נדרים דף נד. א

נדר מן הירק בלשונות דלהלן מה דינו?

סתם ירקות שומים ובצלים דלועים
נדר מן הירק אסור מותר [1] מותר
אמר "ירק קדרה עלי" אסור אסור מותר [2]
אמר "ירק המתבשל
בקדרה עלי"
אסור אסור לרבנן: מותר [3]
לר' עקיבא: אסור

נדרים דף נד: א

הנודר מן הבשר, האם נאסר בדברים דלהלן?

כל מיני בשר [4] בשר ראש רגלים קנה כבד לב [5] בשר עוף בשר דגים וחגבים
לר' עקיבא אסור אסור [6] מותר (ע' לקמן)
לרשב"ג אסור מותר מותר

לדעת ת"ק (ר' עקיבא) דמידי דממליך עליה שליח בכלל בשר הוא, מה דין בעוף ובדגים?

בסתם אדם במי שהקיז דם מי שכואבות לו עיניו
בשר עוף אסור אסור - דעוף שלוק לא מזיק אסור
בשר דגים אסור מותר בנדר ליום ההקזה [7] מותר בתחילת החולי [8]

-------------------------------------------------

[1] מבואר בר"ן שני פירושים: א) דכיון שאמר "ירק" אין כוונתו לפרי אדמה, ובצלים ושומים הויין פרי האדמה, ורק כשאומר "ירק קדרה עלי" מפרשים כוונתו למה שיורד בקדרה ובא להוסיף אפי' פרי אדמה. ב) סתם ירק נאכל כמות שהוא חי, ולכך שומים ובצלים שאינם נאכלים רק חיים אלא גם מוריד אותם להתבשל בקדרה - אינם בכלל.

[2] גם כאן יש ב' פירושים: א) כיון שאמר "ירק קדרה עלי" יש לרבות עוד מפירות האדמה - שומים ובצלים הבאים להכשיר את המאכל, אבל דלועים שהם גם פרי אדמה וגם אינם באים להכשיר את המאכל - אינם בכלל. ב) יש לנו לרבות רק שומים ובצלים שעכ"פ פעמים שהם נאכלים חיים, אבל דלועים אינם נאכלים חיים כלל רק בבישול.

[3] ס"ל דכל מילתא דצריך השליח לשאול חזרה לבעל הבית כשלא מוצא ממנו בשוק, לאו בכלל מינו הוא. וכיון שאם אמר בעה"ב לשלוחו להביא לו ירק מן השוק, ולא מצא ירק, הוא צריך לשאול אותו האם להביא דלועין, ש"מ שאין דלועין בכלל ירק. ואילו ר"ע ס"ל דאדרבה מזה שהשליח שואל האם להביא דלועין, ולא שואל האם להביא קטניות, ש"מ שדלועין כן בכלל ירק. אכן אמר אביי דגם ר"ע מודה שדלועין אינן נשמעים מפשטות הלשון להדיא אלא רק מכח הספק, ולכן אם עבר על נדרו אינו לוקה.

[4] פי', בין בשר בהמה דקה כצאן, ובין בשר בהמה גסה כבקר, ובין בשר חיה כצבי ואיל.

[5] יש גירסאות שמוסיפים כאן תיבת "ובקרביים" דהיינו בני מעיים, ונמצא לפ"ז שגם זה בכלל המחלוקת של ת"ק (ר"ע) ורשב"ג. אכן יש בדבר זה אריכות רבה בראשונים, ובעיקר יש כאן ג' שיטות: שיטה אחת כנ"ל, שגם זה במחלוקת. שיטה ב', שגם רשב"ג מודה גבי קרבים שהוי בשר גמור לענין נדרים, ורק נחלק לענין זביני. ושיטה שלישית, שאפי' ת"ק מודה שקרבים לענין נדרים לא הוי נכלל בבשר.

[6] דכל אלו הם מידי דמימלך עלייהו שליח, שאם לא מוצא בשר שואל אם לקנות אותם, ולכן הם בכלל.

[7] דבשר דגים מזיק למי שהקיז דם, וא"כ ודאי לא נדר ממנו ביום ההקזה. אולם אם נדר לכמה ימים, כן נתכוון לכלול בשר דגים.

[8] דמזיק לו בשר דגים, ואפי' נדר לל' יום או יותר. אבל בסוף החולי אדרבה דגים מועילים לו.

עוד חומר לימוד על הדף