מכות דף ט"ו ע"א

מהיכן אנו יודעים באונס ובמוציא שם רע, לפני שגירש ואחרי שגירש, שחייב להיות נשוי
לזאת האשה?

לפניו לאחריו
במוציא שם רע סברא - דהרי אשתו היא ולו תהיה לאשה
באונס ולו תהיה לאשה כל ימיו בעמוד והחזר קאי

העובר על לאו הניתק לעשה באופנים דלהלן, האם לוקה? [תד"ה הניחא].

לא קיים העשה בתוך כדי דיבור לא קיים העשה כשהזהירוהו ב"ד
למ"ד בטלו ולא בטלו אינו לוקה אינו לוקה [1]
למ"ד קיימו ולא קיימו לרש"י: אינו לוקה
לתוס': לוקה [2]
לוקה

מכות דף ט"ו ע"ב

העושה הלאוים דלהלן ואח"כ קיים את העשה, האם לוקה?

לאו הניתק לעשה לאו שקדמו עשה
לר' יוחנן אינו לוקה [3] לוקה
לריש לקיש אינו לוקה אינו לוקה [4]

-------------------------------------------------

[1] למ"ד בטלו ואינו בטלו אינו לוקה עד שיעשה מעשה שיבטל אותו מלקיים את העשה יותר, שאז שוב אינו ניתק זה הלאו לעשה דהרי בטלו ולוקה.

[2] והביאו שכן פירש רש"י בחולין, אלא שהקשו על עצמם דמשמע שגם למ"ד קיימו ולא קיימו אפי' אם יבא לב"ד יש לו עדיין תקנה אם יקיים מיד העשה, אפי' שעבר כבר זמן כדי דיבור, ולכך יישבו לפירוש רש"י.

[3] פירש רש"י בד"ה קיימו, שר' יוחנן שס"ל שלאו שקדמו עשה לוקין עליו גם אם קיים את העשה, הוא מעמיד את הברייתא של אונס ישראל שגירש שמחזיר ואינו לוקה בלאו הניתק לעשה, דאז מועיל שאם יקיים את העשה שלא ילקה ודריש מולו תהיה לאשה שכל ימיו בעמוד והחזר קאי.

[4] כן פירש רש"י שם, שלר"ל לאו הניתק לעשה ולאו שקדמו עשה שוין, ואם קיים את העשה אינו לוקה, ולדבריו הוא מעמיד את הברייתא של אונס בישראל אם גירש מחזיר ואינו לוקה בין אם נדון לזה בדין לאו שקדמו עשה ובין אם נדונו בלאו הניתק לעשה. ולפי"ז לר"ל לא ס"ל את התירוץ דכל ימיו בעמוד והחזר קאי.

עוד חומר לימוד על הדף