NEDARIM 83 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

נדרים דף פג. א

האשה שנדרה בנזיר והפר לה בעלה, מה הדין והטעם בדלהלן?

הדין הטעם
לענין אכילת חרצן וזג מותרת אף שלא מתענה בזה דאין נזירות לחצאין
לענין הבאת ג' קרבנות אינה מביאה דאין מביאים על חצי נזירות
לענין הבאת חטאת העוף מביאה דקרבן קל הוא שבא אפי' בספק
לענין להטמא למתים מותרת דחשיב צער [1]

נדרים דף פג: א

האשה שאמרה "מה שאני נהנית לבריות עלי בקונם", מה הדין?

האם בעל בכלל בריות האם הבעל יכול להפר מה הסיפא באה ללמד
לעולא אינו בכלל -
ומותרת ליהנות ממנו
אינו יכול -
דניזונת ממנו ואין עינוי נפש
אפי' שהוא עני אינו מיפר
- דיש לה לקט וכו'
לרבא בכלל בריות -
ואסורה ליהנות ממנו
אינו יכול, דאין זה עינוי נפש -
משום שיכולה לזון מלקט שכחה ופאה
לרב
נחמן
אינו בכלל -
ומותרת ליהנות ממנו
אינו יכול -
דניזונת ממנו ואין עינוי נפש
אחר שנתגרשה -
יש לה לקט שכחה ופאה [2]
-------------------------------------------------

[1] וביאר הר"ן הא דהוצרכה הגמ' לתרץ ולהוכיח שלהטמא למתים חשיב צער, ולא תירצה כדלעיל שאין נזירות לחצאין, הוא משום דטומאה אינה תלויה בנזירות, דאשכחן נזירות בלא טומאה, שהרי נזיר שמשון אסור ביין ומטמא למתים, וכיון דלא תליא טומאה בנזירות אפשר נמי דאיתא לאיסור טומאה בלא איסור שאר דיני נזירות. אי נמי דרצה לתרץ האמת ולדחות את ההו"א דאין בטומאת מת צער דליתא אלא צערא אית לה. ויש בזה נפ"מ גם לענין אחר, שאם נדרה שלא תלך לבית האבל בעלה מפר לה משום עינוי נפש.

[2] אבל קודם אין לה, דכל זמן שהיא נשואה הרי יכולה ליהנות מבעלה. ונמצא דאף שבשעת הנדר לא היה הבעל בכלל בריות, והיתה מותרת ליהנות ממנו, מ"מ אחר שנתגרשה נכלל הוא בכלל בריות ונאסרת להנות ממנו. והאריך הר"ן לדון, האם זה דוקא לר' ישמעאל - דאזיל בתר שעת חלות הנדר, וכיון שבשעת חלות נתגרשה גם הבעל בכלל בריות אבל לר"ע - דאזיל בתר שעת הנדר, הרי באותה שעה היתה נשואה ולא היה הבעל בכלל בריות, וא"כ לא ישתנה דינו אחרי שנתגרשה. והסיק דלא כירושלמי, אלא דלר"ע תלוי בלשון בני אדם, ובלשון בני אדם כולם בכלל גם הבעל.

-------------------------------------------------