1)

TOSFOS DH GABI PESACH LO HE'EMIDU DIVREIHEM BE'MAKOM KAREIS

תוס' ד"ה גבי פסח לא העמידו דבריהם במקום כרת

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara did not give the reason as the fact that Pesach is different because it is a passing Mitzvah.)

הא דלא קאמר 'משום דפסח מצוה עוברת'?

(a)

Implied Question: Why did the Gemara not say 'Because Pesach is a passing Mitzvah'?

משום דיש קדשים דמצותן נמי עוברת, כגון תודה דאין נאכלת אלא ליום ולילה.

(b)

Answer: Since there are other Kodshim whose Mitzvah is also passing, such as the Todah, which can only be eaten for a day and a night.

2)

TOSFOS DH AVAL ARAL YISRAEL DIVREI HA'KOL TOVEIL

תוס' ד"ה אבל ערל ישראל ד"ה טובל

(SUMMARY: Tosfos wonders why there seems to be no reference to this anywhere.)

תימה לריב"א, דלא מצינו בשום מקום טבילה בישראל שמל אפילו מדרבנן?

(a)

Question: The Riva asks that nowhere do we find Tevilah in connection with a Yisrael who circumcised, even mi'de'Rabbanan?

3)

TOSFOS DH VE'AMAR REBBI YOCHANAN D'VAR TORAH AFILU ASEI EIN BO

תוס' ד"ה ואמר רבי יוחנן דבר תורה אפילו עשה אין בו

(SUMMARY: Tosfos establishes Rebbi Yochanan's statement and states a source for it in the Torah.)

ר' יוחנן לא פליג א'ברייתא.

(a)

Clarification: Rebbi Yochanan does not argue with the Beraisa ...

דלאו תנא הוא, כדמוכח בפ"ק דכתובות (דף ח.) גבי 'אין אבלים מן המנין', דלא משני א'ר' יוחנן 'רבי יוחנן תנא הוא ופליג', כדמשני א'רב.

1.

Reason: Seeing as he is not a Tana, as is evident in the first Perek of Kesuvos (Daf 8.), in the Sugya of 'Ein Aveilim min ha'Minyan', where the Gemara does not answer that Rebbi Yochanan is a Tana who argues', as it does with regard to Rav.

אלא פרושי מפרש לה.

2.

Conclusion: Only he is coming to explain it.

וכן מוכח, דגבי יולדת שהיא טבולת יום ארוך כתיב (ויקרא יב) "ואל המקדש לא תבוא", משמע הא למחנה לויה תבא.

3.

Proof: And so (his explanation) is evident, since in connection with a Yoledes the Torah writes in Vayikra (12) "And she shall not come!", implying that to the Machaneh Leviyah she may.

4)

TOSFOS DH T'VUL-TOM LO YIKANEIS B'MACHANEH LEVIYAH

תוס' ד"ה טבול יום לא יכנס במחנה לויה

(SUMMARY: Tosfos discusses some differences between the various sections of Machaneh Leviyah regarding a T'vul-Yom.)

לא בכל המחנה אלא מעזרת נשים ולפנים ...

(a)

Clarification: This does not apply to the entire Machaneh Leviyah, only to the Ezras Nashim and inwards ...

כדתנן במסכת כלים (פ"א משנה ח) 'עזרת נשים מקודש הימנו, שאין טבול יום נכנס לשם'.

1.

Source: As we learned in Maseches Keilim (Perek 1, Mishnah 5) 'The Ezras Nashim is more Kadosh than it, inasmuch as a T'vul-Yom is not permitted to enter there'.

אבל בהר הבית היה נכנס.

2.

Clarification (cont.): But to the Har ha'Bayis, he was permitted to enter.

וקרי 'חצר' לעזרת נשים, כדתנן פ"ב דמדות 'עזרת נשים היתה אורך קל"ה, וארבעה לשכות היו בארבעה מקצעותיה של מ' אמה, ולא היו מקורות'.

(b)

Clarification (cont.): And it refers to the Ezras Nashim as 'Chatzer' as we learned in the second Perek of Midos 'The Ezras Nashim a hundred and thirty-five Amos long, "And there were four rooms there on the four corners (each of which measured forty Amos, and they had no ceiling,

וכן הם עתידות להיות, כדכתיב "ויוציאני אל החצר החיצונה ... ".

1.

Clarification (cont.): And this is how they are going to be, as it is written "And He took me to the outer Courtyard ... ".

וא"ת, מנא ליה דגזרו על טבול יום; דילמא על טמא מת גזרו, שהיה מותר בכל מחנה לויה?

(c)

Question: From where does Rebbi Yochanan know that they decreed on a T'vul-Yom; Perhaps they decreed on a Temi Meis, who was permitted in the entire Machaneh Leviyah.

וי"ל, דטמא מת אפי' בחיל גזרו שלא יכנס, כדתנן במסכת כלים (שם) 'החיל מקודש הימנה שאין נכרים וטמאי מתים נכנסין לשם'.

(d)

Answer: Because as far as a Tamei Meis is concerned, they decreed forbidding him to enter even on the Cheil, as we learned in the Mishnah in Maseches Keilim (Ibid.) 'The Cheil is more holy than it, since Nochrim and Teme'ei Meisim were not permitted to enter it.

והא דנקט בברייתא 'וראה קרי בו ביום', ולא נקט 'טבול יום דשאר טמאים'?

(e)

Implied Question: And when the Tana mentions that 'he saw Keri on that day', and does not mention the T'vul-Yom of other Teme'im ...

רבותא נקט - לא מיבעיא שאר טמאים דמדאורייתא מותרים ליכנס, אלא אפילו בעל קרי דמשתלח מדאורייתא חוץ לשתי מחנות, אפ"ה טבול יום שלו לא גזרו ביה רבנן.

(f)

Answer: He is merely stating a Chidush - inasmuch as it is not necessary to mention other Teme'im who are permitted min ha'Torah to enter, but even a Ba'al Keri, who is sent out of the two camps min ha'Torah, nevertheless the Rabanan did not decree on his T'vul-Tov

ואם תאמר, דבפרק נוטל (סוטה, דף כ:) פריך א'הא דקתני התם 'הוציאוה הוציאוה, שלא תטמא את העזרה!'

(g)

Question: In Perek Noteil (Sotah, Daf 20:) the Gemara asks on the case mentioned in the Beraisa there 'Take her out! Take her out! So that she should not render the Azarah Tamei!'

והתניא 'טמא מת מותר ליכנס במחנה לויה, ואפילו מת עצמו ... ?' ומאי פריך, כיון דמדרבנן אסור ליכנס?

1.

Question (cont.): But did we not learn that a Tamei Meis is permitted to enter the Machaneh Leviyah, and even a Meis itself ... ?' What is the Kashya, seeing as it is Asur to enter mi'de'Rabbanan?

וי"ל, דמשמע ליה מדאורייתא, מדקאמר 'הוציאוה הוציאוה!' תרי זמני, שהיו ממהרין כל כך.

(h)

Answer #1: The Gemara understands that it was mi'd'Oraysa, seeing as the Beraisa said 'Take her out! Take her out!'

א"נ, לא גזרו אלא שלא יכנס לפנים, אבל אם נטמא בפנים, לא גזרו עליו לצאת.

(i)

Answer #2: Alternatively, they only decreed that a Tamei Meis should not enter to begin with, but if he became Tamei whilst he was already inside, they did not issue a decree that he must leave.

והא דאמרי' בהנשרפין (סנהדרין ד' פא:) 'כהן ששימש בטומא', מוציאין אותו חוץ לעזרה ופוצעין את מוחו בגיזרין'?

(j)

Implied Question: And when the Gemara says in 'ha'Nisrafin' (in Sanhedrin, Daf 81:) that 'If a Kohen who served be'Tum'ah, one takes him outside the Azarah and smashes in his brains!'?

לאו דוקא חוץ לעזרה אלא הוא הדין חוץ לחיל.

(k)

Answer: It is not just 'outside the Azarah' that one takes him, but also outside the Cheil.

92b----------------------------------------92b

5)

TOSFOS DH BODKIN L'OSEI PESACH

תוס' ד"ה בודקין לעושי פסח

(SUMMARY: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya in Eruvin, and elaborates further.)

וא"ת, דמשמע הכא דדוקא לעושי פסח התירו ע"י בדיקה, משום דלא העמידו דבריהם במקום כרת.

(a)

Question: It implies here that they only permitted Bedikah (of a Beis ha'Peras) for someone who is making his Pesach, because they did not establish their words in a case where there is Kareis.

ובפ' בכל מערבין (עירובין ד' כו:) תנן 'מערבין לכהן בבית הפרס'. ומפרש בגמרא משום דמצי אזיל כדרב יהודה?

1.

Question (cont.): Whereas in 'ba'Kol Me'arvin' (Eruvin, Daf 26:) the Mishnah permits making an Eiruv for a Kohen in a Beis ha'Peras'. And the Gemara explains there because he is permitted to go there like Rav Yehudah?

ואומר ר"י, דהאי דקאמר הכא במקום כרת דוקא, היינו משום דאיכא נמי כרת בעשיית פסח בטומא'.

(b)

Answer: The Ri explains that the reason that the Gemara ascribes the Heter here to where there is Kareis, is only because there is also Kareis with regard to someone who makes the Pesach be'Tum'ah.

והיינו דקאמר בסוף חגיגה (דף כה:) 'לעושי פסח לא העמידו דבריהם במקום כרת, לאוכלי תרומה, העמידו דבריהם במקום מיתה' ...

(c)

Proof: And this is what the Gemara means at the end of Chagigah (Daf 25:) when it says that 'For those who make the Pesach they did not establish their words in place of Kareis; whereas for those who eat Terumah, they did ... '.

פירוש, לענין פסח טיהרוהו, אע"ג דאיכא כרת באכילתו בטומאה, לענין תרומה העמידו דבריהם ולא טיהרוהו, אע"ג דליכא אלא מיתה לאוכלה בטומאה.

1.

Answer (cont.): This means that regarding Pesach they declared it Tahor, even though someone who eats the Pesach be'Tum'ah is Chayav Kareis; But regarding T'rumah, they did establish their words (and did not declare it Tahor) even though someone who eats it be'Tum'ah, is only Chayav Misah (bi'Yedei Shamayim).

אבל בטומאת כהן דליכא אלא לאו, שרי ליכנס בבית הפרס לצורך עירוב.

2.

Answer (concl.): But as far as Tum'as Kohen is concerned, which is only subject to a La'av, they allowed him to enter a Beis ha'Peras even if it is only for the sake of an Eiruv.

ויש דבר כגון ללמוד תורה ולישא אשה, דשרי אפי' בלא נפוח, כדאמרי' במי שהוציאוהו (עירובין דף מז.) ובע"א (דף יג.) ...

(d)

Conclusion: And there are cases, such as in order to learn Torah or to get married, where they permitted entry into a Beis ha'Peras even without blowing away the bones, as we have learned in 'Mi she'Hotzi'uhu' (Eruvin, Daf 47.) and in Avodah-Zarah (Daf 14.) ...

משום דעדיפי משאר מצות.

1.

Reason: Because they are more important than other Mitzvos.

6)

TOSFOS DH MAI BODKIN

תוס' ד"ה מאי בודקין

(SUMMARY: Tosfos reconciles our Sugya with the Mishnah at the end of Ohalos, which discusses the Bedikah.)

קשה לר"ת, מאי קבעי - הלא הבדיקה מפורשת בסוף אהלות באותה משנה עצמה, דקתני 'ומודים ב"ש וב"ה שבודקין לעושי פסח, ואין בודקין לאוכלי תרומ'. ולנזיר, ב"ש אומרים "בודקין", וב"ה אומרים "אין בודקין" .

(a)

Question: Rabeinu Tam asks what the Gemara's Question is - seeing as the examination is described explicitly at the end of Ohalos, in that Mishnah itself, as we learned there 'Beis Shamai and Beis Hillel agree that one examines (a Beis ha'Peras) for those who make the Korban Pesach, but not for those who eat T'rumah. And concerning a Nazir, Beis Shamai says "Bodkin" Beis Hillel says "Ein Bodkin" .

כיצד הוא עושה? מביא את העפר שהוא יכול להסיטו, ונותן לתוך כברה שנקביה דקים ... '?

1.

Question (cont.): What does one do? One brings earth that one is able to move, and places it in a sieve with thin holes ... '?

ואומר ר"י, דבדיקה דמתני' בשכבר עבר. ורב יהודה ורב חייא באין לפרש שיוכל לבא ולעבור ...

(b)

Answer: The Ri explains that whereas the Bedikah in the Mishnah discusses the Bedikah that one makes after one has already passed through the field, whereas Rav Yehudah and Rebbi Chiya are discussing the Bedikah that one makes that enables one to pass through Lechatchilah.

וה"ק - 'מאי בודקין, אם רצה לעבור [עי' תוספות בכורות כט. ד"ה היכי אזיל כו' וע"ע תוס' כתובות כח: ד"ה מנפח].

1.

Answer (conclk.): And the Gemara's question is therefore 'How does one examine if one wishes to pass through a Beis ha'Peras' (See Tosfos, echgoros 29. DH 'Heichi Azil' etc. and 'Tosfos Kesuvos 28: DH 'Menafe'ach').

7)

TOSFOS DH MI SHE'HAYAH TAMEI: EILU PETURIN ME'HIKAREIS

תוס' ד"ה מי שהיה טמא: אלו פטורין מהכרת

(SUMMARY: Tosfos first explains why the Mishnah must now hold 'Shochtin ve'Zorkin ... ' and establishes it accordingly, then reconciles that with Rav.)

נראה לר"י, דמתני' קסבר 'שוחטין וזורקין על טמא שרץ'.

(a)

Clarification: The Ri explains that the Mishnah holds 'Shochtin ve'Zorkin al Tamei Sheretz'.

והשתא איירי מתניתין בטמא מת בששי, דלא חזי לאכילה לאורתא.

(b)

Clarification (cont.): Consequently, it speaks by a Tamei meis on his sixth day, who is not fit to eat at night.

דאי קסבר 'אין שוחטין', אם כן 'טמא' דמתני' אף בטמא שרץ או דטמא מת בשביעי שלו.

1.

Clarification (cont.): Because if it would hold 'Ein Shochtin', then Tamei in our Mishnah would be speaking even by a Tamei Sheretz or a Tamei Meis on his seventh day.

א"כ, אמאי פטור מהכרת, כיון דיכול לטבול?

2.

Clarification (cont.): In that case, why is he Patur from Kareis, seeing as he is able to Tovel?

דהתניא בפ' אלו דברים (לעיל דף סט:) 'יכול לא יהא ענוש כרת אלא טהור ושלא היה בדרך רחוקה, ערל וטמא שרץ ושאר טמאים מנין, ת"ל "והאיש".

(c)

Proof: Since we learned in Perek Eilu Devarim (above, Daf 69:) 'We might have thought that only someone who is Tahor and not on a long journey is Chayav Kareis; From where do we know that even an Areil, a Tamei Sheretz and other Teme'im are Chayav too? Therefore the Torah writes "ve'ha'Ish".

ומשמע דליכא מאן דפליג עלה, מדפריך מינה לרבא, דקאמר דר"א פוטר מכרת.

1.

Clarification (concl.): And it implies that nobody argues with this, seeing as the Gemara queries Rava from there, who holds that Rebbi Eliezer exempts him from Kareis.

וא"ת, תיקשי מתני' לרב, דאמר לעיל (דף צ:) 'אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ'?

(d)

Question: Why can we not now query Rav from there, who said earlier 'Ein Shochtin ve'Zorkin al Tamei Sheretz'?

וי"ל, דכמה תנאי אשכחן דסברי כרב, ד'אין שוחטין'.

(e)

Answer: We find many Tana'im who hold 'Ein Shochtin', like Rav.

והא דפריך ליה לעיל ממתניתין ד'זב שראה שתי ראיות' ...

(f)

Implied Question: And the reason that the Gemara queries him earlier from the Mishnah of 'Zav she'Ra'ah Sh'tei Re'iyos' ...

היינו משום דרב עלה קאי.

(g)

Answer: Is because he is referring to that Mishnah.

ומוקי לה 'בשטבל'.

(h)

Conclusion: And he establishes it where he Toveled.

8)

TOSFOS DH V'RAV NACHMAN AMAR HURTZAH

תוס' ד"ה ורב נחמן אמר הורצה

(SUMMARY: Tosfos explains why Rav Nachman can agree with Rav Yehudah's definition of 'Derech Rechokah'.)

רב נחמן מצי סבר כרב יהודה, דאמר לקמן 'דרך רחוקה, כל שאין יכול ליכנס בשעת אכילה'.

(a)

Clarification: Rav Nachman can hold like Rav Yehudah, who later defines that Derech Rechokah as anyone who is unable to enter at the time of eating.

ואפ"ה הורצה, דנהי דאינו יכול בהילוך בינוני, כיון דיכול לבא בסוסים ובפרדים, בר אכילה הוא ולא דמי לחולה וערל וטמא.

1.

Clarification (cont.): Nevertheless, he is appeased, since even though is is unable to arrive by walking at a regular pace, seeing as he is able to arrive by riding on a horse or on a mule, he is considered a Bar Achilah, and cannot be compared to a Choleh, an Areil and a Tamei.

9)

TOSFOS DH HACHA NAMI ONEIN KATANI BAHADEIH

תוס' ד"ה הכא נמי אונן קתני בהדייה

(SUMMARY: Tosfos explains why the Tana sees fit to mention both Meizid and Onein, and elaborates on 'Onein'.)

וא"ת, מה בין אונן למזיד (ושוגג) - דאם הוא מזיד, היינו מזיד (ואם הוא שוגג היינו שוגג)?

(a)

Question: What is the difference between 'Onein' and 'Meizid', because if he (the Onein) did it deliberately, that is 'Meizid'?

וי"ל, דתנא תרי גווני מזיד, חד שהניח בחנם, ואונן שנתעצל אגב מרריה.

(b)

Answer: The Tana lists two kinds of Meizid; one where he left the Pesach for no reason, and an Onein, who was negligent due to his bitter frame of mind.

ומיירי במת לו מת אחר חצות, אבל קודם חצות אינו בהכרת, כדמוכח בסוף פירקין.

(c)

Clarification: And it speaks where the deceased died after Chatzos, because if he died before Chatzos, he is not subject to Kareis, as is evident at the end of the Perek.

וכן איתא בהדיא בפ' טבול יום (זבחים דף ק.).

1.

Proof: And so it says explicitly in in Perek T'vul-Yom (Zevachim Daf 100.).

ולעיל הוי מצי למיחשב נמי 'אונן' בהדי הנהו דהעמידו דבריהם במת קודם חצות.

(d)

Conclusion: The Gemara earlier could have reckoned 'Onein' among those by whom, the Chachamim established their decree even in the fact of Kareis.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF