1)

TOSFOS DH MISHUM D'HAVI NAZIR V'CHATAS SH'NEI KESUVIN HA'BA'IN KE'ACHAS

תוס' ד"ה משום דהוי נזיר וחטאת שני כתובין הבאין כאחד

(SUMMARY: Tosfos asks why the Gemara does not rather say 'Nazir and Chametz'.)

תימה לרשב"א, אמאי לא קאמר נזיר וחמץ, דר"ע דריש "כל", בפ' התערובת (זבחים דף פב.)?

(a)

Question: The Rashba asks why the Gemara does not say 'Nazir and Chametz', seeing as Rebbi Akiva Darshens "Kol", in Perek ha'Ta'aroves (Zevachim 82.).

2)

TOSFOS DH RABEINU CHANANEL GARAS K'CHOMER SHEBAHEN

תוס' ד"ה ר"ח גרס כחומר שבהן

(SUMMARY: Tosfos explains the case; then goes on to query the Lashon.)

ומיירי בחטאת ושלמים: ואם נבלע החטאת בשלמים שנשחט אתמול, נאכל כחומר השלמים, ואינו נאכל בלילה,

(a)

Clarification: It speaks about Chatas and Shelamim: If today's Chatas became absorbed in the Shelamim that was Shechted yesterday, it must be eaten according to the Chumra of the Shelamim - which can no longer be eaten that night.

ואם נבלע החטאת בשלמים שנשחט היום, נאכל כחומר החטאת ואינו נאכל למחר.

1.

Clarification (cont.): Whereas if it became absorbed in the Shelamim that was Shechted today, then it must be eaten according to the Chumra of the Chatas - which cannot be eaten tomorrow.

ולשון הברייתא קשה, דאמר 'עד שיבלע בבשרה' משמע דאיירי בהיתר שנבלע באיסור, והדר קאמר 'יקדש להיות כמוה' משמע שהאיסור נבלע בהיתר?

(b)

Question: The Lashon of the Beraisa however, is difficult, in that it says 'until it becomes absorbed in its flesh', implying that the Heter became absorbed in the Isur; and it continues 'It becomes Kadosh to be like it', which implies that the Isur became absorbed in the Heter?

3)

TOSFOS DH VE'RABBANAN AMRI LACH CHATAS L'HETER MITZTAREF L'ISUR

תוס' ד"ה ורבנן אמרי לך חטאת להיתר מצטרף לאיסור

(SUMMARY: Tosfos queries this from the Sugya in Nazir.)

אור"י, דבנזיר בפ' ג' מינין (דף לז:) משמע נזיר וחטאת לרבנן תרווייהו לטעם כעיקר ...

(a)

Implied Question: The Ri says that in Perek Arba Minim (Daf 37:) the Gemara implies that according to the Rabbanan, both Nazir and Chatas teach us 'Ta'am ke'Ikar'.

דקאמר התם 'צריכ', דאי כתב רחמנא 'חטאת', חולין מקדשים לא גמרינן. ואי כתב רחמנא 'נזיר', חטאת מנזיר לא ילפינן, דחמיר איסוריה - דאפילו חרצן אסיר ליה.

1.

Source: Because it says there 'Both are needed (to teach us Ta'am ke'Ikar); since, had the Torah written only Chatas, we would have not have been able to learn Chulin from Kodshim; whereas had it written only Nazir, we would not have been able to learn Chatas from it, seeing as its Isur is more stringent in that even the pits are forbidden'.

4)

TOSFOS DH BI'SHEMA'TIN MASHMA D'TA'AM K'IKAR D'ORAYSA

תוס' ד"ה בשמעתין משמע דטעם כעיקר דאורייתא

(SUMMARY: Tosfos explains the Sugya, but cites a Kashya which he deals with elsewhere.)

דילפינן מנזיר, דלאו אסמכתא היא, דמדר"ע דאמר לקי א'היתר מצטרף לאיסור בנזיר, נשמע לרבנן.

(a)

Source: Because we learn it from Nazir. It is not an Asmachta, because from Rebbi Akiva, who says that 'Heter Mitztaref le'Isur' by Nazir is subject to Malkos, we can learn what the Rabbanan hold by 'Ta'am ke'Ikar'.

וקשה מפ' כל הבשר (חולין דף קח.) וממסכת ע"ג (דף סז:). ושם מפורש.

(b)

Reference to Question: There is a Kashya on this however, from Perek Kol ha'Basar (Chulin Daf 108.) and from Maseches Avodah-Zarah (Daf 108:) which Tosfos deals with there.

5)

TOSFOS DH KA'N SHE'LO B'MAKOM LISHAH (This Dibur belongs to Amud Beis)

תוס' ד"ה כאן שלא במקום לישה

(SUMMARY: Tosfos queries Rashi's explanation, end goes on to explain the entire Halachah in detail.)

פ"ה, דשלא במקום לישה עובר בפחות מכזית.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that in a location where one does not perform the kneading, one transgresses on even less than a k'Zayis.

וקשה, דאמר לקמן 'לא אמרן אלא בעריבה, אבל בבית, חייב לבער, משום דזימנין דמיכנף ונפלי אהדדי'.

(b)

Question: The Gemara will say shortly 'that this only applies in a dish, but in a house, one is obligated to destroy it', because 'sometimes one gathers them and they end up together'.

ולפ"ה תיפוק ליה דפחות מכזית חייב לבער שלא במקום לישה?

1.

Question (cont.): Now according to Rashi, one is Chayav anyway, because in a location where kneading is not performed one is Chayav to destroy even less than a k'Zayis.

ונראה לר"י, דמקום העשוי לחזק היינו את הכלי, בין במקום לישה ובין שלא במקום לישה עושין לחזק.

(c)

Explanation #2: It therefore seems to the Ri, that 'a location that is made to strengthen' refers to the dish, irrespective of whether it is a location where one kneads or not.

אך במקום לישה יש להחמיר יותר, שיש לחוש שידבק מאותה עיסה לעיסה אחרת על ידי לישה, או תבלע מן הטעם.

1.

Explanation #2 (cont.): Only, a location where one kneads there is more reason to be stringent, due to the concern that, in the course of the kneading, some of that dough will stick to the dough that is being kneaded, or at least, absorb some of its taste.

ולכך כזית במקום לישה אפילו עשוי לחזק, עובר, אף על גב דודאי מבטלו...

2.

Explanation #2 (cont.): Consequently, one transgresses on a k'Zayis in a location where the kneading is performed, even if it is merely to strengthen the dish, despite the fact that the owner's intention is clearly to be Mevatel it there ...

כיון דאיכא תרתי לריעותא - כזית ובמקום לישה.

3.

Explanation #2 (cont.): Seeing as there are two reasons that are detrimental - a. That there is a k'Zayis, and b. that it is a location where kneading is performed.

ופחות מכזית, אפילו במקום לישה, אי עשוי לחזק לא גזרו ביה רבנן, דכיון שהוא דבר מועט, יכול לשמור שלא ילוש עליו.

4.

Explanation #2 (cont.): Less than a k'Zayis on the other hand, even in a location where kneading is performed, if its purpose is to strengthen the dish, the Rabbanan did not decree, since, due to its minimal volume, it is easy to guard against kneading on it.

וכן כזית שלא במקום לישה, אי עשוי לחזק, אין עובר.

5.

Explanation #2 (cont.): Likewise, in a location where kneading is not performed, if it is placed there to strengthen, one does not transgress.

אבל פחות מכזית ושלא במקום לישה אפילו אין עשויה לחזק, מותר.

6.

Explanation #2 (concl.): If it is less than a k'Zayis however, which is also not in a location where kneading is performed, is permitted, even if it was not placed there to strengthen the dish.

45b----------------------------------------45b

6)

TOSFOS DH V'HU HA'DIN L'ORLAH BI'SHETAYIM

תוס' ד"ה כופת שאור שיחדה לישיבה בטלה

(SUMMARY: Tosfos proves that this ruling applies even if the yeast is still edible.)

אע"פ שראוי לאכילה. כיון שאין מקיימין אותו לאכילה, בטלה ...

(a)

Clarification: Even though it remains edible, since one is not retaining it in order to eat it, it is Bateil ...

כמו לענין טומאה, דאמרינן בהעור והרוטב (חולין דף קכט.) ד'בטלה אע"פ שראוי לאכילה' ...

(b)

Source: As we find with regard to Tum'ah, as we have learned in 'ha'Or ve'ha'Rotav (Chulin 129.) that it becomes Bateil even though it is still edible ...

כדאמרינן התם 'בית שסיככו בזרעים, טהרו וטומאתו לאו דאורייתא, דאי דאורייתא, א"כ מצינו אוכלים דמטמאי טומאה חמורה?'

1.

Original Source: As we say there 'If one covers a house with seeds (i.e. stalks containing seeds), they become Tahor. Its Tum'ah (i.e. should it contract Tzara'as) is not d'Oraysa, because if it was, we would have a case of food being Metamei a stringent Tum'ah?

ומשני - 'כששימש, מעשה עץ שימש'.

2.

Original Source (cont.): And the Gemara answers that the seeds are considered like wood (and are no longer classified as food).

משמע דמיירי בראוי לאכילה

3.

Original Source (cont.): This implies that they are edible.

ונראה לר"י, דכי היכי דפליגי לענין טומאה בפרק במה בהמה (שבת דף נב:) - דרבנן סברי דכל הכלים עולין מטומאתם בשינוי מעשה, ורבי יהודה סבר דלא אמרינן שינוי מעשה לתקן אלא לקלקל ...

(c)

Conclusion: And the Ri explains that just as they argue regarding Tum'ah, in Perek Bamah Beheimah (Shabbos 52:) where the Rabbanan hold that all vessels lose their status of Tum'ah once their format is changed, whereas Rebbi Yehudah holds that changing their format is only effective if the change is detrimental, but not if it is a positive one ...

הכי נמי פליגי גבי חמץ.

(d)

Conclusion: So too, do they argue with regard to Pesach.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF