גמ' קה. - קח.

שצ"ד ב"ד וכו' בירושלים; שוחד; אליהו רבה/זוטא; כי הוו מיפטרי רבנן מבי וכו' פייישי וכו'

נוטל שכר לדון - דיניו בטלין, ומותר לקחת מב' הצדדין שכר ביטול מלאכה דמוכח

רגיל לישאל פסול לדון אא"כ שואל בחזרה

שכר אורגי פרוכות - רב - מתרומת הלשכה,
ר"נ - לצניעות - מלשכה, לאמה טרקסין - מבדק הבית

כלי שרת (רש"י - למזבח החיצון) - ר' ישמעאל ור' חנינא סגן - ממוֹתר תרומת הלשכות (משנה שעברה) [צורך קרבן] או ממותר בדק הבית [לב ב"ד מתנה]

ברייתא, ר"ע - ממותר נסכים (שהוסיפו מסַפקי סלתות)

קיץ המזבח - ר' ישמעאל - ממוֹתר פירות (סחורה במוֹתר תרומה), ר"ע - ממוֹתר תרומה,
ר' חנינא - ממוֹתר נסכים

בעלה במדה"י - לרב (להל') פוסקין לה מזונות אפי' בחייו אחר ג' חדשים

שמואל - כששמעו שמת [בחייו - רב זביד - אימר צררי אתפסה (בגדולה), ר"פ - שמא אמר צאי מע"י במזונותיך (בדספקה)], או בהשרה ביד שליש (רש"י - ועכשיו משך ידו), יבם שעמד בדין וברח, קטנה דלא ספקה - דאין חשש

ובחזר הבעל נאמן דאתפסה צררי (לרש"י - הוא ישבע ומחזירה מה שלקחה)

חנן ור' יוחנן בן זכאי ולהל' - א"צ שבועה לגבות מזוני עד שגובה כתו'

בני כהנים גדולים, ר' דוסא בן הרכינס - צריכה שבועה

"גירשני בעלי" מתפרנסת - לשמואל בשמעו שמת (לרש"י - ואינה רוצה ליטול כל הכתו' ביחד) - עד כדי כתובתה [אפסדה אנפשה]

קוניא לבן/שחור אינו בולע (לרש"י - כלי חרס מחופה עופרת), חוץ: ממעורב צריף, יש ביקועי, ירוקי לרב זביד

הלך למדה"י - חנן וריב"ז ולהל' - המפרנס אשתו איבד מעותיו (רש"י - אא"כ לוותה ע"מ לפרוע)

בני כה"ג, ר' דוסא ב"ה - ישבע ויטול

לחנן מותר לפרוע חוב מודר הנאה [לרש"י - כיון דפרעון לשם הלואה לאו הלואה היא, לשם מחילה נמי לא מידי יהיב ולאו מחילה]

לבני כה"ג - לרבא בע"מ שלא לפרוע (רש"י - עד שירצה)
ור' אושעיא חולק - הנאת כיסופא
(רש"י - מחילה היא)

רש"י קז. - קח.

חשש צררי וצאי מע"י - לרש"י לשמואל פוסקין בשבו'

בשמעו שמת - לרש"י פוסקין בלי שבו'

לרש"י - רק יבם שברח חייב מזונות ולא חלה

תורמין תרומת הלשכה על האבוד (לרש"י - מהשליח),
הגבוי (לרש"י - עדיין לא הגיע),
ועל העתיד לגבות
(לרש"י - אפי לא נגבה לבסוף)

גמ' קח: - קיב:

מת ונכסיו מועטים (פחות מפרנסת י"ב חודש)

רבנן - הבנות יזונו, אדמון ור"ג - אף הבנים

תובע "מלא י' כדי שמן" = שמן לבד, "כדי שמן מלאים" = שמן וקנקנים

"כדי שמן" - לרבנן = רק שמן,

לאדמון ור"ג ולהל' = אף קנקנים - נ"מ דחייב שבו' לר"נ בהודה בקנקנים לבד,

לר' חייא בר אבא - במקצת קנקנים (ומגלגלין על שמן)

למשנה חותן/לר' יוסי בר"י ארוסה גדולה שפסק מעות לחתן ואין לו/לה -

רבנן - תשב עד שתלבין ראשה, חוץ: מחותן שפסק לריבר"י, לרש"י - ארוסה קטנה שפסקה

אדמון ור"ג ולהל' - או כנוס או גט

עֵד שחתם על שטר מכירה - רבנן, להל' - לא יכול לערער שגזול ממנו אבל דיין כן [לא קראוהו]

אדמון - יכול [הראשון אדם קשה]
אבל לא כשחתם
(לרש"י) שדה לצדה למוכרה לאחר ועשה שדה זו סימן
אא"כ: מוכרה המוחזק למערער
(לרש"י) [אי לא שתקתי לא היה מוכר/קונה], או שטען שהסי' רק תלם א', או שחזרתי ולקחתי ממנו [לרש"י - פה שאסר]

אבדה דרך לשדהו אצל חד שקנה מד' בנ"א - אדמון - יטול דרך קצרה [דרכי גבך]

חכמים, להל' - יקנה (רש"י - בזול, ותוס' חולקין) [שתוק או אהדרנא למרייהו]

"דקל" לבת - יכולים לסלקה בב' חצאין [רש"י - נכסים בחזקת יתומים וידה מכח צוואה על התחתונה]

לוה שקנה שדה ממלוה - במקום דיהבי זוזי לפני השטר נאמן לומר פרוע/מזוייף דהו"ל לעכב מעותיו

במקום דשטר לפני זוזי - אדמון - נאמן [הו"ל למסור מודעא דרק מוכרו שיהא לו משכון על חובו], חכמים ולהל' - אינו נאמן [חבריו יודיעוהו ולא יקנה]

שט"ח זה על זה - אדמון - המאוחר נאמן [האיך לוית]

חכמים ולהל' - שניהם גובין

בשדות שוות - הפוכי מטרתא ל"ל

לאחד עידית ובינונית ולהשני זיבורית -

ר"נ - בשלו (לוה) שמין - ואפי' לקח הבינונית משלם רק זיבורית

רב ששת - בשל כל אדם שמין - והפוכי מטרתא ל"ל

לרב ששת מח' בשלוה השני ביומי דמשלם הלואת הראשון אי לא עביד איניש דיזיף ליומי'

תפס בע"ח בינונית מיתמי - מהני

אין מוציאין אשה לארץ אחרת (יהודה - עבר הירדן - גליל), מעיר < > לכרך,

לרשב"ג אף לא מנוה רעה ליפה [שינוי וסת]

אנשים, נשים יכולין לכפות לעלות (ולא לצאת) לא"י, לירושלים, אפי' עבד עברי, אפי' לנוה רעה, ואל"ה יוציא בהפסד כתובה

עבד שברח לא"י - חייב למוכרו שם [ישוב א"י]

כשמשלם כתו' במק"א - ת"ק - כפי מעות קטנות [מקולי כתובה - כתו' דרבנן]

רשב"ג - כמקום השעבוד (כחוב) [כתו' דאו']

רב יהודה - מבבל לא"י בעשה [ושמה יהיו עד יום פקדי, אם תעירו ואם תעוררו (ו' שבועות)], ור' זירא חולק

לכו"ע אסור מבבל לשאר ארצות [רש"י - ישיבות המרביצות תורה תמיד]

ו' שבועות: שלא יעלו בחומה, ימרדו, גוים לא ישתעבדו יותר מדי, לא יגלו/ירחקו הקץ, יגלו הסוד לגוים

מעלת א"י, קבורה בא"י; אור תורה מחייהו; ולבן שיניים מחלב

הדרן עלך מסכת כתובות