1) TOSFOS DH 'YACHOL YA'ALEH ADAM MA'ASER BE'YADO BI'ZEMAN HA'ZEH'.

תוס‘ ד"ה ‘יכול יעלה אדם מעשר שני בזמן הזה‘.

(SUMMARY: Tosfos simply clarifies the Gemara's statement).

ויאכלנו בלא פדיון, דקדושה ראשונה לא בטלה לענין מעשרות.

(a) Clarification: ... and eat it without redeeming it, seeing as the first Kedushah was not negated regarding Ma'asros.

2) TOSFOS DH 'VE'LEIMA MITZVAH ... ?'

תוס‘ ד"ה ‘ולימא מצוה ... ‘.

(SUMMARY: Tosfos simply clarifies the Gemara's statement).

פירוש, שכן טעונין קריאה למצות קודם שיאכל בכורים, ומעשר שני אוכלין אותו בלא שום קריאה; והוידוי מעשר שני, בשנה שלישית היה, ואז לא היה נוהג כלל מעשר שני.

(a) Clarification: ... meaning that wheras it is a Mitzvah to read the Parshah before eating the Bikurim, one eats Ma'aser Sheini without K'ri'ah; and as for the 'Viduy' of Ma'aser Sheini, that took place in the third year, when Ma'aser Sheini was not even brought.

3) TOSFOS DH 'MAH LE'HA'TZAD HA'SHAVEH SHE'BAHEN, SHE'KEIN YESH BAHEN TZAD MIZBE'ACH?"

תוס‘ ד"ה ‘מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד מזבח?‘

(SUMMARY: Tosfos points out that the Gemara had an alternative Chumra that applies to the Tzad ha'Shaveh, but not to Bikurim, before going on to qualify the Beraisa's statement 'Bikurim Yochichu' , based on a Mishnah in Bikurim).

ויש למפרך נמי, שכן אסורים לזרים, כדפריך רבא לעיל.

(a) An alternative Pircha: The Gemara might just as well have asked that one cannot learn Ma'aser from Bechor and Bikurim, which are both forbidden to Zarim, as Rava asked earlier.

והא דאמר בברייתא ‘בכורים יוכיחו‘ צ"ל דמיירי בבכורים שהופרשו לפני חורבן הבית, דאם הופרשו אחר הבית אינן קדושין כלל וחולין הן.

(b) Clarification: When the Beraisa states 'Bikurim Yochichu', it is referring to Bikurim that were separated before the Churban Beis-Hamikdash. Otherwise, it would be Chulin ...

דתנן פרק שני דבכורים ‘יש בתרומה ומעשר מה שאין כן בבכורים, שהתרומה והמעשר אוסרין, ויש להם שיעור, ונוהגין בכל הפירות בפני הבית ושלא בפני הבית; ובכורים אינן אלא בשבעה מינין ובפני הבית‘.

(c) Source: ... as we learnt in the Mishnah in Bikurim, which listing the points that Terumah and Ma'aser have over Bikurim, states that the former forbid (should they become mixed with Chulin), have a Shi'ur and apply to all fruit, irrespective whether the Beis-Hamikdash is standing or not, whereas the latter does not.

4) TOSFOS DH 'AFILU B'CHOR NAMI?'

תוס‘ ד"ה ‘אפילו בכור נמי‘.

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara must be speaking there where they had built a Mizbe'ach, and goes on to explain why Bechor in the Beraisa 'Mah Bechor' must be speaking in the same case).

צ"ל דמיירי אם עשה מזבח וזרק דמו, אליבא דמאן דאמר דקדושת בית לא בטלה, דמקריבין אע"פ שאין בית; דבלא מזבח פשיטא דבכור לא, דהא בעי מתן דם ואימורים.

(a) Clarification: The Gemara must be talking in a case where one built a Mizbe'ach and sprinkled the blood of the B'chor, according to the opinion of those who hold that the Kedushah of the Beis-Hamikdash was not negated, and that one may bring Korbanos even though there is no Beis-Hamikdash. This is because it is obvious that without a Mizbe'ach one cannot bring a B'chor, which requires sprinkling its blood and bringing the Emurim (the fat pieces) on the Mizbe'ach.

ואם תאמר, לימא דבכור דברייתא, דקאמר ‘מה בכור ... ‘ מיירי היכא דלא עשה מזבח?

(b) Question: In that case, why can we not establish Bechor in the Beraisa where they did not build a Mizbe'ach?

וי"ל, דלההוא ודאי לא הוה מדמי בכור למעשר, ולא דמי ליה מעשר.

(c) Answer: Because if that was the case, the Tana would not compare it to Ma'aser (which is not missing any basic requirement).

5) TOSFOS DH 'VE'I SAVAR LO KIDSHAH, AFILU B'CHOR NAMI TIBA'I.

תוס‘ ד"ה ‘ואי סבר לא קדשה, אפילו בכור נמי תיבעי.‘

(SUMMARY: After equating this text with Rashi and explaining it, Tosfos reinterprets 'Lo Kidshah' to conform that there is Kedushas Ma'aser, before going on to explain why one cannot therefore bring Ma'aser anywhere in Eretz Yisrael, seeing as, according to that interpretation, Bamos are permitted. Tosfos asks three questions on Rashi's text, and amends it to 've'I Savar Lo Kidshah, Ma'aser Nami?'. They then ask the same Kashya and give the same answer as the first Kashya and answer on Rashi. They then explain the Gemara's conclusion ''Le'olam Kedushah Rishonah Kidshah le'Asid Lavo ... '. Finally, after clarifying why the Gemara establishes Bikurim where the Hanachah was not made before the Churban, they explain a. how the Gemara can possibly compare Ma'aser (which does not require Hanachah), to it, and b. why the Gemara sees fit to establish Bechor where the blood was sprinkled when the Beis Hamikdash was still standing, and not when it was brought after the Churban (like Bikurim). And they also point out why the Gemara did not initially learn like that, and why at the beginning of the Beraisa, it did not establish Bechor after the Churban).

כך גרסת רש"י, דמוקי ליה בבכור שנשחט ונזרק דמו קודם חורבן; דההוא הוי דומיא דמעשר כדפ"ה.

(a) Initial Text: This is the text of Rashi, who establishes it by a Bechor that was Shechted and its blood sprinkled before the destruction of the Beis-Hamikdash.

וא"ת אי לא קדשה, אם כן לא משכחת לה מעשר, דקדושת הארץ בטלה?

(b) Question: If we hold 'Lo Kidshah', then there will be no Ma'aser, seeing as the Kedushah of the land is Bateil?

וי"ל, דודאי קדושת הבית לא קדשה, אבל קדושת הארץ קדשה לעתיד לבא לענין מעשרות.

(c) Answer: Even if we say 'Lo Kidshah', that will pertain only to the Kedushah of the Beis-Hamikdash, but not to the Kedushah of Eretz Yisrael (regarding Ma'asros) which is permanently Kadosh.

אבל קשה, דאי לא קדשה קדושת הבית לעולם, א"כ במות מותרות, דהא בהא תליא כדמוכח במגילה (דף י.); ואם כן יביא מעשר שני ויהא נאכל בכל ערי ישראל?

(d) Question: If the Kedushas ha'Bayis was not permanent, then one is permitted to sacrifice on Bamos, in which case, one is permitted to bring Ma'aser Sheini and to eat it anywhere in Eretz Yisrael?

כדאמרינן בזבחים (דף קיב:) ‘באו לנוב וגבעון, הותרו הבמות; וקדשים קלים ומעשר שני נאכלין בכל ערי ישראל‘?

(e) Proof: ... as we learned in Zevachim 'When they came to Nov and Giv'on, the Bamos became permitted; Kodshim Kalimm and Ma'aser Sheini could be eaten anywhere in Eretz Yisrael.

וי"ל, דמיירי שהופרשו לפני הבית, שהוזקק להביאו למקום; ובהכי ניחא נמי קושיא קמייתא.

(f) Answer: We are speaking about a case where the Ma'aser was separated before the Churban, which already needed to be brought to Yerushulayim (which also answers the first Kashya [in b]).

ומסיק, דלעולם לא קדשה כהאי גוונא.

(g) Conclusion: The Gemara concludes that the first Kedushah was not permanent ... .

אבל קשה לגירסא זו, דאמרינן למסקנא דלא קדשה ... , אם כן, מאי מיבעי ליה לעיל ‘יכול יעלה ... ‘, פשיטא דלא יעלה בירושלים יותר משאר עיירות כיון דלא קדשה?

(h) Question #1: The difficulty then is that, since we conclude that 'Kedushah Rishonah ... Lo Kidshah le'Asid Lavo', why did the Tana initially assume that one is permitted to one's Ma'aser up to Yerushalayim (more than any other town) and eat it there, seeing as it is not Kadosh).

ותו, גבי בכור נמי למה לי היקשא דבשרו לדמו, תיפוק ליה בלאו היקשא דכל היכא דאכיל הוי להו כחוץ לחומה, כיון דלא קדשה, והוי ליה כאוכל קדשים בחוץ?

(i) Question #2: Furthermore, why does the Gemara need the Hekesh of 'Besaro le'Damo' (to teach us that without the Mizbe'ach, the flesh of the Bechor cannot be eaten)? Why is it not obvious that wherever one eats it, he is eating it outside the walls of Yerushalayim?

ועוד קשה, דקאמר ‘לעולם דלא קדשה ... , ומקשינן בשרו לדמו‘. משמע דאי אמר קדשה מתאכיל בכור בלא בית ולא הוי ממעטינן מהך היקישא. וקשה, דהא מוכח פרק קדשי קדשים (זבחים ס.) דמזבח שנפגם אין אוכלין קדשים קלים. ואמאי, הא מוכח הכא היכי דקדשה, דנאכל אפילו ליכא מזבח, ושאני הכא, דלא קדשה?

(j) Question #3: Based on the Gemara's conclusion 'Le'olam de'Lo Kidshah ... u'Makshinan Damo li'Besaro', that if we would say 'Kidshah ... ', then we would not learn the Hekesh and it would be permitted to eat the Bechor even without the Beis-Hamikdash, even though there is no Mizbe'ach - clashing with the Gemara in Zevachim, which learns that if a stone from the Mizbe'ach is chipped, one is not permitted to eat Kodshim Kalim in Yerushalayim?

לכן צריך לומר דגריס לעיל ‘ואי סבר לא קדשה, מעשר נמי?‘. והכי פירושא: אפילו מעשר נמי לא יהא מתאכיל בירושלים כלל בלא פדיון, דלא הוי כלל "לפני ה' אלהיך"?

(k) New Text: The correct way to read the Beraisa above is therefore 've'I Savar Lo Kidshah, Ma'aser Nami?', meaning that if the Tana holds 'Lo Kidshah', then even Ma'aser should not be eaten in Yerushalayim without first being redeemed either, seeing as it is not 'Lifnei Hash-m Elokecha'?

ואין לתמוה, אי לא קדשה, אם כן לא משכחת מעשר, דקדושת הארץ בטלה?

(l) Question: If we hold 'Lo Kidshah', then there will be no Ma'aser, seeing as the Kedushah of the land is Bateil?

דודאי קדושת בית לא קידשה, אבל קדושת הארץ קדשה לעתיד לבא לענין מעשרות, ולא תליא הא בהא, אבל הכא מיירי שאין המזבח כלל בנוי

(m) Answer: Even if we say 'Lo Kidshah', that will pertain only to the Kedushah of the Beis-Hamikdash, but not to the Kedushah of Eretz Yisrael (regarding Ma'asros) which is permanently Kadosh, seeing as the two are not interdependent (just as we asked and answered on Rashi's text); Only we are speaking here where there is no Mizbe'ach at all.

וגריס ‘לעולם קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבא‘ וטעמא דבכור לאו משום קדושת הבית אלא משום דאתקש בשרו לדמו, דבעינן יהא המזבח קיים בשעת אכילת בשרו. הלכך כל כמה דילפינן דבכור לא מתאכיל, מעשר נמי לא מתאכיל בלא פדיון.

(n) Conclusion: The Gemara then concludes ''Le'olam Kedushah Rishonah Kidshah le'Asid Lavo', and the reason that Bechor cannot be eaten has nothing to do with Kedushas ha'Bayis, but because its flesh is compared to its blood, requiring the Mizbe'ach to be standing when its flesh is eaten. Consequently, as long as we learn that the Bechor cannot be eaten, Ma'aser cannot be eaten either unless it is redeemed.

ואם תאמר, ברייתא דאמרה ‘בכורים יוכיחו!‘, מנלן דבכורים לא מתאכלי כשאין מזבח, אם הונחו אצל מזבח וחרב, דבעי למילף מעשר מינייהו?

(o) Question: When the Beraisa answers 'Bikurim Yochichu!', from where does the Tana know that Bikurim cannot be eaten when the Mizbe'ach is not standing, assuming that they were placed beside the Mizbe'ach which was subsequently destroyed, that one now wants to learn Ma'aser from them?

ויש לומר, דודאי הא דאמרינן בברייתא ‘בכורים יוכיחו!‘ מיירי בבכורים שלא הובאו כלל בפני הבית עד לאחר חורבן.

(p) Answer: When the Tana says 'Bikurim Yochichu!', he is speaking about Bikurim which were only brought after the Beis-Hamikdash was destroyed.

ובודאי היה להש"ס להשיב דאם כן, לא שייך לדמות מעשר לבכורים, שהרי צריכי הנחה צריכי לבית גם בשביל הנחה (תוס‘ ר‘ פרץ) ולא בשביל אכילה לבד; ומעשר לא צריך לבית אלא בשביל אכילה לבד, אלא דלא חייש ליה לפי שאינו נשאר במסקנא.

(q) Comment: To be sure, the Gemara could have said that if that is so, the Tana should have compared Ma'aser to Bikurim, which require Hanachah, and which require the Beis-Hamikdash on account of the Hanachah, and not just for the Achilah; whereas Ma'aser only needs it for the Achilah.

ומה שזקוק הש"ס להעמיד בבכור שנזרק דמו לפני הבית, ואינו מעמידו כשהובאו אחר הבית כמו בכורים?

(r) Implied Question: Why does the Gemara establish the case of Bechor where the blood was sprinkled whilst the Beis-Hamikdash was still standing, rather than when it was brought after the Churban (like Bikurim)?

משום דתנא מסיים קרא דהקיש הכתוב, ואין נכון להעמיד בבכור שהוא אחרי הבית, דלא דמי כלל למעשר, דהא מחוסר מתן דם ואימורין כדפ"ל, ולא שייך להקיש מעשר לבכור אלא דוקא כשאין הבכור צריך לבית אלא דוקא בשביל האכילה ד"לפני ה' " והשתא הויא דומיא דמעשר.

(s) Answer: because we conclude that the Tana compares Ma'aser to Bechor with a Hekesh, and it would not be correct to establish Bechor after the Churban, since it would not then be comparable to Ma'aser. This is because it lacks placing the blood and the fat-pieces on the Mizbe'ach (as we explained earlier). Consequently, it is feasible to compare Ma'aser to Bechor only where the latter requires the Beis-Hamikdash for eating exclusively (like Ma'aser itself), in order that it should conform to "Lifnei Hash-m", in which case it is comparable to Ma'aser.

דודאי במשא ומתן יכול להיות דומה מעשר לבכורים שהובאו אחר הבית אף על גב דלא נשאר במסקנא.

(t) Comment #1: For there is clearly no harm in initially comparing Ma'as er to Bikurim that were brought after the Churban in the flow of the Sugya, even though we do not remain with that (see Maharam).

ובכור נמי שבתחלת הברייתא יכול היה להיות בבכור שאחר הבית, אלא שאז לא היה טועה, דהא לא שייך כלל לדמות לו מעשר; והיינו דמותיב ‘שכן אין טעון מתן דמים‘.

(u) Comment #2: By the same token, the Tana could have initially established Bechor after the Churban, only he could then not have possibly compared it to Ma'aser (as we explained in the previous Dibur), since they would not have been compatible, as indeed the Gemara asks 'Mah le'Ma'aser, she'Kein Ein Ta'un Matan Damim'.

19b----------------------------------------19b

6) TOSFOS DH 'REISHA BE'MA'ASER SHEINI TAMEI VE'GAVRA TAMEI'.

תוס‘ ד"ה ‘רישא במעשר שני טמא וגברא טמא‘.

(SUMMARY: Tosfos explains that 'Reisha be'Ma'aser Sheini Tamei ve'gavra Tamei' means either or, but not necessarily both).

או או קאמר, דבחדא מינייהו לקי.

(a) Clarification: The Gemara means either (Ma'aser Sheini Tamei) or (Gavra Tamei). In either case, he will receive Malkos.

7) TOSFOS DH 'HU BI'FENIM U'MASA'O MI'BA CHUTZ MAHU? AMAR LEIH, "KI YIRCHAK MIM'CHA HA'MAKOM, "MIM'CHA" - 'MI'MILU'ACHA'.

תוס‘ ד"ה ‘הוא בפנים ומשאו מבחוץ מהו? אמר ליה "כי ירחק ממך המקום", "ממך" - ‘ממלואך‘.

(SUMMARY: After citing two texts ["mi'Mecha", 'mi'Miluacha' - Rashi, and "mi'Mecha"], Tosfos query in turn, first the second text and then the first one, resolving each query in turn).

כך גירסת הקונטרס.

(a) Rashi's Text: "mi'Mecha - 'mi'Milu'acha' (with reference to the load he is carrying) is Rashi's text.

וי"ג ‘ "ממך" לחודיה‘, כלומר, "ממך" גופך, והרי גופו בפנים.

(b) Alternative text: Others have the text "mi'Mecha" only (with reference to the owner's body, which is inside.

וקשה על זה, דאם כן, אדם שגופו בירושלים ופירות מעשר שני שלו בעירו, א"כ, לא יוכל לחללם, כיון שגופו בירושלים?

(c) Question: The difficulty with this is that it then implies that if the owner is in Yerushalayim and his Ma'aser Sheini fruit in his hometown, he is not permitted to redeem it, seeing as he is in Yerushalayim?

וזה אינו, דעד כאן לא מבעיא ליה לרב פפא אלא בדנקיט קניא; ואי לא נקיט קניא, מודה דיכול לפדותם, אע"ג דגופו בפנים, כיון שהפירות חוץ לירושלים, והוא נותן טעם ‘דהא קרינן בו "לא תוכל שאתו", אף בגופו בפנים?

(d) Elaboration: And this cannot be, seeing as Rav Papa's (subsequent) She'eilah is confined to where the owner is holding a cane (on which the fruit is suspended); Otherwise, he takes for granted that, seeing as the fruit is outside Yerushalayim, the owner is permitted to redeem it, irrespective of the fact that his body is in Yerushalayim? And so it would seem, bearing in mind that "Lo Suchal Se'eiso" applies even if he is in Yerushalayim?

ושמא איכא למימר דשבקיה לקרא ד"ממך", דמשמע מגופך, דאיהו קא דחיק ומוקמי אנפשיה - היכא דלא שייך שם "לא תוכל שאתו" שאינו מחוסר טעינה כזה שהוא על כתפיו, ורב פפא מיבעיא ליה בקניא (כך נראה למשי"ח).

(e) Answer: Perhaps one can answer that we allow the Pasuk "Ki Lo Suchal Se'eiso" to establish itself, there where the Ma'aser does not require loading (like our case, where it is already on the owner's shoulders - but not where it is lying in his house). And Rav Papa now asks what the Din will be if it is suspended from a cane (so it appears to Mashi'ach).

אבל על גירס' ד‘ממילואך‘ קשה, ד‘ממילואך‘ היינו המשוי כדפירש הקונטרס כאן במשאו מבחוץ. א"כ, קרינן ביה "כי ירחק" - ‘ממלואך‘?

(f) Question: The problem with Rashi's text, based on 'mi'Milu'acha' is, that seeing as 'Miluacha' means the load, as Rashi explains in the case of 'Masa'o mi'ba'Chutz', implying that the Ma'aser goes after the body (and he can no longer redeem it once the body is inside), we ought to say the same in the reverse case (that the Ma'aser which is inside, goes after the body, which is still outside, and he ought to be able to redeem it)?

וצ"ל ד‘ממלואך‘ מגלה לנו דהגוף והמשוי בחד, והוה ליה במקצת המשוי בפנים.

(g) Answer: We must therefore explain that 'mi'Milu'acha' teaches us that the body and the load are considered one, and that as long as one of the two is inside, he can no longer redeem the Ma'aser (Maharsha).

8) TOSFOS DH 'AMAR REBBI YOCHANAN, ME'EIMASAI MA'ASER SHEINI CHAYAVIM ALAV? MI'SHE'YIR'EH P'NEI HA'BAYIS'.

תוס‘ ד"ה ‘אמר רבי יוחנן, מאימתי מעשר שני חייבים עליו? משיראה פני הבית‘.

(SUMMARY: Tosfos explains on what basis it is forbidden to eat Ma'aser Sheini before it sees the face of the Beis-Hamikdash).

וקשה, דכיון דקודם שיראה פני הבית, הכי נמי דמותר לאכלו חוץ, א"כ, למה הוזקק לעולם לפדות מעשר שני?

(a) Question: Seeing as one is permitted to eat Ma'aser Sheini before it sees the Beis-Hamikdash, why does one ever need to redeem it?

וי"ל, דודאי ליכא לאו, אבל עשה איכא, דכתיב "וצרת הכסף בידך", אבל בלא פדייה, לא!

(b) Answer: The reason for that is because, even though there is no La'av to eat it earlier, there is an Asei, as the Torah writes in Re'ei "And you shall wrap the money in your hands and go with it to the Place ... ".

9) TOSFOS DH 'MEISVEIH, R. YOSSI OMER ... '?

תוס‘ ד"ה ‘מיתיבי‘, רבי יוסי אומר ... ‘?

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara queries R. Yochanan from the Beraisa rather than from our Mishnah).

ה"ה דמצי לאותובי ממתניתין, דאוקי לעיל סיפא במעשר שני טהור, דאכיל חוץ לחומה?

(a) Implied Question: Why did the Gemara not ask the same question from our Mishnah, which we established earlier by Ma'aser Sheini Tahor that he ate outside the wall?

אלא דא‘מתניתין ודאי משני, ‘דעייליה ואפקיה‘. אבל הכא קשיא, ‘מאי למימרא‘? וא‘מתני' ליכא למפרך ‘מאי למימרא‘, דהא קא מני להו למלקות דלא השמיענו שום חידוש בהם.

(b) Answer: The Gemara prefers to ask from the Beraisa, in order to answer the ensuing Kashya 'Mai Lememra'?, which it would not have been able to ask had it cited the Mishnah instead.

וא‘מתני' ליכא למפרך ‘מאי למימרא‘?

(c) Implied Question: Why could the Gemara not have asked 'Mai Lemeimra?' on our Mishnah?

דהא קא מני להו למלקות דלא השמיענו שום חידוש בהם.

(d) Answer: The reason for this is that the Tana already lists many cases of Malkos, even though they do not come to teach us anything.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF