סנהדרין דף ט"ו ע"א

מה הביאור ערכין המטלטלין, וכיצד יש לשנות במשנה?

הביאור: תני:
לרב גידל אמר רב שאומר ערך כלי עליו ערכין של מטלטלין [1]
לרב חסדא שמתפיס מטלטלין לערכין מטלטלין של ערכין
לר' אבהו שאומר ערכי עליו, וגובים ממנו כלי ערכין המטלטלין

שומת שיער אדם בכמה? והאם המקדש עבדו מועלין בשערו?

שיער ששלח פרע ועומד להגזז שיער שאינו עומד להגזז
לרבנן בעשרה ואין בו מעילה בעשרה ואין בו מעילה
לרשב"ג בשלושה ויש בו מעילה בעשרה ואין בו מעילה

פירות העומדים להקצר, האם הם כקצורין דמיין לדינים דלהלן? [תד"ה בענבים].

לענין שבועה והקדש לענין בעל חוב
אליבא דר' מאיר כקצורין - כמטלטלין כקצורין - כמטלטלין
אליבא דרבנן אינם כקצורין - כקרקעות לתוס': כקצורין - כמטלטלין [2]
לר"ח: אינם כקצורין - כקרקעות

סנהדרין דף ט"ו ע"ב

הארי והזאב וכו', אליבא דר' אליעזר [3] שאמר: "כל הקודם להורגן זכה" [4] במאי מירי ובמה זכה?

במה מיירי? ובמה זכה?
לר' יוחנן אפי' בלא המיתו זכה בעורן [5]
לריש לקיש דוקא בהמיתו זכה לשמים

לשיטת תוס' מהו ברדלס, ולכמה שנים הוא מוליד? [תד"ה והברדלס].

מהו ברדלס לכמה שנים הוא מוליד?
הברדלס שנזכר כאן ובבא קמא מין נחש - אפעה [6] לשבעים שנה
הברדלס שנזכר בברכות ובפסחים פוטויו"ש - בואש לג' שנים

-------------------------------------------------

[1] דלשון המשנה ערכין המטלטלין קשה, דמשמע שהערכין עצמן דהיינו הדבר שנתפס בעצמו בקדושה הוא מטלטלין, ולרב גידל אין הכלים נתפסים בקדושה אלא רק ערכין, ולכן אמרינן תני ערכין של מטלטלין, והיינו השווי ולא המעות עצמן.

[2] בבעל חוב רבנן מודים שלא חושב כקרקע, דכיון שבמציאות הם עומדים להגזז לא סמכא דעתו עליהם.

[3] דייקו תוס' בד"ה ור' יוחנן שכך צ"ל אליעזר ביו"ד, דר' אלעזר ס"ל במקום אחר שיש להם תרבות.

[4] אולם אליבא דרבנן, לא פליג ר' יוחנן לומר שאין להם תרבות, כן כתוב בתד"ה ר' יוחנן ובתד"ה תניא.

[5] אמנם זה דוקא בלא המיתו, דאם המיתו אף שכל שכן שיש לכל אחד לקדום ולהורגו, [דרק בשור צריך לר' אליעזר ב"ד של כ"ג, אבל בארי וזאב שהזיקו לא צריך], כמ"ש ברש"י בד"ה ר' יוחנן, מ"מ לא זכה בעורן דהוא איסור הנאה.

[6] אמנם רש"י בד"ה ברדלס חולק, ופירש גם כאן שהוא מין חיה פוטויו"ש - בואש.

עוד חומר לימוד על הדף