הלכה א (א. - ג.)
בתולה נשאת יום ד' אור לה' [ישכים לב"ד בטענת בתולים; ואף במקום שאין ב"ד או ב"ד כל יום - ברכה בעופות ודגים] אא"כ קידשה בשעת חופה או כשאין טענת בתולים (בוגרת, מוכת עץ, כבר נשאת ולא נבעלה)
ואלמנה יום ה' אור לו' [ברכה באדם וחוה; שישמח עמה ה' ו' ז']
ולא יום ו' אור לשבת [אין ברכה לבריות; לת"ק דאחרים - עושה חבורה; ובאלמנה (אין חופה, אלא יחוד וביאה) - קנין זכויות בשבת]
נהגו לשאת ביום ג' מסכנה [צנועות דמסרן נפשייהו לא להבעל להגמון]
ולא יום ב' [שמא יערב עליו מקחו בב' ימים ויקיימנה באיסור ספק סוטה [לאנוסה יש קול]] אלא מפני אונס כשפים
ולא יום א' [יטרח בסעודה ג' ימים; אין ברכה]
ולא יום ו' [כבוד שבת] ולא מוצאי שבת [שיטרח בסעודה; כבוד שבת (ישכח וישחט)]
מותר לארוס בע"ש בלי סעודה, שמואל - ואף בט' באב [שמא יקדמנו בתפלה (ואעפ"כ לא יהיה קיום)]
לכתחלה אין דנין דיני ממונות בע"ש, ודיני נפשות אסור [גומרין לחובה רק למחר]
ר' לעזר - מצא פתח פתוח מ"מ אסור לקיימה [ספק סוטה],
אבל יש לה כתובה בבוגרת [פתוחה קצת], אלמנה מן הנשואין שלא נבעלה, מתייחד עם ארוסתו, טענת שנשרו או משארסתני נאנסתי או מוכת עץ
לאלמנה אין ז' ימי משתה אבל יש ברכת חתנים בעשרה [ויקח בועז עשרה אנשים]
אין קטן רשאי לישב עד שיאמר לו הגדול שב
בית דוד ממנים זקנים בבתי משתיות; נכנסו רות ונעמי ביום שמתה אשת בועז
ברכת חתנים כל ז' וא"צ חופה [מזכירין השמחה]
ביהודה טענת בתולים להפסיד כתובתה רק בכגון שנהגו לייחד שושבינין לחתן וכלה (כדי שלא יהו בנות פרוצות) שמפשפשין שלא יערימו וישנין שם [טוען שדם ציפור הוא רק מחמת חשד בעלמא] אבל אסור לקיימא [שויא אנפשי' איסורא]
ובגליל לא נהגו כן ויש טענת בתולים [אינו עשוי להפסיד הוצאות הסעודה]
עליה להביא ראיה שהיא ממשפחת טרוקטי שאין להם דם נדה ובתולים
מצא בתולים כל שהוא אין טענת בתולים, ומח' אם ר' ישמעאל ב"ר יוסי חולק
דמיה מועטין - וולדיה מועטין ואינה מצויה לטמא טהרות
הלכה ב' (ג: - ד.)
בתולה שהיא אלמנה מן האירוסין והנתגיירה פחותה מבת ג' [בתוליה חוזרין (ותלוי בעיבור שנה דב"ד)] כתובתן מאתים ויש טענת בתולים
לשמואל ור' מנא כתובה מאתים דינרי בשקל הקודש (= נ' שקל צורי) במטבע היוצא ואם פוחת תנאו בטל
לאמוראים החולקין בכסף מדינה
לויתור מעונה (שם חכם) כשפוחת תטמין כתובתה במקום שאין כותבין כתובה ותטול בשקל הקודש (תוס' הרא"ש - אף דכתובה דרבנן)
ר' יוחנן - לא תקנו מזונות וכתובה בנישואי חרש/חרשת [אין דעת להקנות ולקנות]
וחרשת שנתפקחה ושוב נתחרשה יש לה מזונות וכתובה ולא ירושה
וחרשת שנתפקחה ושוב נתחרשה יש לה מזונות וכתובה ולא ירושה
לר' יוסי יש לחרשת כתובה [כמו קנס באנוסה]
חרש שנתפקח ובא עליה יש לה כתובה מנה
הלכה ג' (ד. - ה.)
ביאת קטנה פחותה מג' או קטן פחות מט' (לר' אבין שלא כדרכה, לר' יוסי ב"ר אבין אין לו כח להסיר) - עדיין כתובתה מאתים
מוכת עץ לר"מ מאתים לחכמים מנה [מח' אי בטל חינא]
ביאת קטן הפסול לכהונה או בהמה לא פוסלתה לכהונה
תני ר' חלפתא - כשרה אפי' לכה"ג - להו"א דר' חגיי ולר' אבא ור' ירמיה רק שלא כדרכה,
לפ"מ ורידב"ז בהעראה
לפ"מ ורידב"ז בהעראה
פסולה לכה"ג - אף הנבעלת באצבע, בהעראה (וספק לרב יוסף), ר' חגיי - שלא כדרכה [בבתוליה]
ואיש לא ידעה - אפי' לא תבע [כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים]
הלכה ד' (ה. - ה:)
בתולה מן הנשואין (עדים שלא נבעלה) וגיורת מבת ג' כתובתן מנה ואין טענת בתולים להפסידה
סומא - לת"ק יש טענת בתולים [יכולה לתפוס השמלה],
ור"מ חולק [הוא איבד הדם ברוק ולא ראתה]
ור"מ חולק [הוא איבד הדם ברוק ולא ראתה]
לר"מ נאמן שלא בעלה עד ל' יום וטוען טענת בתולים, לחכמים רק מיד [מח' כמה מעמיד עצמו מלבעול]
לר"מ כנס יבמה ואמרה לא נבעלתי נאמנת לעצמה ולא לאסור צרתה
והיבם אינו נאמן שלא בעלתי לעשות הולד שתוקי
והיבם אינו נאמן שלא בעלתי לעשות הולד שתוקי
הלכה ה' (ה: - ו.)
בשעת השמד ביהודה שגזרו תיבעל להגמון תחלה נהגו (ועדיין נוהגין) להתייחד עם ארוסתו [נגררת אחר בעלה] וכהנות מטמינות ואין טענת בתולים
ב"ד של כהנים גובין ד' מאות לבתולה ומאתים לאלמנה
לר' יוסי - משא"כ בת ישראל לכהן [די שעלתה לכהונה]
לר' מנא - משא"כ בת כהן לישראל [ירדה מכהונה]
לר' יוסי ב"ר בון - שתיהן קנסו [שידבק בשבטו ובמשפחתו]
הלכה ו' (ו. - ו:)
לר"ג ור"א נאמנת שמשאירסתני נאנסתי, לר' יהושע עליה הראיה
לכו"ע שותקת או אומרת מצא בתולים ואיבד הפסידה כתובתה [טענתו ברי] ואסור לקיימה [ספק סוטה]
לר' יוחנן לכו"ע על אב הארוסה להביא ראיה שמנתארסה נולדו מומין [דרכן להוולד ואין חזקת הגוף], לר' יוסי בתולים ומומין שוין דאמרינן כאן נמצא כאן היה
הלכה ז' (ו:)
כנסה בחזקת בתולה ונמצאת מוכת עץ - לר' לעזר לר"מ כתובתה מאתים ולרבנן מנה,
לר' ירמי' בשם זעירא לכו"ע מקח טעות
לר' ירמי' בשם זעירא לכו"ע מקח טעות
לר"ג ור"א נאמנת שמוכת עץ אני, לר' יהושע עליה הראיה
לר' לעזר מח' גם בלא הכיר שהיא מוכת עץ
לר' ירמיה בשם ר' זעירא מח' בהכיר בה
לר' הונא בשם ר' זעירא מח' בהיא אומרת התניתי שמוכת עץ אני והוא מכחישה
הלכה ח' - ט' (ו: - ז:)
לר"ג ור"א פנויה הנבעלת נאמנת שכשר היה [נשים נאמנות על היוחסין]
ור' יהושע חולק אפי' ברוב כשרים [פסולים רצים אחר הזנות]
ור' יהושע חולק אפי' ברוב כשרים [פסולים רצים אחר הזנות]
לר' לעזר (ואולי אף ר' יוחנן אליבא דר' זעירא) הולד פסולה לכהונה [אין לה חזקת כשרות],
לר' יוחנן ור' זעירא כשר [חזקת האם מהני לבת - כר"מ דמכשיר בת אלמנת עיסה (ספק חלל)]
לברייתא אפי' חסיד שבחסידים אין ממנין אפוטרופוס לעריות
משפחה עם ערעור פסול - לר"מ בודק ד' אמהות, לחכמים בודק לעולם
סתם שתוקי - לר' יוחנן (כפשטות) כשר, לר' שמואל ב"ר יצחק פסול כשאמה שותקת או אינה יודעת ממי נבעלה
הלכה י' (ז: - ח:)
נאנסה ויש תרי רובא כשרים (רוב עיר ורוב סיעה) - ר' יוחנן בן נורי - כשרה לכהונה
לר' אילא בשם ר' ינאי לפי' א' בק"ע בתוך העיר לא חשיב קבוע
ר' יניי ור' יוחנן - מודה ר' יהושע באנוסה דנאמנת
רבא בשם ר' ינאי - ראהו פורש מעיר שרובא כשר - פוסל [ק"ע - חזקה פסולים מזנים, פ"מ - רק חד רוב, פירש ממקום קביעות והספק במקום הראוי להתייחד דהוי כרה"י]
נבעלת בפלטיא - לר' ירמיה בר ווה כשרה [מרובא פריש (אא"כ ראהו)],
לר' יוסי אם היה שם פסול באותו יום פסולה [כקבוע]
לר' יוסי אם היה שם פסול באותו יום פסולה [כקבוע]
בעיר נעולה - פסולה [ק"ע - אין רובא דעלמא, פ"מ - כל העיר כקבוע] -
לגי' א' בק"ע לר' ירמיה כשהיה שם פסול
לגי' א' בק"ע לר' ירמיה כשהיה שם פסול
נתחלף פירותיו אצל הטוחן - הולכין בתר רוב חברים אא"כ טחן ע"ה שם אותו יום
סידקית (שוק סוחרי ישמעאל) שמכרה יום אחד איסור - אסור לקנות משם מכאן ואילך [אפשר לה שלא למכור איסור ואיתרע חזקתה]
ט' צפרדעים עם שרץ ברה"י ופירש אחד לרה"ר וחזר לרה"י - הנוגע בו טמא [ברה"י לא אמרינן מרובא פריש], ובנמצא אחד מהן - הנוגע בו טהור [רוב]
ט' שרצים וצפרדע א' ברה"ר ופירש אחד לרה"י וחזר לרה"ר - טהור [ספק טומאה ברה"ר]
מצא תינוקת מושלכת לאשפה - לא הולכין בתר רוב כשרין [פסולין משליכין]