סנהדרין דף נ"ג ע"א

הבא על אמו בשוגג, מאיזה שמות הוא מתחייב חטאת? [תד"ה משום].

לאחר מיתת אביו קודם מיתת אביו
לתנא קמא משום: אם, אשת אב משום: אם, אשת אב, אשת איש
לר' יהודה משום: אם [1] משום: אם

הנושא אשה האסורה לו כדלהלן, האם תפסי בה קדושין, והאם בנם הוי ממזר? [תד"ה הא].

חייבי לאוין חייבי כריתות חייבי מיתות ב"ד
לר' עקיבא לא תפסי והוי ממזר לא תפסי והוי ממזר לא תפסי והוי ממזר
לרבנן תפסי ולא הוי ממזר לא תפסי והוי ממזר לא תפסי והוי ממזר
לר' יהושע תפסי ולא הוי ממזר לא תפסי ולא הוי ממזר [2] לא תפסי והוי ממזר

סנהדרין דף נ"ג ע"ב

מהו איסור קדושה ומהו איסור מצוה?

איסור מצוה איסור קדושה
לרבנן [3] עריות דרבנן (שניות) חייבי לאוין דכהונה
לר' יהודה [4] חייבי לאוין דכהונה עריות דרבנן (שניות)

-------------------------------------------------

[1] ולתנא דמתניתין בשיטת ר' יהודה, גם אם לא ראויה אמו לאביו [אולם תופסים בה קדושין - וכגון חייבי לאוין], אמנם לתנא דברייתא בשם ר' יהודה ס"ל שאם היתה אמו ראויה לאביו חייב משום אם ואשת אב, ואם לא היתה ראויה חייב רק משום אם.

[2] ועי' בתד"ה הא, שכתבו שלפי"ז הא דמשמע בכל דוכתא שממזרות תלוי בתפיסת קדושין - היינו דלא כר' יהושע, דהוא ס"ל שאין ממזר אלא מחייבי מיתות ב"ד, ומצד שני מצינו שלכו"ע לא תספי קדושין אפי' בחייבי כריתות.

[3] ס"ל דאיסור מצוה נקרא שניות דרבנן משום שמצוה לשמוע בקול חכמים, ואיסור קדושה הוא חייבי לאוין דכהונה שכתוב בהם קדושים יהיו לאלהיהם.

[4] ס"ל לר' יהודה שהיות שמצינו בסוף ספר ויקרא העוסק במצוות הכהונה שאמר הכתוב אלה המצות, ש"מ שדיני הכהונה נקראים מצוות. ואילו עריות דרבנן (שניות) הם נקראים איסור קדושה, והיינו שאומרים לו חכמים קדש עצמך במותר לך.

עוד חומר לימוד על הדף