PESACHIM 54 (7 Elul) - Dedicated in memory of Esther Miryam bas Harav Chaim Zev and her husband Harav Refael Yisrael ben Harav Moshe (Snow), whose Yahrzeits are 7 Elul and 8 Elul respectively. Sponsored by their son and daughter in law, Moshe and Rivka Snow.

1)

TOSFOS DH EILEH B'NEI SE'IR HA'CHORI ETC. MELAMED SHE'BA TZIV'ON AL IMO

תוס' ד"ה אלה בני שעיר החורי וכו' מלמד שבא צבעון על אמו

(SUMMARY: Tosfos queries the Limud and clarifies it.)

תימה, דביש נוחלין (ב"ב קטו:) מוכח מהאי קרא ד'בני בנים כבנים'; וא"כ, מנלן שבא על אמו?

(a)

Question #1: It is evident in 'Yesh Nochlin' (Bava Basra 115:) that from this Pasuk we learn the principle 'B'nei Banim ke'Banim', so how can it serve as a proof that he had relations with his mother?

ועוד, לא מצינו בכל התורה שיקראו לבן אשתו בנו, והכא אמר דלהכי קרי ליה בנו לפי שנולד מאשתו?

(b)

Question #2: Moreover, nowhere in the Torah do we find that someone called his wife's son 'his son', yet here the Gemara says that the Torah calls him his son, because he was born to his wife?

וי"ל, דקרי ליה בנו לפי שהיה בן 'בנו', כדאמרינן ביש נוחלין.

(c)

Answer: It calls him 'his son', because he was his son's son, as we learned in 'Yesh Nochlin'.

והכא דייק שבא על אמו מדלא כתיב 'איה', שהיה כמו כן בן צבעון, ולא כתיב אלא 'ענה' לחודיה,

1.

Answer (cont.): And the Gemara here infers that he had relations with his mother, since the Torah omits 'Ayah', who was also the son of Tziv'on, and it only mentions 'Anah' ...

ש"מ לפי שהיה נמי בן אשתו של שעיר כתביה קרא הכא עם שאר בני שעיר.

2.

Answer (concl.): A clear indication that it is because he (Anah) was also the son of the wife of Se'ir that the Torah inserts him here together with the other sons of Se'ir.

54b----------------------------------------54b

2)

TOSFOS DH EIN TA'ANIS TZIBUR B'BAVEL ELA TISH'AH B'AV

תוס' ד"ה אין תענית ציבור בבבל אלא תשעה באב

(SUMMARY: Tosfos clarifies Rashi's explanation.

פ"ה' - לאכול מבעוד יום ולאסור במלאכה ושאר חומרי האמורים שם'.

(a)

Clarification: Rashi explains that it refers to stopping eating whilst it is still day, to forbid work and the other Chumros mentioned there (inTa'anis).

וא"ת, תשעה באב מי הוי כתענית ציבור לאסור במלאכה?

(b)

Question: Since when is it prohibited to do work on Tish'ah be'Av, like a Ta'anis Tzibur?

וי"ל, דה"ק - אין תענית ציבור בבבל אפילו במקום שלא נהגו לעשות מלאכה.

(c)

Answer: What the Gemara means is that there is no Ta'anis Tzibur in Bavel, even in a town where it is customary not to do work ... .

3)

TOSFOS DH EIN BEIN TISH'AH B'AV L'YOM HA'KIPURIM

תוס' ד"ה אין בין תשעה באב ליום הכפורים

(SUMMARY: Tosfos explains why the Beraisa omits Melachah and Tefilas Ne'ilah among the differences.)

הא דלא חשיב מלאכה, שמותר בתשעה באב במקום שנהגו ...

(a)

Implied Question: Why does it not mention Melachah, which is permitted on Tish'ah be'Av in a town where that is the custom.

נראה לר"י משום דבסיפא מסיק לה לשריותא דמלאכה, גבי 'אין בין ט' באב לתענית ציבור'.

(b)

Answer: The Ri explains that this is because the Seifa will conclude that Melachah is permitted, when it discusses the differences between Tish'ah be'Av and a Ta'anis Tzibur.

והא דלא חשיב תפילת נעילה, דליתא בט' באב, כדלקמן ...

(c)

Implied Question: And the reason that it does list Tefilas Ne'ilah, which is not said on Tish'ah be'Av, as we will learn later ...

משום דבברייתא לא איירי אלא במידי דאיסור והיתר.

(d)

Answer: Is because the Beraisa is confined to cases of Isur and Heter.

4)

TOSFOS DH LA'V D'SHARI BEIN HA'SHEMASHOS DIDEIH

תוס' ד"ה לאו דשרי בין השמשות דידיה

(SUMMARY: Tosfos explains why the Tana mentions specifically Safek day.)

תימה לר"י, אמאי קתני גבי יוה"כ ספיקו, הא אפילו ודאי יום אסור, דתוספת יוה"כ דאורייתא?

(a)

Question: The Ri asks why, does it mention Safek day with regard to Yom Kipur, seeing as even when it is Vaday day it is forbidden, bearing in mind that Tosefes Yom ha'Kipurim is d'Oraysa?

ותירץ, דנקט ספיקו לאשמועינן דבט' באב אפילו ספיקו מותר.

(b)

Answer: And he answers the Tana mentions Safek, to teach us that even Safek day, Safek night is permitted.

5)

TOSFOS DH LI'KEVI'A D'YARCHA

תוס' ד"ה לקביעא דירחא

(SUMMARY: Tosfos clarifies what this implies, and explains why the Tana ignored the distinction of Tosefes.)

אין לפרש כגון בני בבל, שאין יודעים מתי הוקבע החודש בא"י, שהיו צריכים לעשות יוה"כ שני ימים.

(a)

Refuted Explanation: One cannot explain this with regard to the B'nei Bavel, ho do not know when Rosh Chodesh was fixed in Eretz Yisrael, and who therefore need to observe two days Yom Kipur ...

דבהדיא אמר בסוף פ"ק דר"ה (דף כא.) שאין עושין אלא יום אחד.

1.

Refutation: Because the Gemara at the end of the first Perek of Rosh ha'Shanah (21.) specifically writes that they only need to observe one day.

אלא ה"פ ספיקו אסור - אם מסתפק אפילו בא"י מתי הוקבע החודש, כגון שמהלך במדבר, עושה ב' ימים כדין כל ספיקות דאורייתא, דאזלינן לחומרא.

(b)

Explanation: Consequently, 'S'feiko Asur' - if one has a doubt, even in Eretz Yisrael when Rosh Chodesh was fixed (for example someone who is travelling in a desert), he must observe two days, like all S'feikos d'Oraysa, where we go le'Chumra.

הקשה רשב"א, דמשמע לקביעא דירחא הן חלוקין, הא לכל דבריהן שוין ...

(c)

Question: The Rashba queries the implication that regarding 'Kevi'a de'Yarcha' they are different, but regarding all other issues, they are equal ...

והא יום הכפורים - תוספתו אסור; וט' באב, תוספתו מותר?

1.

Question (cont.): In that Tosfos Yom Kipur is forbidden, whereas Tosfos Tish'ah be'Av is permitted?

ותירץ ר"י דלא מיירי אלא בדברים דשייכי בתענית עצמו.

(d)

Answer: The Ri answers that the Tana is only speaking about matters that concern the fast itself.

6)

TOSFOS DH V'HA'AMAR REBBI YOCHANAN U'LEVAI SHE'YISPALEL KOL HA'YOM

תוס' ד"ה והאמר ר' יוחנן ולואי שיתפלל כל היום

(SUMMARY: Tosfos reconciles the fact that Rebbi Yochanan is talking about a person who is in a Safek as to whether he Davened or not, with the case in hand, which is talking about Vadai Davenning Ne'ilah.)

אע"ג דר' יוחנן איירי דוקא בספק לא התפלל; אבל ודאי התפלל, אסור להתפלל - כדמוכח במי שמתו (ברכות כא.) ...

(a)

Implied Question: ven though Rebbi Yochanan is speaking specifically about somebody who is not sure whether he Davened or not. But someboidy who already Davened, is forbidden to Daven again, as is evident in 'Mi she'Meiso' (B'rachos 21.) ...

דקאמר 'ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ור' יוחנן אמר, ולואי שיתפלל כל היום'

1.

Proof: Where it says 'Safek Hispalel, Safek Lo Hispalel, Al Yispalel. Ve'Rebbi Yochanan Amar "u'Levai she'YispalelKol ha'Yom'.

וקאמר 'אם התפלל ומצא ציבור מתפללין, אם יכול לחדש דבר בתפלתו, יחזור ויתפלל; ואם לאו, אל יתפלל?

2.

Proof (cont.): And it adds there that someone who has already Davened and finds the Tzibur Davenning, is permitted to Daven with them, only if he is able to insert something new in his Tefilah, but not otherwise?

מ"מ פריך שפיר כיון דר' יוחנן על הספק מחייב להתפלל, א"כ, בתשעה באב, דדמי לתענית ציבור בכמה דברים, ובתענית ציבור איכא תפלת נעילה, בט' באב נמי יתפלל?

(b)

Answer: Nevertheless, the Gemara's Kashya is justified. This is because, seeing as Rebbi Yochanan obligates one to Daven in a case of Safek, Tish'ah be'Av, which is similar to a Ta'anis Tzibur, in many ways, ought to have a Tefilas Ne'ilah, like it.

ומשני, 'התם חובה והכא רשות' - פי' לא לגמרי רשות, אלא לאו חובה הוי, אלא מצוה מיהא איכא.

1.

Answer (concl.): And the Gemara answers 'There it is an obligation, whereas here, it is voluntary - not absolutely voluntary, but it is not obligatory, just a Mitzvah.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF