מגילה דף יב. א

מה הן מחלוקות רב ושמואל בעמוד זה בפירוש הפסוקים?

לרב / חד אמר לשמואל / וחד אמר
וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה מלך פיקח היה -
שקירב את הרחוקים תחילה,
דבני עירו תמיד יכול לקרבם
מלך טיפש היה -
שהיה לו לקרב בני עירו תחילה
שאם ימרדו בו הם יעמדו לו
בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ הראוי [1] לחצר - לחצר,
הראוי לגינה - לגינה,
הראוי לביתן - לביתן [2]
הושיבן בחצר - ולא החזיקתן
בגינה ולא - החזיקתן
עד שהכניסן לביתן - והחזיקן
חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת חרי חרי [3] מילת לבנה [4]
וְדַר וְסֹחָרֶת שורות של אבנים יקרות
היו בנויות
סביב מקום הסעודה [5]
אבן טובה יש בכרכי הים ודרה שמה הושיבה באמצע סעודה ומאירה להם כצהרים [6]

מגילה דף יב: א

מה הביאור בפסוק (אסתר ב:ה) "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וגו' אִישׁ יְמִינִי" [7]?

המאמר הביאור
לרב נחמן מרדכי מוכתר בנימוסו היה היו לו ביחוסו שמות נאים
- מאביו ואמו ולכן הזכירום [8]
לרבה בב"ח
אמר ריב"ל
אביו מבנימין ואמו מיהודה
לרבנן משפחת יהודה אומרת "אני גרמתי שנולד
מרדכי", ומשפחת בנימין אומרת "מבני הוא"
משפחת יהודה טוענת שבזכות
שלא הרג דוד לשמעי בא מרדכי
לרבא [9] מה עשה לי יהודי -
ומה שילם לי ימיני -
דנולד מרדכי שנתגרה עם המן,
דנולד המן שמצער לישראל [10]
לר' יוחנן באמת בא מבנימין אלא שכפר בע"ז כל הכופר בע"ז נקרא יהודי [11]
-------------------------------------------------

[1] כתבו התוס' (בד"ה אתה), שבזה אינו מטיל קנאה בסעודה כיון שלא היו רואים אלו את אלו.

[2] פירש המהרש"א שהם ג' מדרגות, החצר היא הקרובה לארמון ביותר, הגינה הוא מקום זריעת ירקות ומרוחק יותר, והביתן הוא מקום נטיעת אילנות ומרוחק עוד יותר. וגם לענין הגודל הגינה גדולה מהחצר והביתן גדול מהגינה, ולכן לפי המ"ד השני דוקא הביתן הואיל להחזיקם.

[3] הושיבם על גבי סדינים העשוים מעשה מחט ונראים נקבים נקבים. ו"חוּר" מלשון חוֹר.

[4] היינו צמר לבן יקר, וכלי מילת הם בגדים שעושים אותם מצמר שמור שלא יתלכלך מיום לידת הבהמה. ודורש שמואל תיבת "חוּר" מלשון חיוַר - דהיינו לבן בארמית.

[5] ודר פירושו שורה וסוחרת מלשון סיבוב.

[6] ופירוש תיבת "וסוחרת" מלשון סיהרא - שמאיר להם כצהרים.

[7] לכאורה פסוק זה סותר את עצמו, תחילה אומר שהוא "אִישׁ יְהוּדִי" - דמשמע שהוא בא משבט יהודה, ולבסוף הוא אומר "אִישׁ יְמִינִי" - דמשמע שבא משבט בנימין.

[8] ע' מהרש"א, והביאור הוא שהגמ' הביאה את דרשת רבה בר בר חנה בשם ריב"ל כדי לבאר את תירוץ רב נחמן.

[9] רבא אומר להיפך מפירוש רבנן, שהם דרשו את מה שמתגרות משפחות לשבח שכל אחד מייחסו לעצמו, והוא מפרש לגנאי.

[10] משני שבטים אלו נולדו אנשים שגרמו צער לישראל, דבזה שלא הרג דוד שבא מיהודה לשמעי נולד מרדכי שגרם את כל ההתגרות בהמן ונצטערו ישראל, וע"י שלא הרג שאול שבא מבנימין את אגג נולד המן שמצער לישראל.

[11] דבגלל שעשה המן את עצמו ע"ז לא רצה מרדכי להשתחוות לו.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף