מגילה דף כד. א

כמה מותר לדלג בתורה או בנביא?

בתורה בנביא
אם יפסוק המתורגמן עד שידלג אין מדלגים כלל
אם לא יפסוק המתורגמן בענין אחד מותר מותר
בשני ענינים אסור מותר [1]

לאנשים דלהלן האם מותר להם לעשות דברים של קדושה אלו?

קטן פוחח [2] סומא
לקרוא בתורה בציבור קורא אינו קורא אינו קורא [3]
לתרגם מתרגם מתרגם מתרגם
לפרוס על שמע אינו פורס [4] פורס לת"ק: פורס
לר' יהודה: אינו פורס [5]
לעבור לפני התיבה אינו עובר [6] אינו עובר עובר (רמב"ם)
לישא את כפיו אינו נושא [7] אינו נושא אינו נושא [8]

קטן או גדול שלא נתמלא זקנו האם נושא כפיו בפני עצמו? [תוד"ה ואין].

בקביעות באקראי
קטן שלא הביא ב' שערות אינו נושא אינו נושא
הביא ב' שערות ולא נתמלא זקנו אינו נושא נושא - כדי להחזיק עצמו בכהנים

מגילה דף כד. א

האם צריך לכבד את המפטיר להיות הש"ץ ולעבור לפני התיבה?

כשהש"ץ בשכר כשהש"ץ בחינם
לרב פפא "משום כבוד" [9] צריך לכבדו צריך לכבדו
לרבה בר שימי "משום אינצויי" [10] צריך לכבדו אין צריך לכבדו
-------------------------------------------------

[1] אכן אין מדגלים מנביא לנביא, ובתרי עשר מדלגין מנביא לנביא, ובלבד שלא ידלג לאחור אפי' מעט, רק קדימה יכול לדלג.

[2] רש"י הביא שבמס' סופרים מפרש שכל מי שרגליו מגולות. ותוס' (בד"ה פוחח) פירשו, שבגדיו קרועים ורואים את זרועותיו וכתפיו.

[3] דכיון שלא רואה מה שקורא - נמצא שהוא קורא על פה.

[4] דכיון שאינו מחויב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן.

[5] אם הוא סומא מלידה אינו פורס, דכיון שלא ראה מאורות מימיו - הרי שלא נהנה מן האור ואיך יברך "יוצר המאורות". והקשו התוס' (בד"ה מי), הא לר' יהודה סומא פטור מכל המצות וא"כ אפי' בראה מאורות ונסתמא איך יוציא את האחרים. והביאו לתרץ בשם הירושלמי שלא מיירי כאן בסומא ממש, אלא במי שנמצא בבית אפל. ועוד תירצו, דאפי' שמיירי בסומא ממש, מ"מ מודה ר' יהודה שחייב מדרבנן, ובכל אופן יכול להוציא אחרים הגם שהוא תרי דרבנן והם חד דרבנן, דעדיף הוא מקטן (שבתרי דרבנן לא מוציא חד דרבנן) דכיון שהוא גדול ובר דעת.

[6] הקשו התוס' (בד"ה ואינו), דהרי גם גדול אינו עובר עד שיתמלא זקנו. ותירצו, דהכוונה שם להיות ש"ץ בקביעות, אבל שלא בקביעות יכול להיות מי שהביא שתי שערות.

[7] דאין כבוד הציבור להיות כפופין לברכתו של קטן. וביארו התוס' (בד"ה ואין), דמיירי כשהוא בפני עצמו שאז לא נושא כפיו אפי' שלא בקביעות. וע' טבלא הבאה.

[8] ומבואר בגמ' לקמן (בעמוד ב'), דאפי' באחת מעיניו לא ישא משום שציבור מסתכלים בו, אולם אם היה דש בעירו - שרגילים בו מותר.

[9] כיון שהמנהג לתת קריאת ההפטרה גם לקטן, היה בזמן ההוא פחיתות כבוד לעלות למפטיר, וכדי לפייס את העולה להפטרה היו נותנים לו גם לעבור לפני התיבה.

[10] פי', שלא יבוא המפטיר לריב עם השליח ציבור, דהיה המנהג לשלם לש"ץ שכרו, ויבוא לומר לש"ץ "אני עולה למפטיר בחנם ולא מקבל על זה שכר, ואתה עולה לעבור לפני התיבה ומקבל שכר". ולכן תיקנו שיעבור גם לפני התיבה כדי שיקבל את שכרו.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף