גמ' ב: - ה:

"מקדש" לשון דרבנן דאסר לה אכ"ע כהקדש

נקנית מדעתה [רש"י יבמות יט: - והלכה והיתה, רש"י מד. - דעת מקנה]

"דרכים" - ביאה איקרי דרך וכסף ושטר צורך ביאה, כר"ש - דרכו לחזור על אבידתו, דאיכא חילוק (למעוטי חופה, חליפין)

חליפין אינו קונה [לא מקניא בפחות מש"פ [רש"י - גנאי - ובטיל תורת חליפין]

אינה יוצאת בחליצה [ספר כורתה]

כסף [אין כסף לאדון זה אבל יש לאחר - אף בנערה [כיציאת אמה (לרש"י - כסף למי שיצאה ממנו)], קיחה קיחה משדה עפרון]

ויצאה חנם - אילונית בבגרות (אביי - יוצאת, מב"ר אשי - מכירתה בקטנותה חלה)

ביאה [רבי - ובעלה, ר' יוחנן ט: - בעולת בעל], שטר [ויצאה והיתה]

אין יציאה בכסף [אביי טיבעא חד הוא - קטיגור יעשה סניגור, רבא - וכתב לה - ולא בכסף, לריה"ג - ספר כורתה] או בביאה

לרב הונא חופה (רש"י - מסרה לשם קיד') קונה [צד השוה מכסף שטר וביאה] ורבא חולק

רש"י ב: - ה.

ירק בשביעית - לרש"י - בתר לקיטה

אתרוג כאילן לערלה, רבעי, שביעית - בתר חנטה; כירק למעשר [גדל על כל מים]

זכאי בבתו - לרש"י - לקבל שטר ולמוסרה לביאה על כרחה

הו"א קידשתו מהני - לרש"י - נתנה ואמרה התקדש לי - כיון דכסף עביד אישות

בגרות מוציאה מרשות אב [לרש"י - לאבי הנערה]

כסף באמה בע"כ - לרש"י - אביה מוכרה בעל כרחה

גמ' ה: - ו:

נתן הוא ואמרה היא - ל"ק - אינה מקודשת [רש"י - כי יקח ולא תקח], ל"ב - ספק וחיישינן מדרבנן

שמואל - צ"ל "לי" [ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים]

הריני \ איני בעליך - אינה מקודשת [כי יקח ולא שיקח עצמו, ושלחה ולא שישלח עצמו]

הרי את אשתי..., שלי, ברשותי, זקוקה לי, לקוחתי, חרופתי ביהודה - מקודשת

וספק במיוחדת לי, מיועדת לי וכו' במדבר עמה על עסקי קיד' [דלמא למלאכה קא"ל]

מדבר עמה על עסקי גיטה וקיד' ונתן

ר' יוסי, להל' - מקודשת (רבי - בעסוקין באותו ענין, ר"א בר"ש - מענין לענין)

ר"י - צריך לפרש

כל שאינו יודע בטיב גיטין וקיד' לא יהא לו עסק עמהן (לרש"י - להיות דיין)

הרי את לעצמך, אין לי עסק בך - לגמרי קא"ל ומהני לשחרור עבד כנעני וכ"ש לגט

מקדש במלוה, ברבית דאזקפה - אינה מקודשת [רש"י - כעפרון דיהיב מידי]

בהנאה דארווח זימנא (לרש"י - פרוטה שיפייסני) מקודשת ואסור מפני הערמת רבית

מתנה ע"מ להחזיר מהני חוץ מאשה [כחליפין]

רש"י ו:

בהנאת מחילה מהני

הנאת פרוטה שיפייסני - לרש"י - אינו רבית דלא שקיל מינה

גמ' ז.‏ - ח.

תן מנה לפלוני [מדין ערב], ממון דשליח [מדין עבד כנעני], תן לפלוני להתקדש לו [מדין שניהם]

הילך מנה להתקדש לך באדם חשוב (רש"י - אינו רגיל לקבל מתנות) [הנאה דקיבל (רש"י - דפרוטה שיפייסנו)]

לחציי קנה ["אוכל לישא אחרת"] חצייך אינה מקודשת [אשה - ולא חצי, ולא נתפשט (רש"י - בלשון הקדש) דדעת אחרת מעכבת]

ספק בחצייך בחצי פרוטה \ בפרוטה \ היום וחצייך וכו', שני חצייך

ספק בב' בנותיך לב' בני בפרוטה, בתך ופרתך \ וקרקעך בפרוטה [דלמא פרוטה על בתך]

הקדישה בנ' זוז ונתן שיראי:

רבה, להל' - א"צ שומא

רב יוסף - בעי שומא (רש"י - לפני קידושין) [לא סמכה דעתה]
לל"ב אף בהקדישה בכל דהו (רש"י - כמו שהן) [ככסף - דקייץ]

טלית זה לפדיון בני - אינו פדוי, טלית זה בה' סלעים - פדוי

[בעי קייצי לרב יוסף; בלא שוה צריך לדידי חזי לי]

רש"י ז.

לרש"י - אשה כקרקע (קנין אגב) [הוקש והתנחלתם אותם לרשת אחוזה],

גמ' ח. - ט.

התקדשי במנה ונתן דינר - מקודשת וישלים [כעל מנת כמעכשיו]
חוץ: ממנה זו, רב אשי - מונה והולך

במנה והניח משכון אינה מקודשת [מנה אין כאן משכון אין כאן]

חוץ ממשכון דאחרים [בע"ח קונה משכון (לרש"י - להתחייב באונסין)]

אינה מקודשת בהתקדשי במנה ואיבדה, "תנם לאבא, לפלוני, לסלע, לכלב, לעני" אפי' הסמוך עלה [גם הוא חייב]

ומהני "ע"מ שיקבלם אבא \ פלוני", לסלע שלה [לרש"י - חצרה] (וספק בשל שניהם), לכלב שלה (וספק ברץ אחריה [חייב להצילה])

הב לי - מיקדשת לי? - "הב" להל' אינה מקודשת (מח', בכפל לשון - לכו"ע)

רש"י ח. - ח:

במנה זו ונמצא חסר - לרש"י - יכולים לחזור

מנה אין כאן - לרש"י - הלכך משכון אינו שוה כלום

גמ' ט. - יא.

מוכר כותב שטר [ומכר מאחוזתו, הללמ"ס, ואקח את ספר המקנה], קיד' בעל כותב [כי יקח]

שטר אירוסין בעי לשמה [ויצאה והיתה], מדעתה לר"פ ורב שרביא [דעת מקנה כגט] (ורבא ורבינא חולקים [כגט])

שטר תנאים רק מדעת שניהן

בא ארוס שלא כדרכה עשאה בעולה [בעולת בעל]

לרבי אפי' ע"י אחר לחנק בנערה המאורסה [ומת האיש... לבדו] (ולא לקנס)

בא אקטנה: ר' אושעיא - פטור [ומתו גם שניהם - שוין (לרש"י - בני עונשין)]

ר' יונתן, רבנן דרבי - חייב [לבדו]

סוף ביאה קונה [דעתו אגמר] ואסור לכה"ג

מקדש בביאה - ספק אי נישואין עושה (לירושה, ליטמא, להפר)

יוחנן בן בג בג - ארוסה אינה אוכלת בתרומה

ר"י בן בתירה - אוכלת מק"ו משפחה ורק שמא תשקה לאחיה

ר"נ בר יצחק - מח' בדאו', רבינא - מדאו' אוכלת ומח' מדרבנן אי משום סימפון או שמא תשקה (נ"מ בקיבל עליו מומין, מסר והלך עם שלוחי הבעל)

תוס' ט:

תנאים נקנין באמירה - בהנאה דמתחתני מקני

רש"י מג: - קטנה שנשאת אין אביה מקבל גיטה ורש"י ביבמות קט. וסנהדרין סט. חולק

גמ' יא. - יג.

ב"ש - שוה דינר

[ר' זירא - מקפדת (אא"כ ידעה וקבלה),

רב יוסף - כסף בתורה צורי (למסקנא רק בקצוב),

ר"ל - כאמה [והפדה - מצי מיגרעא מדינר עד פרוטה],

רבא - (מדרבנן) שלא יהו כהפקר]

ב"ה - שוה פרוטה (=1/8 איסר = 1/192 דינר (לעולם), לרשב"ג - 1/6 איסר)

קידש בתמרה - שמואל - חיישינן שמא ש"פ במדי,

ורב חסדא חולק - ולא חיישינן לעדים ב"אידית" שהיה ש"פ כשנתן

אביי ורבא - חיישינן לעדים (חוץ מעידי שבויה)

רב מנגיד אמקדש בשוק, בביאה, בלא שידוכי, מבטל גט (לרש"י - לפני שליח), מודעא אגט, מצער שליח ב"ד, שהי שמתא, דר בבית חמותו

לנהרדעי - רק למקדש בביאה בלי / עם שידוכי [פריצות]

לאחר מתן מעות "התקדשי" ושתקה -

רבא - אינה מקודשת [רש"י - לא איכפית לה]

רב הונא בדר"י - נתן בתורת פקדון אינה מקודשת, בתורת קיד' מקודשת [לישדינהו]

בחוב או בגזל דידה - בשעת מתן מעות אינה מקודשת [דידי שקלי] אא"כ שדיך,

לאחר מתן מעות אינה מקודשת אפי' רצתה

רש"י יא. - יא:

בנות ר' ינאי דשוו שליח - לרש"י - צריך תרקבא דדינרי

מטבע הפחות בצורי - לרש"י - מעה, רבותיו - דינר

הטענה ב' מעה [כסף או כלים (לרש"י - שנים)]

גמ' יג: - יד.

רב ושמואל - שיעבודא לאו דאו' אפי' מלוה בתורה (קרבן)

ר' יוחנן ור"ל - דאו' [רש"י - מדין ערב]

ר"פ - מיורשין ולא מלקוחות [אין קול]

מיתת הבעל [פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה, וכתב... או כי ימות - היקש לגירושין]

יבם בביאה [יבא עליה ולקחה לו] ולא בכסף ושטר [ויבמה]

וניתרת בחליצה [בישראל בית חלוץ] ובמיתתו [ק"ו מאשת איש] ולא בגט [הנעל]

גמ' יד: - טז:

ע"ע נקנה 1) בכסף [נמכר לגוי - מכסף מקנתו, תוס' - שכיר שכיר מנמכר לישראל;
מכרוהו ב"ד - היקש העברי או העבריה [והפדה]; מוכר עצמו - שכיר שכיר, וכי תשיג מוסיף אענין ראשון] לל"ב דרב יוסף ח. - חוץ מתבואה וכלים [מכסף מקנתו - דקייצי]

2) בשטר [לרב הונא דאדון כותבו - אם אחרת יקח לו - היקש לאשה, לרב חסדא דאב כותבו - לא תצא כצאת העבדים - אבל נקנית]

ולא בחזקה [והתנחלתם אותם - רק ע"כ]

ויוצא: 1) בשנים,

2) יובל [מוכר עצמו - עד שנת היובל יעבוד עמך, מכרוהו ב"ד - ושב אל משפחתו],

3) גרעון [והפדה, מכסף מקנתו, בשוה כסף - ישיב] ולא במחילה [גופו קנוי],

4) שטר [רש"י - לא גרע מע"כ [לה לה מאשה]]

ולא בשן ועין [לא תצא כצאת העבדים, בגפו - בגופו יצא]

אמה אף 6) בסימנין (אחרי בת ט' ולא נשרו לריבר"י, בת י"ב לת"ק),
7) במיתת האדון, 8) לר"ל במיתת האב [ק"ו מסימנין] (איתותב)

לת"ק דר' אלעזר מוכר עצמו נמכר ליתר משש, אינו נרצע, אין הענקה, אסור בשפחה [הו"א - לא יליף שכיר שכיר; כ' במכרוהו ב"ד - ועבדך שש, אזנו, תעניק לו, יתן לו אשה]

אמה - אינה נרצעת [אזנו, יאמר העבד], (יח.) אינה נמכרת פעמיים לר"ש

נמכר לישראל אין גאולת קרובים [יגאלנו - רק לגוי]

נמכר לגוי - לרבי אין שש [באלה הוא נגאל] וריה"ג ור"ע חולקים

נגאל - ריה"ג - קרובים לשחרור אחרים לשעבוד [ואם לא יגאל באלה, ויצא בשנת היובל
- אחרים דמימנעי ולא פרקי]

ר"ע - קרובים לשעבוד אחרים לשחרור [קרובים שלא ימכור עצמו כל יום]

רבי - הכל לשחרור [או דודו - או השיגה ידו (לשחרור) - ונגאל (אחרים) נדרש לפניו ולאחריו]

יוצא במיתת אדון (יז:)

גמ' טז: - יח.

הענקת אמה לאביה, בדליתיה - לעצמה [אותם לבניכם - ולא בנותיכם] מציאתה לאביה ושכר בטלה לאדון

אין הענקה: לבעל חובו [לר' אלעזר - לו, לת"ק - לית שעבודא דר' נתן], (לגי' הגר"א ליורשיו), לבורח ופגע יובל [מעמך], לר"ש ליוצא בגרעון [מעמך] (ור"מ חולק), לראב"ע בלא נתברך בגללו (ות"ק חולק [הענק תעניק])

שיעור הענקה:

ר"מ - ט"ו סלעים [ג"ש ריקם מבכור - ה' סלעים מצאנך, וכו']

ר"י - ל' שקלים [ג"ש נתינה מנזקיו], ר"ש - נ' שקלים [ג"ש מיכה מערכין]

ולא מכספים לר"ש, מפרדות לראב"י [צאן וגורן ויקב בכלל ברכה]

לת"ק דראב"ע מוסיפים לפי ברכה

בורח חייב להשלים [שש שנים יעבד] חוץ מפגע יובל;

חלה ואין עושה מעשה מחט יותר מג' שנים חייב להשלים

חלה ג' ועבד ג' א"צ להשלים [גי' ברש"י - ובשביעית יצא]

ע"ע לישראל עובד הבן [יעבד] (ולא היורש [ועבדך])

משא"כ נרצע [ועבדו], אמה [ואף לאמתך - כנרצע], נמכר לגוי [עם קונהו ולא יורשיו]

גוי יורש גוי מדאו' [מדאיצטריך ולא יורשי קונהו, ער ירושה] גר מגוי מדרבנן [יחזור לסורו]

גר מגר - המחזיר רוח חכמים נוחה לרש"י - בלידתו בקדושה [מיחלף בישראל]

גמ' יח. - יט:

אין ע"ע נמכר בכפילו, בזממו, פעמיים (הו"א - רבא - לרש"י בגניבה א',

אביי - לרש"י - בא' שהעמידו לדין אגניבות הרבה) [בגניבתו]

שוה יותר מגניבו אינו נמכר [נמכר - כולו]

שוה חצי גניבו - רבנן - חוזר ונמכר, ר"א - אינו נמכר כלל [בגניבתו ולא בחצי]

כופין (לרש"י - האב) לפדות אמה אם יש לו [פגם משפחה] משא"כ ע"ע [הדר יזבין]

ר"ע ורבנן דר"ש - אב מוכרה פעמיים אבל לא שפחות אחר אישות [בבגדו בה - אם למקרא - משפירש טלית לא ימשול] חוץ מאחר יעוד לר' יוסי בר"י דמעות לאו לקיד' [רש"י - אאב קפיד קרא]

ר"א - הפוך [אם למסורת - משבגד בה לא ימשול]

ר"ש - שניהם לא [למקרא ולמסורת]

יעוד אירוסין עושה (לר"נ בר יצחק עדיין ספק אולי נישואין עושה)

ת"ק - אינו מוכרה לקרובים [רש"י - בעינן אשר לא יעדה] חוץ מחייבי לאוין [לאמה - מכרה רק לאמה] ולאביו לברייתא א' [יש צד יעוד לבנו]

ר"א - מוכרה לקרובים [לאוין - אם רעה (בנישואיה), לאמה]

יעוד רק בגדול [מדעת], מדעתה [כר' יוסי בר"י דמעות ראשונות לאו לקיד' (רש"י - אין דעת האב בהן מתחלה), ר"נ בר יצחק - יעדה (רש"י - ל' דיעה)]

לריבר"י - כשנשאר כדי פדייה ש"פ [מעות לאו לקיד' ניתנו, לרנב"י - יעדה והפדה]

ר"נ - אומר לבתו קטנה קבלי קדושיך, מקדש במלוה שיש משכון מהני [כיעוד לריבר"י]

מוכר וקידשה לשני לחכמים יכול לייעד - כמעכשיו ולאחר ל', לריבר"י מקודשת לשני - כלאחר ל'

מוכר ע"מ שלא לייעד: ר"מ - תנאו קיים [לאמה - בלבד] חכמים - בטל [מתנה עמש"כ בתורה]

רש"י יט. - יט:

יבום בן ט' -לרש"י - מדאו' קנאה ליורשה וליטמא אלא דאין מיתה [אשת איש]

לקטנה קבלי קידושיך - החידוש לרש"י - מדעתו הוה

מעות לאו לקיד' - לרש"י - מייעד בעבדות וגזה"כ שיהיו קידושין

לרש"י - מעכשיו לאחר ל' נלמד מיעוד

גמ' כ. - כא:

ר"א בר יעקב - אינו מוסר שפחה לאין לו אשה [אם בגפו - יחידי נכנס יחידי יצא]

השביח או הכסיף - גרעון כשעת הזול [אם עוד רבות (כספו) בשנים - מכסף מקנתו, ואם מעט (כספו) נשאר בשנים - כפי שניו, נמכר לישראל - ג"ש שכיר שכיר]

כמה קשה אבקה של שביעית, אימא לידחי אבן אחר הנופל ת"ל גאולה תהיה לו

מוכר שדה אחוזה - אינו לוה וגואל [או השיגה] ואינו נגאל לחצאין [כדי גאולתו]
וגאולת קרובים רשות לר' יהושע [כי לא יהיה לו גואל]
חובה לר"א [וגאל - בכל... גאולה תתנו]

מקדיש שדה אחוזה - לוה ולחצאין [ואם גאל יגאל]

ע"ע לגוי - אינו לוה וגואל [רש"י - או השיגה], ולא לחצאין [ונגאל - כולו]
ונגאל בקרובים חובה [בכל גאולה תתנו]

לישראל - לרבי אינו נגאל בקרובים וספק לרבנן

בתי ערי חומה - לר"ש לוה ולחצאין [טעמא דקרא דמקדיש אחוזה - דהורע כחו ביובל]

ורבנן חולקים [רש"י - גאולה גאולה ממוכר אחוזה] - רב ששת - ולא בקרובים

בתי חצרים - נגאל בקרובים [בכל... גאולה תתנו, חובה - על שדה הארץ יחשב כר"א]

קרוב קרוב קודם בשדה אחוזה ובתי חצרים [גאלנו בע"ע ג"פ]

גמ' כא: - כב:

נרצע יוצא ביובל [ושבתם איש - ועבדו לעולם] ובמיתת האדון [ועבדו - ולא הבן]

מרצע - ר' יוסי בר"י - כל שנקח ביד [ולקחת - ריבה מיעט וריבה] חוץ מסם,
רבי - רק ממתכת [כלל פרט וכלל - כמרצע]

ר' אלעזר יודן - רוצעין במילתא, חכמים - בגובה ואין כהן נרצע [בע"מ ואין ושב אל מוחזק שבמשפחתו]

שפחה לע"ע כהן - רב - מותר, שמואל - אסור [מצות יתירות] (איתותב)

כהן ליפת תואר - רב - מותר, שמואל - אסור, לל"ק מח' בביאה שנייה [אי אשתרי או גיורת]

לל"ב אסור ומח' בראשונה [לרב דברה תורה כנגד יצה"ר, לשמואל דלא שייך והבאתה אל תוך ביתך]

וראית בשביה - בשעת שביה, אשת - אפי' אשת איש, וחשקת - אפי' אינה נאה, בה - ולא שתים, ולקחת - קיד' תופסין, לך לאשה - ולא לאחר, והבאתה - שלא ילחצנה במלחמה (לרש"י לביאה ראשונה)

אם אמר יאמר - פעמיים - בתחילת ובסוף פרוטה אחרונה [העבד - כשהוא עבד, לא אצא - בשעת יציאה]

נרצע רק כשלרבו ולו אשה ובנים [אהבך ואת ביתך, אהבתי וכו'], אוהבים זא"ז [טוב לו עמך, אהבך], שניהם בריאים [טוב לו, עמך] וספק בשניהם חולים

טוב לו עמך - במאכל, במשתה, בשינה,
וחייב במזונות בניו [ובניו עמו] ואשתו [ויצאה אשתו עמו]

דוקר באוזן עד שמגיע לדלת [באזנו בדלת], דלת מעומד [מזוזה]

רש"י כב.

לרש"י כל המעשים דיפת תואר מתירים ביאה ראשונה

גמ' כב: - כה:

ע"כ נקנה: 1) בכסף 2) שטר 3) וחזקה (מעשה עבודה) [והתנחלתם...לרשת אחוזה - היקש לשדה אחוזה] (חוץ מהגבהה בביאה [זו"ז נהנה] - אפי' שלא כדרכה [נהנה, משכבי - היקש לכדרכה]),
4) ובחליפין, 5) משיכה, 6) קורא לקטן ובא [אדעתא דמרה],
7) לר"ש הגבהה (ות"ק חולק)

גר שמת - רבנן - עבדים גדולים וקטנים קונים עצמם, אבא שאול - רק גדולים

עבודת אחרים עליו בשעת מיתה קונהו

ע"כ קונה עצמו:

1) בכסף - לר"מ ע"י אחרים אפי' שלא מדעתו [אביי - טבעא חדא - הואיל וקני לי' בע"כ, רבא - קבלת רבו גרם (רש"י - אינו שלוחו ומקנהו מאליו)]
ולא ע"י עצמו [אין קנין לעבד]

ר"ש ב"א - ע"י אחרים [זכות] ולא ע"י עצמו [אין קנין]

רבנן - ע"י עצמו [יש קנין (רב ששת - בע"מ שאין לרבך רשות בו, לר' אלעזר דוקא בע"מ שתצא בו לחירות [לא מקני לעבד])] וע"י אחרים [זכות]

2) בשטר [או חופשה] - לר"מ ע"י עצמו [חוב לו]

ר"ש ב"א - ע"י אחרים [זכות, רבה - ע"י שלוחו [לה לה - ושייך בקבלת גט מרבו של חבירו]] ולא ע"י עצמו [לה לה - כגט שיוצא לרשות אחר]

לרבנן - עצמו ואחרים [גיטו וידו באין כא']

3) לשמואל הפקר

4) שן ועין וראשי אברים שאינם חוזרים ואפי' אינו בטל ממלאכתו [רש"י - ריבה מיעט וריבה] - לר"ש, ר"א, ר"ע צריך גט שחרור [שילוח שילוח מאשה], לר"מ ור"ט א"צ [לחפשי ישלחנו], מכריעים - שן ועין א"צ וראשי אברים צריך [מדרש חכמים]

ולא ביובל [לעולם בהם תעבודו]

אשה שפודה מע"ש אין חומש בזוזי דידה (לרש"י - מלוג) ומעשר דבעלה [איש ממעשרו]

בזוזי דבעל ומעשר דבי נשא - ר"מ - בלי חומש [ממון גבוה ולא קני בעל (רש"י - לפירות)]

רבנן - עם חומש [קני ושליחותיה קעבדא]

ראשי אברים -

אפי': חטטה עין סמויה [מחוסר אבר], אצבע יתירה שנספרת ע"ג היד, לרבי ובן עזאי - לשון, לרבי ור"י סירוס ביצים - לר' יוסי מעוך וכתות ולא נתוק וכרות

ולא: שן דחלב, צמתה ידו וסופו לחזור [שן ועין מיעט], הכה כנגד עינו ואזנו [מיבעית נפשיה], עדיין יכול להשתמש, מקודם לא היה יכול להשתמש, לרשב"ג אינו מתכוין לשחתה [ושחתה], לכו"ע אינו מתכוין לעין [ושחתה]

לשון - מיטמא בשרץ [אשר יגע בו], כטמון לטבילה [בשרו - מאבראי], לרבי טוב להזאה [על הטמא וחטאו - כטומ'] וחכמים חולקים [וחטאו... ורחץ - כטבילה]

גמ' כה: - כח.

בהמה גסה נקנית: 1) ר"מ ור"א - במסירה (לרש"י מיד ליד) (לרש"י - ולא במשיכה [אין דרכה])

2) לרב, חכמים דברייתא - במשיכה (כב: - קורא ובאה, הכישה ועקרה יד ורגל ולרב אסי כמלא קומתה) (לרש"י - וכ"ש במסירה)

3) ר"ש - בהגבהה (רש"י - לבד) (ג"ט לרש"י)

4) בחליפין, 5) משכיר מקומו, 6) כליו בסימטא

בהמה דקה נקנית: 1) לר"מ ור"א ולר"ש דברייתא בהגבהה, 2) לחכמים במשיכה

קרקע נקנה: 1) בכסף [שדות בכסף יקנו] חוץ ממקום שכותבין שטר [רש"י - לא סמכא דעתי' ועיקר דעתו לשטר]

2) בשטר [ואקח את ספר המקנה] שמואל - במכר עד שיתן דמים חוץ ממוכר משום רעתו

3) בחזקה (רש"י - רפק, דייש אמצרי, נעל, פרץ כ"ש) [ושבו בעריכם אשר תפשתם - בישיבה, וירשתם אותה - ע"י וישבתם בה]

4) אגב קרקע אחר (כנגד מעותיו) [סדנא חד] (ול"ב דרב אחא בדר"א חולק [כאמר זו קני])

ויכול לפרש "אי בעינא איקני בכסף או בשטר" כדי שיכול לחזור ולא המוכר

מטלטלין נקנין: 1) במשיכה [קנה מיד עמיתך - מיד ליד, לר' יוחנן - תקנת חכמים]

2) אגב קרקע כ"ש [ויתן להם... עם ערי מצורות] - רבא - כנגד מעותיו - וא"צ ציבורים וצ"ל "אגב" ו"קני"

3) בחליפין (חוץ ממטבע), 4) בדברי שכיב מרע לרבנן דר"א

מתנה אגב מכר מהני, אגב שדה לאחר - ספק (ויד גבאי כיד עניים)

גלגול שבועה על קרקע, ע"ע (שגופו קנוי (רש"י - ואינה טענת מטלטלין)) [טענת ודאי - ק"ו מסוטה [אמן אמן על אירוסין (רש"י - שלא קינא)], טענת שמא - מה מצינו מסוטה דספק כודאי]

קורא לחבירו "עבד" יהא בנידוי [לרש"י - זלזול], "ממזר" מלקין [לרש"י - קונסין], "רשע" יורד עמו לחייו

רש"י כה: - כז:

לאביי ורבא משיכה קונה בסימטא - לרש"י - וכ"ש במסירה

הגבהה בחבילי זמורות - לרש"י - מעלהו עליהן

רש"י - אין לו קרקע מתודה על המעשר

פרוזבול על קרקע כ"ש - לרש"י - תקנה בשכיח

ר"ג - עישור שאני עתיד למוד - לרש"י - עדיין לא תרם

אירוסין רק בגלגול - לרש"י - דקדמה שכיבת בועל לבעל

גמ' כח. - כט.

אין עושין חליפין בכסף [דעתו אצורה דעבידא דבטלה], לר"נ בפירות (לרש"י - כל שאינו כלי) ורב ששת ור"ל חולקים

ר"נ כר' יוחנן דמדאו' מעות קונות ויכול מוכר לקנות בדמי שור שנתחייב [מילתא דלא שכיח לא גזרו משיכה]

הקדש קונה במעות, באמירתו לגבוה

פודה הקדש (וקונה מיתמי) קונה במעות [ונתן הכסף וקם לו] ובמשיכה כשהוזל [לא יהא הדיוט חמור]

גמ' כט. - לב:

מילה על אב [וימל אברהם], ב"ד [המול לכם], עצמו [אשר לא ימול בשר ערלתו], ולא נשים [צוה אותו], לדורות [צוה]

פדיון על אב [בכור בניך], עצמו [פדה תפדה], ולא אמו [תיפדה תפדה - המצווה לעצמו]
ולא נקבות [תפדה תיפדה - שאחרים פודים]

הוא קודם לבנו [מצוה דגופיה], ה' משועבדים וה' בני חרי -

ר"י - בנ"ח לבנו וטריף לעצמו [מלוה בתורה ככתובה בשטר]

(לרש"י - כשנשתעבדו קודם שנולד הבן ואין אונאה ללקוחות דמצות בנו עליו יותר)

רבנן - בנ"ח לעצמו [לאו ככתו' בשטר]

ת"ק - פדיון קודם לעלייה לרגל [תפדה - ולא יראו פני ריקם]

ר"י - עולה לרגל [מצוה עוברת]

לימוד תורה על אב [ולמדתם] ללמדו מקרא (ומח' ברייתות על אבי אביו [ולבני בניך]), עצמו [ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם], ולא אמו [ולימדתם ולמדתם - המצווה ללמוד] ולא נקיבות [ולימדתם ולמדתם - שאחרים מלמדים [את בניכם (לרש"י לד. - ושננתם לבניך)

הוא קודם לבנו, ר"י - חוץ מבנו זריז ותלמודו מתקיים

ברייתא - תורה קודם לאשה כשאפשר, להל' - בני בבל - לרש"י - אשה קודם, בני א"י - לרש"י - תורה [שלא יהא ריחיים על צוארו]

ישא אשה - רב הונא, תד"ב ר' ישמעאל - עד בן כ', רבא - מט"ז עד כ"ב/מי"ח עד כ"ד (לל"ב דרש"י - להוכיח)

בכל כריעה דרב אחא ב"י נתר חד רישיה דמזיק; הבאת ינוקא לביהמ"ד;
סופרים - אותיות שבתורה; דב"ת מחודדים בפיך; והב בסופה

שליש מקרא, משנה, תלמוד [ושננתם = ושלשתם] ליומי (לרש"י - ימי השבוע)

סם חיים - תורה תבלין ליצה"ר ; יצה"ר = "רע", מתחדש, מתגבר, משכהו לביהמ"ד

על אב להשיא בנו ובתו [וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים],

ללמדו אומנות [ראה חיים עם אשה - כמו שחייב להשיאו/ללמדו תורה] לר"י - ולא רק סחורה; י"א להשיטו [חיותו]

נשים חייבות במורא או"א [תיראו] אא"כ רשות בעלה עליה

השוה כבוד\מורא או"א לכבוד\מוראת המקום, ג' שותפין; הקדים כיבוד אב ומורא אם; כששמעו כבד וכו' הודו למאמרות ראשונות; דמא בן נתינה; גדול מצווה ועושה; איקום מקמי שכינה; אשרי מי שלא חמאן

אסור ללכת ד"א בקומה זקופה, בגילוי ראש

כבוד אב קודם לאם [אתה ואמך חייבים בכבודו] ובנתגרשה שוין

עבודה לבן - מאמך קבל ולא מאביך בן תורה [חלשה דעתי']

מורא - לא עומד ויושב במקומו, סותר דבריו, מכריעו

כיבוד אב - שלחני בשביל אבא, במותו - "כך אמר אבא מרי" - ותוך י"ב חודש "הריני כפרת משכבו", אח"כ "זללה"ה", משנה שמו, מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא, יזרוק ארנקי (דיירש) ואינו מכלימו, טעה - "מקרא בתורה כתוב כך"

לרב יהודה משל בן חוץ מהעדפה, לרב נתן בר אושעיא ולהל' - משל אב חוץ מביטול מלאכתו [ככבד את ה' מהונך], מאירה למאכיל מעשר עני לאביו

אלעזר בן מתיא - מצוה קודמת לכיבוד אב, איסי בן יהודה, להל' - רק בא"א ע"י אחר

מחל על כבודו - אב מחול,

רב - לרב חסדא לא ולרב יוסף כן [וה' הולך לפניהם, תורה דיליה] אבל בעי הידור,

נשיא מחול [כאברהם, כהקב"ה דעורך שלחן בפני כ"א] ור"א חולק,

מלך לא [שום תשים - אימתו עליך]

גמ' לב: - לג:

מפני שיבה תקום... זקן:

ת"ק - רק זקן חכם

ריה"ג - זקן חכם ויניק וחכים [זה שקנה חכמה]

איסי בן יהודה, ר' יוחנן להל' - אפי' זקן אשמאי (לרש"י רשע וע"ה), ר' יוחנן - לפני גוי [כמה הרפתקי] (רבא - רק הידור, אביי - יד לסמוך)

לא רחוק מד"א (חוץ מרבו מובהק - מלא עיניו), בבית הכסא, מרחץ בפנים (רש"י - ערומים) [תקום והדרת - במקום שיש הידור]

לא בחסרון כיס או ביטול מלאכה [היקש קימה להידור], לר' אלעזר ור"ש בר אבא - כשעוסק בתורה - ואביי חולק

אסור להעצים עיניו קודם זמן חיוב [תקום ויראת]

ר' ינאי - רק שחרית וערבית [לא מרובה מכבוד שמים]

ר"ש ב"א - זקן לא יטריח [זקן ויראת]

רכוב כמהלך

בן שהוא רבו: יקום בפני אב בעל מעשים, וספק בלא"ה; והאב בפני הבן משום כבוד נשיא, וספק בלא"ה

עונשו של אינו עומד בפני רבו, עומדים בפני ס"ת ק"ו מלומדיה; והביטו אחרי משה

עומד לחכם מד"א עד ד"א, לאב"ד ממלא עיניו עד ד"א, לנשיא מלא עיניו עד שישב

גמ' לד. - לו:

מ"ע שהזמן גרמא נשים פטורות [בנין אב מתפילין [היקש לת"ת], תורת ה' בפיך - הוקש כה"ת לתפילין, מראיה [זכורך] ומצה והקהל (ושמחה) באין כאחד ואין מלמדין]

חוץ: 1) ממצה [כל שישנו], 2) שמחה [(רש"י - ובתך), אביי - אחר משמחה (לרש"י - במאכל וכלי פשתן)], 3) הקהל, 4) הו"א מסוכה [כעין תדורו, ט"ו ט"ו] ומראיה [ג"ש להקהל]

שלא הזמן גרמא חייבות [כמורא אב, מדפטורות מז"ג (לרש"י - מדאצטריך היקש לתפילין)]

חוץ: 1) מת"ת, 2) פו"ר [לא קרינן וכבשוה] (ור' יוחנן ב"ב חולק [ויברך אותם]),
3) פדיון הבן

כל ל"ת חייבות [איש או אשה כי יעשו - השוו לכל עונשים]

חוץ: 1) מבל תקיף [לא תקיפו... ולא תשחית - כל שישנו בהשחתה],
2) בל תשחית [לית להו זקן, ראשכם... זקנך - ולא זקן אשתך, אביי - פאת פאת מבני אהרן],
3) בל תטמא למתים [בני אהרן],
4) לאיסי - בל יקרחו [בנים אתם (משא"כ גדידה [כי עם קדוש]),
אביי - קרחה קרחה מבני אהרן, רבא - בין עיניכם מתפילין]

נשים אינן סומכות, מניפות [בני ישראל] חוץ מהנפת מנחת סוטה [יד יד משלמים - כהן ובעלים] ונזירה [כף כף מסוטה]; פסולות לעבודה [בני אהרן]

גמ' לז. - לט.

חובת הגוף אף בחו"ל וחובת קרקע בא"י [בארץ... אשר אתם חיים (אף בחו"ל)... אבד תאבדון וגו' - למד מעניינו - חובת הגוף כע"ז]

חוץ: 1) מערלה [רשב"י - ק"ו מחדש - דאסור בהנאה, לרש"י - ואין היתר לאיסורו, משנה - הלכה (שמואל - הל' מדינה, ר' יוחנן - הללמ"ס)]

(ור"א וחריפי דפומבדיתא חולקים)

2) כלאים [ק"ו מחדש - דאסור לעולם, בהנאה, ואין היתר; למשנה מדרבנן - ר' יוחנן - בכלאי כרם [שדך] אבל בהרכבת אילנות לוקה [בהמתך... שדך - היקש להרבעה]], חוץ מכלאי זרעים [מותר בהנאה לא גזרו]

3) חדש לר"א, רשב"י, משנה בערלה [ממושבותיכם - בכ"מ]
(ור' ישמעאל חולק [ביאה ומושב = לאחר ירושה וישיבה])

ר' ישמעאל - לא קירבו יחידים נסכים במדבר ובגלגל או בבמת יחיד [נותן לכם - במת ציבור, ביאה ומושב = לאחר ירושה וישיבה (לאידך תד"ב ר' ישמעאל אפי' "ביאה" לבד [כמלך] חוץ מחלה [בבואכם])]

ר"ע - קרבו במדבר ובבמת יחיד [מושבותיכם = כ"מ]

הסתפקו ממן שבכליהם עד ט"ז ניסן; טעם מן בעוגות שהוציאו ממצרים;
הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים

לרבי דאין שמיטת כספים בזה"ז מדאו' [וזה דבר השמיטה שמוט - בזמן שאתה משמט קרקע אבל בחו"ל בזמן הבית חייב [כי קרא שמיטה לה' - מ"מ]

וחייב בשילוח עבדים [בארץ (בזמן שהדרור בארץ) יובל היא (מ"מ)]

ספק ערלה - בסוריא מותר בנלקט כבר [לר' יוחנן הללמ"ס], בחו"ל לוקח כשלא יראנו לוקט

ספק כלאי כרם - בסוריא מותר בנלקט, בחו"ל לוקט אחר ומוכר

לשמואל ערלה וכלאים שוין (מח')

גמ' לט: - מ:

אלו דברים שאוכל פירותיהן בעוה"ז - רב שמעיה - אע"פ שהוא מחצה על מחצה מכרעת, מר ברי' דרבנא - וכן חילול ה'

ר' יעקב - שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, רבא - ומשנתינו חולק (לרש"י - לא לאביי)

שלוחי מצוה נזוקין בקביע היזיקא

מחשבה טובה מצרפה למעשה ולא מחשבה רעה, חוץ: מע"ז, עולא - עבר ושנה

טעות של אחר; ניצול מעבירה כעושה מצוה ועושין לו נס; צדיק כי טוב - לשמים ולבריות;

נאנס ולא עשה מצוה כאילו עשאה; נוח עבירה בסתר (בלא מצי כייף) מחילול ש"ש בפרהסיא; מצוה אחת מכריע עצמו וכה"ע; צדיק שמרד ותוהא אראשונות - איבדן

ר"ט - מעשה גדול, ר"ע - תלמוד גדול, זקנים - תלמוד שמביא למעשה

שאינן במקרא ובמשנה ובדרך ארץ, אוכל בשוק - פסול לעדות [רש"י - אינו בוש לזלזל בעצמו]

יסורי צדיקים כדי שיירשו עוה"ב; לימוד, דינו, שכרו קודם למעשה