12TH CYCLE DEDICATION
NEDARIM 11 (23 Teves) - Dedicated by Mr. and Mrs. Sid Mosenkis (of Queens, N.Y.) in memory of Sid's father, Nachum ben Shlomo Dovid Mosenkis Z"L, on the day of his 68th Yahrzeit.

1) RAN DH Masnisin l’Chulin she’Ochel Lecha l’Kasher l’Dachi (cont.)

ר”ן ד”ה מתני ‘לחולין שאוכל לך לכשר לדכי (המשך)

אפילו הכי כיון דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי אזלינן לחומרא דקיימא לן סתם נדרים להחמיר.

(a) Answer: Even so, since we can say this way or the other way, we are stringent. We hold that we are stringent about Stam (ambiguous) Nedarim.

2) RAN DH Tahor Tamei Pigul Nosar Asur

ר”ן ד”ה טהור טמא פגול נותר אסור

(SUMMARY: The Ran explains three categories in our Mishnah.)

כך היא הגרסא בנוסחאות וקשה בעיני מאי איכא בין טהור לדכי

(a) Question: This is the text in Seforim. It is difficult to me. What is the difference between Tahor and Dachi?

דכיון דתנא לדכי בלמ”ד מכלל דבלא למ”ד לא מיתסר וכיון שכן כי אמר טהור בלא למ”ד למה יאסר והלא דכי תרגומו של טהור הוא

1. Since he taught la’Dachi with a Lamed, this implies that without a Lamed, he is not forbidden. If so, when he says Tahor without a Lamed, why is he forbidden? Dachi is the Targum of Tahor!

ומצאתי להרמב”ם ז”ל בפ”א מהלכות נדרי’ (הל’ יח) שכתב טהור בלמ”ד וטמא פגול נותר בלא למ”ד וכן נראה לי עיקר

(b) Answer: I saw that the Rambam in Hilchos Nedarim (1:18) wrote Tahor with a Lamed, and Tamei Pigul, and Nosar without a Lamed. I say that this is primary.

ואי גרסינן הכי במתני’ לטהור בלמ”ד ניחא

1. If the text in our Mishnah says la’Tahor with a Lamed, this is fine;

ואי לא גרסינן ליה נראה לי משום דתנא למ”ד בדכי לא חש למתניי’ בטהור דמילתא פשיטא היא דדכי וטהור שוו להדדי דחד ענינא הוא,

2. If this is not the text, I say that because the Tana taught a Lamed with Dachi, he was not concerned to teach it with Tahor, for obviously Dachi and Tahor are the same, for they are one matter.

ותנא דמתני’ (הגהות ישנות) תלת דיני תני

(c) Explanation: Our Tana of our Mishnah taught three laws:

דכל היכא שהוא מזכיר שם שמשמעותו להיתר צריך שיזכיר בתחלתו למ”ד בפתח ומתסר דמכלל לאו אתה שומע הן

(d) The first law: Whenever he mentions a name that connotes Heter, he must prefix it with a Lamed with a Patach. It is forbidden, for from the negative we infer the positive;

והיינו חולין כשר דכי טהור

1. These are (four words in our Mishnah -) Chulin, Kasher, Dachi and Tahor.

וכל היכא שמזכיר שם שהוא מורה איסור ושייך בקדשים כגון טמא פגול נותר ובהני לא שייכא למ”ד פתוחה בתחלתן

(e) The second law: Whenever he mentions a name that indicates Isur, and it applies to Kodshim, e.g. Tamei Pigul, and Nosar, in these a Lamed with a Patach at the beginning does not apply;

דאדרבה אי אמר להו בלמ”ד איכא למימר דלהיתרא קמכוין

1. Just the contrary! If he said them with a Lamed, we could say that he intended for Heter (not Tamei…)!

ובהני נמי אף על גב דלא אמר בהו כ”ף הדמיון מתסרי אפילו לר”י

2. Regarding these, even though he said them without a [prefix of a] Kaf of comparison (like) they are forbidden even according to R. Yehudah;

דהא בגמ’ מוקמי למתני’ כרבי יהודה כולה ואפי’ הכי בהני אסור בלא כ”ף

3. Proof: In the Gemara, we establish our entire Mishnah like R. Yehudah, and even so these are forbidden without a Kaf.

שכיון ששמו מורה איסור (גירסת כתב יד, משנה למלך) בלא כ”ף נמי מתסר לכולי עלמא

i. Since the name indicates Isur, even without a Kaf they are forbidden according to everyone.

אף על גב דמצינן למימר דכי אמר טמא אתרומה קמכוין דשייך בה נמי טומאה וטהרה

(f) Implied question: We could say that when he said Tamei, he intends for Terumah, to which Tum’ah and Taharah apply!

דתרומה נמי הויא לה דבר האסור וכי מתפיס בה לא אתסר כדאמרינן בגמרא

1. Also Terumah is Devar ha’Asur, and when he is Matfis in it, it does not forbid, like we say in the Gemara.

אפי’ הכי כיון דאיכא למימר נמי לקדשים קמכוין הוה ליה כסתם נדרים להחמיר

(g) Answer: Even so, since we can also say that he intended for Kodshim, this is like Stam Nedarim, about which we are stringent.

והדר תני כאימרא כדירים כעצים וכו’ דהני כולהו אין שמן מורה על שם אסור ומשום הכי אמר רבי יהודה דבעי דלימרינהו בכ”ף

(h) The third law – Explanation #1: He then taught “like sheep, like pens, like wood.” Their name does not indicate Isur. Therefore, R. Yehudah says that he must say them with a Kaf;

דאי לא לא משמע דאמר אסור

1. If not, it does not connote that he said Isur;

מה שאין כן בפגול ונותר דכיון ששמן על שם אסור הרי הוא כאומר כפגול כנותר

i. This is unlike Pigul and Nosar. Since their name is based on their Isur, it is as if he said k’Pigul, k’Nosar.

ואם תקשה עלי והתנן באידך מתניתין האומר קרבן עולה מנחה וכו’ ואפילו הכי תנן בה ר’ יהודה מתיר וטעמיה דלא אמרינהו בכ”ף

(i) Question: Another Mishnah (13a) says “if one says Korban, Olah or Minchah…”, and even so the Mishnah says that R. Yehudah permits. His reason is because he did not say them with a Kaf;

ואמאי והא הני שמן מורה איסור ומאי שנא מפגול ונותר

1. Why is this? Their name indicates Isur. Why are they unlike Pigul and Nosar?

לאו קושיא היא שאלו אף על פי ששמן מורה איסורן מ”מ אין שמן על שם איסורן

(j) Answer: This is not difficult. These, even though their name indicates Isur, their name is not based on their Isur;

שהאומר בהמה זו עולה או חטאת אינו מתכוין בשם זה לאיסורא אלא שצריך לעשות ממנה דיני עולה או חטאת או תודה או שלמים

1. One who says “this animal is an Olah or Chatas” does not intend with this name for Isur. Rather, one must do to it the laws of an Olah, Chatas, Todah or Shelamim;

מה שאין כן בפגול ונותר ששמן עליהם משום אסור בלבד ולפיכך כל שאמר פגול או נותר עלי ככר זה דבריו מוכיחין שלאסור הוא מתכוין

(k) Distinction: This is unlike Pigul and Nosar. Their name is on them only due to the Isur. Therefore, whoever said “Pigul or Nosar Alai this loaf”, his words prove that he intends for Isur;

וכפגול וכנותר קאמר ומש”ה מתסר בלא כ”ף אפילו לר’ יהודה

1. He means “like Pigul or Nosar.” Therefore, it is forbidden even without a Kaf, even according to R. Yehudah.

אי נמי טעמיה דר’ יהודה דבעי כ”ף משום דבלא כ”ף סבירא ליה דחי אימרא קאמר וכן בשארא

(l) Explanation #2: R. Yehudah requires a Kaf, because without a Kaf, he holds that he says the life of the sheep. The same applies to the rest;

ומש”ה בטמא פגול נותר דלא שייך חי טמא לא בעיא כ”ף

1. Therefore, regarding Tamei Pigul, and Nosar, since it does not apply “the life of Tamei”, he does not require a Kaf.

והכי מוכח האי פרושא בגמרא דתניא מודים חכמים לר’ יהודה באומר הא קרבן וכו’

(m) Support: The Gemara proves like this. A Beraisa says that Chachamim agree with R. Yehudah about one who says “Ha Korban”…

כלומר אף על גב דפליגי עליה באומר קרבן גרידא דלא חי קרבן קאמר באומר הא קרבן מודו ליה כך נראה בעיני פירוש משנתינו

1. I.e. even though they argue with him about one who says Korban alone, that he does not mean the life of the Korban, when he says Ha Korban, they agree with him. So I explain our Mishnah.

וראיתי לראשונים ז”ל שעמעמו בה הרבה ולא העלו דבר מחוור לפי דעתי.

2. I saw the Rishonim who were very unclear, and did not explain it clearly, in my opinion.

3) RAN DH d’Tanan R. Meir Omer

ר”ן ד”ה דתנן ר”מ אומר

(SUMMARY: The Ran explains why R. Meir says so also regarding Nedarim.)

בפרק האומר בקידושין

(a) Reference: He says so in Kidushin (61b).

ואף על גב דאמרינן בשבועת העדות (שבועות לו) דכי לית ליה לר”מ מכלל לאו הן בממונא באיסורא אית ליה

(b) Implied question: We say in Shevuos (36a) that regarding monetary laws, R. Meir does not infer the positive from the negative, but regarding Isur, he does!

הא אסיקנא התם דבסוטה ועדות לית ליה משום דהוו אסורא דאית ביה ממונא

(c) Answer: We conclude there that regarding Sotah and testimony, he does not hold so, because these Isurim entail Mamon;

ונדרים נמי ממונא אית בהו דהיינו חפצא דמתסר עליה.

1. Also Nedarim entail Mamon, for the item becomes forbidden to him.

4) RAN DH Ela R. Yehudah

ר”ן ד”ה אלא רבי יהודה

(SUMMARY: The Ran explains why we establish our Mishnah like R. Yehudah.)

דאמר בפרק השולח (גיטין דף מו) גבי מוציא את אשתו משום נדר דלא בעי תנאי כפול אלא אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן

(a) Explanation: He says in Gitin (46a) regarding one who divorces his wife due to a vow that he does not require a Tenai Kaful. Rather, we say that from the negative we infer the positive.

ואף על גב דר’ חנינא פליג עליה דר”מ בתנאי כפול בפרק האומר (קדושין סא)

(b) Implied question: R. Chanina [ben Gamliel] argues with R. Meir about Tenai Kaful in Kidushin (61a. We should have said that our Mishnah is like him!)

אפ”ה בעי לאוקמא למתני’ כר’ יהודה משום דאיירי בה

(c) Answer: Even so, we wanted to establish our Mishnah like R. Yehudah, because he appears in it;

ואף על גב דאצטריך לדחוקי ולמימר תרי תנאי אליבא דרבי יהודה ולא בעי לאוקמא כרבי חנינא שלא נזכר בה כלל.

1. Even though we need to give a weak answer, and say that two Tana’im argue about the opinion of R. Yehudah, [we prefer this, and we] did not want to establish it like R. Chanina, who was not mentioned in it at all.

11b----------------------------------------11b

5) RAN DH l’Chulin she’Ochel Lecha Asur

ר”ן ד”ה לחולין שאוכל לך אסור

(SUMMARY: The Ran discusses whether we can defend this text.)

כך היא הגרסא ברוב הנוסחאות וקשיא טובא למה אסור

(a) Question: This is the text in most Seforim. It is very difficult. Why is he forbidden?

והא משום מכלל לאו אתה שומע הן צריכינן למייתי בה ולר’ מאיר לית ליה

1. We must say that [he is forbidden] due to “from the negative we infer the positive.” R. Meir does not hold like this!

וכי תימא לא צריכין בהא למכלל לאו דכיון דאמר לא חולין על כרחיך קרבן הוי

2. Suggestion: We do not need to infer [the positive] from the negative. Since he said “Lo Chulin”, you are forced to say that it is a Korban!

ליתא דהא משום הכי אוקימנא לעיל מתני’ דלא כר”מ אלמא אפי’ בכי הא צריכינן למכלל לאו אתה שומע הן

3. Rejection: This reason (the Mishnah forbids one who said Lo Chulin) is why above, we established our Mishnah unlike R. Meir. This shows that in such a case, we need to apply “from the negative we infer the positive”!

לפיכך יש מי שאומר דלא גרסינן ליה הכא כלל

(b) Answer #1: Therefore, some say that this is not in the text here at all.

ואחרים אמרו לקיים הגרסא בשם הראב”ד ז”ל דלחלין גרסינן בלא וי”ו ומשום הכי מתסר דבחלות תודה קאמר.

(c) Answer #2: Others defend our text, in the name of the Ra’avad. The text says “la’Chalin”, without a Vov. He is forbidden, for he refers to Chalos of Korban Todah.

6) RAN DH v’Amar R. Aba Na’aseh k’Omer l’Korban Yehei

ר”ן ד”ה וא”ר אבא נעשה כאומר לקרבן יהא

(SUMMARY: The Ran explains this according to the two texts.)

דכיון דלקרבן משמע לקרבן ומשמע לא קרבן בכל דוכתא ודוכתא מפרשינן לישנא בגוונא דמצי חייל נדריה

(a) Explanation #1: Since la’Korban connotes l’Korban, and it connotes Lo Korban, in every place we explain it in a way that his vow can take effect.

והכא מפרשי’ דהכי קאמר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך

1. Here, we explain that he said l’Korban Yehei, therefore I will not eat from you;

הכא נמי לימא לא חולין להוי כלומר אלא קרבן לפיכך לא אוכל לך

2. Also here, he should say “it should not be Chulin”, i.e. rather, a Korban, therefore I will not eat from you!

דאית לן לפרושי למ”ד דלחולין הכא דלא חולין קאמר כי היכי דליחול נדריה

i. Here, we should explain the Lamed of la’Chulin to be Lo Chulin, in order that his vow take effect.

וכי תימא אפילו הכי היכי מצי חייל והא צריכינן בהני לומר מכלל לאו אתה שומע הן דמש”ה אוקימנא לעיל בסמוך מתניתין דלא כר’ מאיר

(b) Question: Even so, how can it take effect? For these, we need to say that from the negative we infer the positive! This is why above, we established our Mishnah unlike R. Meir.

לאו קושיא הוא דה”מ במתניתין דמסיים בה שאוכל לך אבל האי דמסיים לא אוכל לך אסור משמע ואפילו לר’ מאיר

(c) Answer: This is only regarding our Mishnah, which concludes she’Ochel Lecha. However, here it concludes [if he said] Lo Ochel Lecha, he is forbidden. This connotes even according to R. Meir;

הכי פירושא דשמעתא למאן דגריס לחולין בוי”ו

(d) Summation: This is the explanation of our Sugya according to the opinion that the text is la’Chulin with a Vov.

ולמאן דגריס ליה בלא וי”ו אתי שפיר טפי דהכי פריך דכי היכי דאמרינן לקרבן יהא הכי נמי נימא לחלין יהא דהיינו חלות תודה

(e) Explanation #2: According to the opinion that the text says “la’Chalin”, this is better. We ask “just like we say ‘la’Korban Yehei’, we should say also ‘la’Chalin Yehei’, i.e. Chalos of Korban Todah

והכי גרסינן הכא נמי נימא לחלין יהא לפיכך וכו’.

1. The text says ‘also here, we should say ‘la’Chalin Yehei’, therefore…

7) RAN DH Rav Ashi Amar ha d’Amar la’Chulin ha d’Amar Lo l’Chulin v’Chulei

ר”ן ד”ה רב אשי אמר הא דאמר לחולין הא דאמר לא לחולין וכו’

(SUMMARY: The Ran explains this according to the two texts.)

כלומר כולה ברייתא רבי מאיר והא דקתני סיפא לחולין לא אוכל לך מותר

(a) Explanation #1: The entire Beraisa is R. Meir. The Seifa taught “l’Chulin Lo Ochel Lecha, he is permitted”;

מיירי דאמר לחולין בשב”א תחת הלמ”ד הילכך ליכא למימר לא חולין קאמר

1. This is when he said l’Chulin, with a Sheva under the Lamed. Therefore, we cannot say that he meant Lo Chulin;

מאי אמרת חולין יהא מה שלא אוכל הא מה שאוכל יהא קרבן

2. Suggestion: Perhaps he meant “Chulin will be what I do not eat”, which implies that what I eat will not be a Korban!

לית ליה לר’ מאיר מכלל לאו אתה שומע הן

3. Rejection: R. Meir does not hold that from the negative we infer the positive.

הא דאמר לחולין כלומר בפתח הלמ”ד ומאי דאמר רב אשי הא דאמר לאו דוקא דהא לאו ברייתא היא

(b) Explanation (cont.): Here (in the Reisha) he said la’Chulin, i.e. with a Patach under the Lamed. What Rav Ashi said “here is where he said” is not precise, for this is not [in the] Beraisa.

1. Note: The Ran (above, DH la’Chulin) said that the text of the Beraisa does not say “l’Chulin she’Ochel Lecha Asur.”

אלא ה”ק הא דבעית למתסר ומדמית לה להך דלקרבן לא אוכל לך קושטא קאמרת כל שאמר לחולין בלמ”ד פתוחה

2. Rather, he means “you want to say that the Beraisa is abbreviated, and you compare it to “la’Korban Lo Ochel Lecha.” You are correct, if he said “la’Chulin” with a Patach under the Lamed.

, ה”פ למאן דגריס לחולין בוי”ו

(c) Conclusion: This (Explanation #1) is according to the opinion that the text says “l’Korban Lo Ochel Lecha” which R. Meir forbids;

ולמאן דגריס בלא וי”ו רב אשי הכי מתרץ דכי אמר לחלין בשב”א מתסר

(d) Explanation #2: According to the opinion that the text [says “l’Chalin” without a Vov, Rav Ashi answers as follows. When he said l’Chalin, with a Sheva under the Lamed., he is forbidden.

דה”ק לחלות תודה יהא לפיכך לא אוכל לך דומיא דלקרבן לא אוכל לך דאסר רבי מאיר דההיא נמי בלמ”ד שבאית דווקא היא

1. He means “it will be [like] Chalos Todah, therefore I will not eat from you, similar to “l’Korban Lo Ochel Lecha”, which R. Meir forbids. Also that is only when there is a Sheva under the Lamed.

אבל כי קאמר בלמ”ד פתוחה לא חלין קאמר שכך משמעות לשונו ואי אפשר לפרשו בענין אחר הילכך שריא

2. However, when he said with a Patach under the Lamed, he means “not Chalin (Chalos).” His words connote like this. It is impossible to explain them in any other way. Therefore, (even R. Meir explains like this, even though from the negative we do not infer the positive), and he is permitted.

דמאי מצית למימר לא יהא חלות תודה מה שלא אוכל הא מה שאוכל יהא חלות תודה

3. Suggestion: He means “will not be [like] Chalos Todah what I do not eat from you.” This implies that what I eat from you will be [like] Chalos Todah!

הא לית ליה לר”מ מכלל לאו אתה שומע הן

4. Rejection: R. Meir does not hold that from the negative we infer the positive.

ואי קשיא לך אי לחלין בלמ”ד פתוחה תני ברייתא ומשמע לן דלא [חלין] קאמר היכי קתני במציעתא לחלין שאוכל לך אסור

(e) Question: If the Beraisa teaches “la’Chalin” with a Patach under the Lamed, and it connotes to us not Chalin, how can the middle clause teach “la’Chalin I eat from you, he is forbidden”?

אדרבה הוה ליה למיתני מותר דלא חלין קאמר

1. Just the contrary! It should have taught that he is permitted, for he means not Chalin!

נראה בעיני דמציעתא בלמ”ד ושב”א וסיפא בלמ”ד ופתח וכל חדא רבותא קמ”ל

(f) Answer: In the middle clause, there is a Sheva under the Lamed. In the Seifa, there is a Patach under the Lamed. Each one teaches a Chidush;

מציעתא קמ”ל דכל היכא דאמר למ”ד בשב”א אף על גב דמסיים בה לישנא דהיתירא דהיינו שאוכל לך אסור

1. The middle clause teaches that whenever there is a Sheva under the Lamed, even if he concluded with an expression of Heter, i.e. she’Ochel Lecha, he is forbidden;

וסיפא רבותא קמ”ל דכל היכא דאמר לחלין בפתח אף על גב דמסיים בלישנא דאיסורא דהיינו שלא אוכל לך שרי (הגהה בגליון)

2. The Seifa teaches that whenever there is a Patach under the Lamed, even if he concluded with an expression of Isur, i.e. she’Lo Ochel Lecha, he is permitted.

8) RAN DH ul’Inyan Halachah

ר”ן ד”ה ולענין הלכה

(SUMMARY: The Ran rules that from the negative we infer the positive.)

נקטינן כר’ יהודה דאית ליה מכלל לאו אתה שומע הן וכסתם מתני’ דהכא

(a) Pesak: We hold like R. Yehudah, who holds that from the negative we infer the positive, like our Stam Mishnah here.

אף על גב דאמרינן במי שאחזו (גיטין עה:) דאתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע אם מתי ואם לא מתי בתנאי כפול

(b) Implied question: We say in Gitin (75b) that Shmuel enacted in the Get of a Shechiv Mera “if I die [from this illness…] and if I do not die…, with a Tenai Kaful!

לאו משום דס”ל כר”מ אלא דחש ליה לרווחא דמילתא

(c) Answer: This is not because he holds like R. Meir. Rather, he was concerned to distance from all possible problems;

גזירה משום ב”ד טועין דסבירא להו כר”מ ואי לא כפליה לתנאיה אתי למשרייה לעלמא

1. This is a decree lest a Beis Din err and hold like R. Meir. If he did not double his Tenai, they would permit his wife to remarry [even if he recovered]!

וכן דעת הרב אלפס ז”ל וכן פסק הרמב”ן ז”ל בהלכותיו.

(d) Support: The Rif holds like this, and the Ramban in his Halachos.

9) RAN DH b’Ikaro Ka Matfis

ר”ן ד”ה בעיקרו קא מתפיס

(SUMMARY: The Ran explains why Hatfasah in the current status does not forbid.)

באיסורו שהיה קודם זריקת דמים

(a) Explanation: This refers to the Isur before Zerikas Dam.

ואיכא דקשיא ליה אפי’ תמצא לומר דבהיתירא קמתפיס כלומר שיהא כזה ממש דמחית קמיה אכתי ליתסר דהא אסור לטמאים מחמת נדרו

(b) Question #1: Even if you will say that he is Matfis in Heter, i.e. this [other matter in front of him] should be truly like this [meat of Shelamim] in front of him, still he should be forbidden, for it is forbidden to Tamei people, due to his vow!

תו אקשי והא איכא נמי חזה ושוק שאסור לזרים מחמת נדרו

(c) Question #2: There is the chest and thigh, which are forbidden to Zarim, due to his vow!

ולדידי לא קשיא דאי מחמת נדרו ראוי היה שיהא אסור לכל דהוא הא אקדשיה ואסריה אכולי עלמא

(d) Answer: These are not difficult. If they were due to his vow, they should be forbidden to everyone, for when he made it Hekdesh, he made it Asur to the entire world;

אלא דלבתר זריקת דמים פקע ליה נדרא ואסורא דטמאים ודחזה ושוק לזרים לאו משום נדרא הוא

1. However, after Zerikah, [the Isur due to] his vow was uprooted. The Isur to Teme’im, and of the chest and thigh to Zarim, are not due to his vow;

דאי הכי היה אסור לכל אלא אסורא (מכאן מדף הבא) הוא דרמי רחמנא עליה

2. If they were due to his vow, they should be forbidden to everyone! Rather, it is an Isur that the Torah imposed on it.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF