי זבה גדולה.

[3] ס"ל ששני הלכות נאמרו ביום י"א, חדא שאם ראתה בו אינה צריכה לשמור לו יום י"ב, ועוד שאינו נעשה שימור ליום שלפניו, שאם ראתה בעשירי שאינה ראויה להות זבה גדולה מראייה זו, אינה צריכה לשמור את יום י"א.

[4] ס"ל שבין דם טמא ובין דם טהור הכל בא ממעין אחד, והכל תלוי בזמן - וגזה"כ לטמא ולטהר.

[5] ס"ל שהם שני מעינות אחד טמא ואחד טהור, ולכך צריך שתפסוק לפחות שעה שנוכל לומר שנסגר מעין אחד ונפתח השני.

[6] וזו היא חומרא של ר' אליעזר, דלר' יהושע כל זמן שלא פסקה לילה ואח"כ יום שלמים עדיין נחשב שילדה מתוך קישויה ולא נקראת יולדת בזוב, ואילו לר' אליעזר כיון שפסקה מעת לעת אמרינן שהדמים שראתה קודם אינם מחמת קישוי הלידה ונקראת יולדת בזוב, וצריכה ב' קרבנות, אחד ללידה ואחד לזיבה.

[7] ולרש"י פירושו שהורה הזקן כר' יהושע ונכנס אותו אדם למקדש, ואי דבר שזדונו כרת. ובתד"ה בפלוגתא חלקו, דכיון שבשגגתו הוא בעולה ויורד לא חייב בזה זקן ממרא, ולכך פירשו הם שמיירי שנגע בככר תרומה וקדש בה אשה וכו'.

עוד חומר לימוד על הדף