נדרים דף ט. א

אמר לשונות דלהלן האם הוי נדר או נזיר או חייב קרבן או שבועה?

הריני -
והיה נזיר לפניו
עלי -
והיתה בהמה לפניו
הימנו שלא אוכל -
והיה ככר לפניו
כנדרי רשעים הוי נזיר הוי קרבן הוי שבועה
כנדבות רשעים [1] לא אמר כלום לא אמר כלום לא אמר כלום
כנדרי כשרים [2] לא אמר כלום לא אמר כלום לא אמר כלום
כנדבות כשרים הוי נזיר [3] הוי קרבן [4] לא אמר כלום [5]

האם טוב לנדור או לנדוב [6]?

לנדור לנדוב
לר' מאיר לא טוב טוב
לר' יהודה טוב כשהוא נודר ומשלם טוב
-------------------------------------------------

[1] דאין רשעים נודבים, אלא נודרים.

[2] כיון שאין הכשרים נודרים, לכן לא אמר כלום בכל לשונות אלו.

[3] וא"ת מה שייך לנדוב נזירות. ותירץ הר"ן, נראה בעיני ד"נדר" פירושו דבר שאינו בא לגמרי בנדבת הלב' ו"נדבה" פירושו מה שהאדם נודר יותר בנדבת נפשו ושמעשיו יותר רצויים, ואף בנזיר מי שהכוונה שלו רצויה יותר קרוי נזירותו "נדבה", ומי שאינה רצויה כל כך קרוי "נדר", והרשעים כשנודרים בנזיר אין כוונתם רצויה לגמרי, אבל הכשרים מתוך שכוונתם שלמה ורצויה ואין בנזירותם שום נדנוד עבירה קרוי נזירותם נדבה, והיינו דאמרינן בגמ' (בעמוד ב') גבי נדבה דנזירות משכחת לה כשמעון הצדיק.

[4] וכאופן המבואר בעמוד ב', שבא לשערי העזרה עם קרבנו ומיד מתנדב ומקריב.

[5] דאין הכשרים נשבעים בשום ענין.

[6] אכן לקמן (דף י.) הגמ' מעמידה את מחלוקתם באופן אחר.

-------------------------------------------------