________________________________________________________

POINT BY POINT SUMMARY OF TOSFOS

prepared by Rabbi Eliezer Chrysler of Kollel Iyun Hadaf, Yerushalayim

Kollel Iyun Hadaf

daf@dafyomi.co.il, www.dafyomi.co.il

Rosh Kollel: Rabbi Mordecai Kornfeld

________________________________________________________

  Previous
Previous
PESACHIM 108 Next
Next
Ask the Kollel
Ask the
Kollel

1) TOSFOS DH ELA I IMRAT MIS'AD SA'ID

תוס‘ ד"ה אלא אי אמרת מסעד סעיד

(SUMMARY: Tosfos reconciles our Gemara with the Gemara in B'rachos.)

והא דאמרינן בפ' כיצד מברכין (ברכות דף לה:) ד‘חמרא סעיד ומשמח‘?

(a) Implied Question: When the Gemara in Perek Keitzad Mevorchin (Daf 38:) says that wine satisfies and makes a person happy ...

מפרש התם דטובא גריר, פורתא סעיד.

1. Answer: It explains there that 'A lot of wine brings on an appetite, a little satisfies'.

2) TOSFOS DH TAV SHEISHES HAVAH YASIV B'TA'ANISA

תוס‘ ד"ה רב ששת הוה יתיב בתעניתא

(SUMMARY: Tosfos explains what he did, and cites the source for Ta'anis Bechorim on Erev Pesach.)

לאו דוקא, אלא שומר עצמו מלאכול.

(a) Explanation #1: La'v Davka, he was merely careful not to eat.

אי נמי, היה מקבל עליו ממש תענית, כדי שיהא נזכר ונזהר מלאכול.

(b) Explanation #2: Alternatively, he actually undertook to fast, to ensure that he would remember and take care not to eat.

והבכורות נהגו להתענות ערב פסח, דקתני במסכת סופרים (פרק כא הלכה ג) שאין מתענין בניסן אלא הבכורות בערב הפסח.

(c) Halachah: The firstborn have a Minhag to fast on Erev Pesach, as we learned in a Beraisa in Maseches Sofrim (Perek 21, Halachah 3) 'One does not fast during the month of Nisan, other than the firstborn on erev Pesach.

3) TOSFOS DH NEIMA KO SAVAR RAV SHEISHES MISHUM PESACH

תוס‘ ד"ה נימא קא סבר רב ששת משום פסח

(SUMMARY: Tosfos explains how this is pertinent even today, particularly in the morning.)

ואע"ג דהשתא ליכא פסח?

(a) Implied Question: Even though nowadays there is no Pesach?

מכל מקום האיסור שהיה בזמן הבית לא בטל.

1. Answer: Nevertheless, the prohibition that existed then was never nullified.

ואע"ג דרבי יהודה בן בתירא לא מכשר אלא בדיעבד, אבל לכתחלה אסור משום "לא תשחט על חמץ" - ‘לא תשחט הפסח ועדיין חמץ קיים‘ עד ו' שעות, ולא אשכחן תנא דפליג?

(b) Implied Question: And even though Rebbi Yehudah ben Beseira only permitted (the Korban Pesach in the morning) Bedi'eved, but Lechatchilah, it is forbidden on account of the Pasuk "Don't Shecht on Chametz" - 'Do not Shecht the Pesach whilst you still have Chametz', which means until six hours - and we do find a Tana who disagrees with him?

מכל מקום כיון דדיעבד כשר, סבירא ליה להחמיר שלא לאכול מן הבקר.

1. Answer: Nevertheless, since Bedi'eved, it is Kasher, he (Rav Sheishes) maintains that one should be stringent not to eat from the morning.

4) TOSFOS DH MAI D'HAVA HAVA

תוס‘ ד"ה מאי דהוה הוה

(SUMMARY: Tosfos first explains why we do not apply the same S'vara to Matzah, then qualifies the obligation to lean by Matzah.)

שכבר אמרו גאולה לפני הסעודה.

(a) Clarification: Since one already mentioned the redemption before the Se'udah.

ואף על גב דמצה צריכה הסיבה, ולא אמר ‘מאי דהוה הוה‘?

(b) Implied Question: Even though Matzah too, requires leaning, And we don't say 'Mai de'Havah Havah'?

שאני מצה שהיא עיקר סעודה יותר מיין.

(c) Answer #1: Matzah is different since, it is the major part of the Se'udah, more than wine.

ועוד, ביין היסב כבר בשני כוסות הראשונים.

(d) Answer #2: Moreover, with regard to wine, one has already leaned during the first two cups.

ועוד, שכתובה בתורה זכר לחירות, שלא הספיק בצקם להחמיץ עד שנגאלו ...

(e) Answer #3: Furthermore, it is written in the Torah as a commemoration of freedom 'Since the dough of our fathers did not manage to rise until they were redeemed' (See Mishnah, 116:)

ואע"ג דהויא לחם עוני ...

(f) Implied Question: And even though it is 'Lechem Oni' ...

יש לאוכלה דרך חירות.

1. Answer: One should nevertheless eat it by in a manner that conveys freedom.

ומה שצריך הסיבה במצה, היינו כשמברכין ‘על אכילת מצה‘ ובאפיקומן.

(g) Halachah: And the obligation to lean when eating Matzah is confined the B'rachah of ' ... al Achilas Matzah' and the Afikoman.

5) TOSFOS DH KULHU NAMI TZ'RICHI HASEIVAH

תוס‘ ד"ה כולהו נמי צריכי הסיבה

(SUMMARY: Tosfos requires leaning by all four cups, and asks a number of She'eilos pertaining to where one forgot to lean.)

וכל ד' כוסות צריכים הסיבה בשעת שתיה.

(a) Halachah: And all four cups require leaning whilst one is drinking them.

וצ"ע אם שכח ולא היסב, אם יחזור וישתה.

(b) She'eilah #1: One needs to examine what the Halachah is if one forgot to lean, whether one needs to drink the cup again (and to lean).

וכן אם בכוס שלישי לא היסב, אם יכול לחזור ולשתות בהסיבה, אף על גב דבין שלישי לרביעי, לא ישתה.

(c) She'eilah #2: Likewise, if one forgets to lean whilst drinking the third cup, if one needs to drink it again whilst leaning, despite the ruling that 'between the third and fourth cups, one should not drink'.

6) TOSFOS DH P'RAKDAN

תוס‘ ד"ה פרקדן

(SUMMARY: Tosfos defines 'P'rakdan'.)

פניו למעלה.

(a) Clarification: Facing upwards.

ולא כמפרש פניו למטה, דאין דרך לאכול בענין זה.

1. Clarification: And not like those who explain 'Facing downwards', as this is not the way that one eats.

וכן משמע בהמוכר את הספינה (ב"ב עד.) במתי מדבר - ד‘גנו אפרקיד, ואזיל פרשא תותי כרעיה כדנקיט רומחא בידיה‘.

(b) Support: And so it is implied in 'ha'Mocher es ha'Sefinah' (Bava Basra, Daf 74.) - 'They slept 'Ifr'kid', and a rider was able to pass under their (bent) legs, holding a spear in his hands'.

7) TOSFOS DH BI'FENEI RABO EIN TZARICH HASEIVAH

תוס‘ ד"ה בפני רבו אין צריך הסיבה

(SUMMARY: Tosfos discusses a father who is also his son's Rebbe.)

נראה דאביו והוא רבו נמי אין צריך, דלא גרע מרבו אחר.

(a) Suggestion: It appears that it is also not necessary to lean in the presence of one's father who is also his Rebbe, since why should he be any worse that another Rebbe?

מיהו סתם אב מלמד לבנו תורה, כדאמרינן בפ"ק דקידושין (דף לא.) - שהבן ירא מאביו יותר מאמו מפני ‘שמלמדו תורה‘; ואפי' הכי, קאמר ‘בפני אביו צריך הסיבה‘?

(b) Refutation: Generally, however, a father teaches his son Torah, as we learned in the Gemara in Kidushin (Daf 31.) - that 'A son is afraid of his father more than of his mother, because he teaches him Torah'. Yet the Gemara says that 'In the presence of his father, he is obligated to lean'?

108b----------------------------------------108b

8) TOSFOS DH SHE'AF HEIN HAYU B'OSO HA'NEIS

תוס‘ ד"ה שאף הן היו באותו הנס

(SUMMARY: Tosfos explains why it is necessary to say this.)

ואי לאו האי טעמא, לא היו חייבות ...

(a) Clarification: If not for this reason, they would no not be Chayav ...

משום דנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא.

(b) Reason: Since women are Patur from Mitzvos Asei that are time-bound.

אף ע"ג דארבעה כוסות דרבנן ...

(c) Implied Question: And even though the four cups are mi'de'Rabbanan ...

כעין דאורייתא תיקון.

(d) Answer: The Chachamim instituted them as if they were d'Oraysa.

9) TOSFOS DH HAYU B'OSO HA'NEIS

תוס‘ ד"ה היו באותו הנס

(SUMMARY: Tosfos disagrees with the Rashbam's explanation.

פי' רשב"ם, שעל ידם נגאלו, וכן במגילה ע"י אסתר, ובחנוכה ע"י יהודית.

(a) Clarification: The Rashbam explains that Yisrael were redeemed on account of them (the women), and the same applies to the Megilah (through Esther) and Chanukah (through Yehudis).

וקשה, ד‘אף‘ משמע שאינן עיקר?

(b) Question #1: The word 'Af (also)' however, implies that they were not the main reason for the miracle.

ועוד, דבירושלמי גריס ‘שאף הן היו באותו ספק‘ - משמע באותה סכנה ד" ... להשמיד להרוג ולאבד"?

(c) Question #2: Moreover, the wording in the Yerushalmi is 'Because also they were included in that "Safek' - implying in the danger of " ... to wipe out, to kill and to destroy".

והא דאמרינן דפטורות מסוכה, אע"ג דאף הן היו באותו הנס "כי בסוכות הושבתי"?

(d) Implied Question: And when the Gemara says that women are Patur from Succah, even thought there too, they were included in the miracle of " ... because in Succos I settled the B'nei Yisrael"?

התם בעשה דאורייתא ...

(e) Answer: That is by an Asei d'Oraysa ...

אבל בארבעה כוסות דרבנן, תיקנו גם לנשים כיון שהיו באותו הנס.

1. Conclusion: Whereas the four cups, which are de'Rabbanan, the Chachamim instituted them for women too, since they were included in the miracle.

10) TOSFOS DH SHAS'AN CHAI YATZA

תוס‘ ד"ה שתאן חי יצא

(SUMMARY: Tosfos reconciles this Sugya and the Gemara in B'rachos (50:), which (Lechatchilah) requires the Kos shel B'rachah to be diluted and the Gemara in B'rachos (51.), which requires it to be Chai.)

משמע דלכתחלה בעי מזיגה.

(a) Clarification: This implies that Lechatchilah, it needs to be diluted.

וכן בפ' שלשה שאכלו (ברכות ד' נ:) אמרינן ‘הכל מודים בכוס של ברכה שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים‘.

1. Precedence: And likewise, the Gemara in Sheloshah she'Achlu (50:) says 'Everyone agrees that one cannot recite a B'rachah over the Kos shel B'rachah until one adds water'?

וקשה, דבפ' שלשה שאכלו (שם נא.) אמר ‘י' דברים נאמרו בכוס של ברכה ... וצריך חי‘?

(b) Question: The Gemara in the same Perek there (Daf 51.) lists one of the ten things that is required of the Kos shel B'rachah as 'Chai'?

ורש"י פי' שם - דהא דקאמרינן דצריך חי, היינו שיתנוהו חי בכוס ברכת המזון, לאפוקי שלא ימזגנו בכוס זה, וישפוך בכוס אחר ויברך.

(c) Answer #1: Rashi establishes 'Chai' there to mean that one places it into the cup of Birchas ha'Mazon undiluted, to preclude the idea of diluting it in one cup and pouring it into another one before proceeding with Birchas ha'Mazon.

ור"ת פי' ד‘חי‘ דהתם היינו מזיג ולא מזיג ...

(d) Answer #2: Rabeinu Tam explains that 'Chai' there only partially diluted ...

כדאמר ב‘בן סורר ... ‘ (סנהדרין, ד' ע.) ‘אינו נעשה בן סורר עד שישתה יין חי‘, ומוקי לה במזיג ולא מזיג.

1. Support: As the Gemara states in 'ben Sorefr u'Moreh' (Sanhedrin, Daf 70.), which requires a ben Sorer u'Moreh to drink wine 'Chai', and which the Gemara explains to mean partially diluted.

והא דמשמע בהמוציא יין (שבת ד' עו:) ש‘מוזגו כראוי דקאמרינן כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית‘?

(e) Implied Question: And when the Gemara in 'ha'Motzi Yayin (Shabbos, Daf 76:) says that 'Diluting it properly' that is mentioned there means to dilute it until one reaches the Shi'ur of a Revi'is ...

היינו בברכת הארץ, דאמר בפרק שלשה שאכלו (ברכות ד' נא.) ‘ומוסיף בברכת הארץ‘.

(f) Answer: That is referring to when one arrives at Birchas ha'Aretz.

ואומר ר"ת דמוסיף מים, ולא כפרש"י דמוסיף יין.

1. Answer (cont.): Which, according to Rabeinu Tam, means that one then adds water; not like Rashi who explains that one adds wine.

וכן מפרש בערוך.

2. Support: And this is also how the Aruch explains it.

ובני נרבונ"א מפרשי ד‘חי‘ קאי א‘כוס, שיהא שלם ולא שבור ...

(g) Answer #3: The B'nei Narvuna however, explains that 'Chai' (in the last mentioned case) refers to the cup, meaning that it must be whole, and not broken.

כדאמרי' בפ' בתרא דמכות (ד' טז.) ‘ריסק תשע נמלים וא' חיה‘ - (והיינו שלם, דאפילו מת נמי חשיב בריה).

1. Support: Like we say in the last Perek of Makos (Daf 16.) 'If one crushes nine ants, and of which is 'Chai' (i.e. whole, seeing as even a dead ant is considered a Beryah) ...

כדאמרינן בסוף ‘גיד הנשה‘ (חולין ד' קב:) גבי צפור טמאה - ‘בין בחייה בין במיתתה בכל שהו‘.

2. Support: Like the Gemara says at the end of 'Gid ha'Nasheh' (Chulin, Daf 102:) in connection with (the Shi'ur of) a Tamei bird 'whether in its lifetime or after its death, it is a Kolsh'hu.

ואמרינן נמי (ב"ק ד' נד.) ‘שבירתן זו היא מיתתן‘.

3. Precedent: And in Bava Kama too, the Gemara says 'Its breakin up is considered its death'.

ואתי שפיר, דכולהו עשרה דברים א‘כוס קיימי.

(h) Proof: This explanation makes good sense, since all ten things (listed there) now pertain to the Kos (and not to the wine)!

ונראה, דדוקא ביינות שלהם, שהיו חזקים צריך מזיגה, אבל בשלנו, לא.

(i) Halachah: And it would seem that the need to dilute the wine was confined to the wines of those times, which were strong; but by our wines, this is not necessary.

11) TOSFOS DH B'VAS ACHAS

תוס‘ ד"ה בבת אחת

(SUMMARY: Tosfos accepts the Rashbam's explanation over that of Rashi.)

נראה כפירוש רשב"ם - ששתאן רצופין.

(a) Explanation #1: The explanation is like that of the Rashbam - that they drank them consecutively ...

ולא כפירש"י - שעירה ארבעתן לתוך כוס אחד ...

(b) Explanation #2: And not like that of Rashi - that he poured all four cups into one Kos ...

ד‘שתאן‘ משמע הרבה כוסות.

(c) Refutation: Because 'Shas'an' (he drunk them) implies many cups.

12) TOSFOS DH Y'DEI YAYIN YATZA

תוס‘ ד"ה ידי יין יצא

(SUMMARY: Tosfos explains this in connection with the Mitzvah of Simchas Yom-Tov.)

פי' ידי שמחת יו"ט.

(a) Clarification: This means the Mitzvah of Simchas Yom-Tov.

דס"ד הואיל ותיקנו ד' כוסות, לא נפיק מידי שמחת יו"ט אלא אם כן יצא ידי ארבעה כוסות.

(b) Clarification (concl.): Since we would otherwise have thought that, seeing as the Chachamim instituted four cups of wine, one cannot be Yotzei the Mitzvah of Simchas Yom-Tov, without being Yotzei that of the four Kosos.

13) TOSFOS DH ECHAD CHADASH V'ECHAD YASHAN

תוס‘ ד"ה אחד חדש ואחד ישן

(SUMMARY: Tosfos prefers the Rashbam's explanation - that old wine is better than fresh wine.)

פירש שפירש רשב"ם ד‘ישן עדיף‘ הוא עיקר ...

(a) Clarification: The explanation of the Rashbam that old wine is better is the correct one ...

כדאמרינן (מגילה ד' טז:) "ולאביו שלח כזאת ... " - ‘יין ישן שרוח זקנים נוחה הימנו‘.

1. Proof: Like the Gemara says in Megilah (Daf 16:) "And to his father he sent like this" - 'Old wine from which old men derive benefit'.

ואמרינן (ב"ב ד' צא:) ‘כל מילי עתיקא מעלו‘.

2. Proof (cont.): And the Gemara in Bava Basra (Daf 91:) also says 'All old things are good!'

והא דנקט שאינו פשוט קודם ...

(b) Implied Question: And the reason that the Tana mentions the less obvious item first ...

פירשנו לעיל בכיצד צולין (ד' פה.) גבי ‘אחד עצם ... '.

(c) Reference to Answer: Tosfos explained above in 'Keitzad Tzolin' (Daf 85.).

14) TOSFOS DH RUBA D'KASA (This Dibur belongs before the previous one).

תוס‘ ד"ה רובא דכסא

(SUMMARY: Tosfos explains what this means and presents the Halachah.)

היינו ‘כמלא לוגמיו‘ כדפרי' לעיל.

(a) Clarification: This is equivalent to 'ki'Melo Lugmav, as Tosfos explained earlier (107a DH 'Im' [See Tosfos there]).

ומיהו לכתחילה צריך לשתות רביעית.

(b) Halachah: Lechatchilah however, one needs to drink a Revi'is.

15) TOSFOS DH V'AT AMRAT K'DEI MEZIGAS KOS YAFEH

תוס‘ ד"ה ואת אמרת כדי מזיגת כוס יפה

(SUMMARY: Tosfos first discusses the Gemara's question and answer according to two different texts, then explains Abaye, who disagrees with the explanation contained in Tosfos conclusive text.)

אית ספרים דגרסי ‘מאי כדי מזיג' כוס יפה, לכל אחד ואחד‘.

(a) Text #1: Some texts read 'What is 'K'dei Mezigas Kos Yafeh' - for each one.

ולפי זה, ס"ד דמקשה ד‘מזיגת כוס יפה‘ דקאמר שמואל בין כולם קאמר, דהיינו רובע רביעית הלוג.

(b) Explaining the Question #1: According to that, the questioner thought that the 'Mezigas Kos Yafeh' mentioned by Shmuel referred to all four cups - a quarter of a Revi'is (of diluted wine) per cup.

וברייתא קתני ‘רביעית הלוג יין חי‘ בין כולן, רובע רביעית לכל אחד.

1. Explaining the Question #1 (cont.): Whereas the Beraisa, which requires a quarter of a Revi'is of undiluted wine between the four cups, a quarter of a Revi'is for each cup.

והא דקתני ‘אחד מזוג‘, לא שדי ברביעית מזוג אלא כלומר אחד יכול לשתותו מזוג.

2. Explaining the Question #1 (cont.): And when the Tana added 'or diluted', he did not mean that a Revi'is of diluted wine will suffice, but that one may drink the wine diluted.

אבל מ"מ, ברייתא לא מיירי אלא בחי, דסגי רביעית לכל ד'.

3. Conclusion: In any event, the Beraisa is speaking about wine that is undiluted, and that one Revi'is will suffice for all four cups.

אך קשה, איך היה סבור המקשה דסגי לכולהו במזיגת כוס יפה, והא איכא בהני ארבעה כוסות כוס של ברכה שהוא כוס יפה?

(c) Question #1: How could the questioner possibly think that a Mezigas Kos Yafeh will suffice for all four cups, seeing as one of those cups is the Kos shel B'rachah, which is a 'Kos Yafeh'?

ורשב"ם נמי הקשה הלא ברייתא סתמא קתני?

(d) Question #2: And the Rashbam asks further that the Beraisa is speaking S'tam?

לכך נראה כספרים דגרסי ‘אידי ואידי חד שיעורא הוא‘ - דכדי מזיגת כוס יפה זהו רובע רביעית הלוג יין חי לכל אחד כדי שיהא רביעית עם המזיגה.

(e) Text #2: Therefore the other text, which reads 'Both of them are the same Shi'ur' is preferable.

וה"נ מיירי ברייתא דמצרכא רביעית עם המזיגה.

1. Text #2 (cont.): Now too, the Beraisa is speaking where one needs a Revi'is after it has been diluted.

ומתחילה היה סבור דמצרכינן יין חי הרביעית הלוג לכל אחד ואחד, ו‘מזוג‘ א‘שתייה קאי ולא א‘רביעית דברייתא.

(f) Explaining the Question: The Gemara thought at first that one needs a Revi'is ha'Log of undiluted wine for each person and that 'Mazug' refers to the drinking and not to the Revi'is mentioned in the Beraisa.

אבל לבתר דשני, קאי שפיר א‘רביעית.

(g) Explaining the Answer: But following the answer, it does indeed refer to the Revi'is.

והך סוגיא כרב נחמן וכרבא דריש ‘המוציא‘ (שבת ד' עו:) דסברי ‘כוס של ברכה צריך שיהא בו רובע רביעית הלוג יין חי, כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית הלוג‘.

(h) Conclusion: And this Sugya follows the opinion of Rav Nachman and Rava at the beginning of 'ha'Motzi Yayin' (Shabbos, 76:), who hold that 'The Kos shel B'rachah requires a quarter of a Revi'is of undiluted wine, so that, when diluted, it stands at a Revi'is ha'Log'.

ושיעור הוצאת יין תנן התם דהוי כמזיגת הכוס יפה, דהיינו רובע רביעית, וע"י מזיגה יעמוד על רביעית, כשיעור כל המשקין ...

1. Conclusion (cont.): And the Mishnah there gives the Shi'ur for carrying out wine as 'Mezigas Kos Yafeh, which is a quarter of a Revi'is, which will stand at a Revi'is, once it has been diluted, like the Shi'ur of all beverages ...

דקתני סיפא ‘ושאר כל המשקין ברביעית‘.

2. Proof: As we learned there in the Seifa 'And the Shi'ur of all other beverages is a Revi'is'.

דאביי פריך עלה התם, חדא דתנן ‘ובמזוג שני חלקי מים‘?

(i) Question #1: Because Abaye queries them there, firstly, since from the Mishnah, which states that 'Wine is diluted with two parts water (and not three)?

ועוד, מים בכד ומצטרפין‘?

(j) Question #2: And secondly, 'How can water combine when it is still in the jug'?

ונראה לפרש, דלאביי צריך רביעית שלימה להוצאת שבת.

(k) Abaye's Explanation: It seems that according to Abaye, the Shi'ur for carrying out wine on Shabbos is a full Revi'is.

וכן משמע התם בההיא שמעתא דקאמר אביי ‘עד כאן לא קאמר רבי נתן הכא דכזית בעי רביעית ... ' (ופרש"י דהתם לא נהירא, כמו שמפורש שם).

1. Proof: And so it is implied in the Sugya there, where Abaye stated 'Until now Rebbi Nasan only said here that a k'Zayis requires a Revi'is ... ' (Rashi's explanation there does not appear correct) ...

וסבר דכוס של ברכה בעי רביעית יין בין חי בין מזוג, אבל מים בכד לא מצטרפים.

2. Proof (concl.): And he (therefore) holds that the Kos shel B'rachah requires a Revi'is of wine, irrespective of whether it is undiluted or diluted.

16) TOSFOS DH AL TEIRE YAYIN KI YIS'ADAM

תוס‘ ד"ה אל תרא יין כי יתאדם

(SUMMARY: Tosfos points out a contradiction between this Sugya and the Sugya in Bava Basra, according to the Rashbam there.)

הכא מייתי האי קרא לחשיבות יין אדום.

(a) Discrepancy: The Gemara here cites this Pasuk to illustrate the importance of red wine ...

ובהמוכר פירות (ב"ב, ד' צז.) פי' רשב"ם התם דמייתי לה לגריעותא?

1. Discrepancy (cont.): Whereas in 'ha'Mocher Peiros' (Bava Basra, Daf 97a), the Rashbam explains that it cites it to its detriment?

ושם מפורש.

(b) Reference to Answer: It is explained there (See Hagahos ve'Tziyunim).

Next
Next

Dafyomi Advancement Forum homepage
D.A.F. Homepage


Insights to
the Daf
 • 
Background
to the Daf
 • 
Review
Questions
 • 
Review
Summary
 • 
Point by
Point
 • 
Halachah
Outlines
 • 
English
Charts

Revach
l'Daf
 • 
Review
Quiz
 • 
Hebrew
Charts
 • 
Yosef
Da'as
 • 
Chidonim
on the Daf
 • 
Galei
Masechta
 • 
Video/Audio
Lectures


Other Masechtos  •  Join Mailing Lists  •  Ask the Kollel
Dafyomi Calendar  •  חומר בעברית
Donations  •  Feedback  •  Links