כתובות דף צז. א

כיצד מוכרת קרקעות לפרנסת מזונותיה?

איזה שיעור תמכור [1]? כיצד ישלם המוכר [2]?
לרב הונא שיעור קרקע למזונות י"ב חדש שלשים יום
לרב יהודה, לאמימר - הלכתא שיעור קרקע למזונות ששה חדשים שלשים יום

העושה דברים דלהלן ואח"כ רוצה לחזור בו, האם יכול? [תוד"ה זבין].

מכר ולא היה צריך למעות מכר מלבושיו שטר מברחת [3]
כשגילה דעתו בשעת המכר מהני [4] לא מהני [5] מהני
כשלא גילה דעתו בשעת המכר לא מהני [6] לא מהני מהני

כתובות דף צז: א

אלמנות דלהלן האם מוכרות בב"ד או לא?

אלמנה מהאירוסין אלמנה מהנשואין מכרה, משכנה או פגמה כתובתה
לחכמים מוכרת שלא בב"ד מוכרת שלא בב"ד מוכרת שלא בב"ד
לר' שמעון [7] מוכרת בב"ד דוקא מוכרת שלא בב"ד מוכרת בב"ד דוקא

כתובות דף צז: א

גרושה דלהלן האם מוכרות בב"ד או לא?

גרושה ספק גרושה
לחכמים לעולא: מוכרת שלא בב"ד [8]
לר' יוחנן: מוכרת בב"ד דוקא [9]
מוכרת שלא בב"ד
לר' שמעון מוכרת שלא בב"ד בחיי בעלה: מוכרת שלא בב"ד [10]
אחר מיתת בעלה:
מוכרת בב"ד דוקא

כיצד דורשים את תיבת "בבתוליה"?

בתולה בתוליה בבתוליה
לת"ק - ר"מ אפי' מקצת בתולים
- ובוגרת כשרה
עד דאיכא כל הבתולים
- ובוגרת פסולה
נבעלה שלא כדרכה
- לא נפסלה
לר' אלעזר ור"ש שלמה משמע
- ובוגרת פסולה
אפי' מקצת בתולים
- ובוגרת כשרה
שיהיו כל בתוליה
- ושלא כדרכה פסולה

-------------------------------------------------

[1] בענין זה יש שני צדדים, דמצד אחד טוב שתמכור קרקע גדולה, כי על קרקע קטנה אין קופצים הרבה ותצטרך למכור בזול מאד ויפסידו היתומים. ומצד שני אם תמכור קרקע גדולה, יש לחוש שמא תנשא או תמות בינתים ולא יהיה לה זכות למזונות ונמצא שמכרה קרקע בחינם. ולכן נחלקו מה השיעור הטוב למכור.

[2] תיקנו כן שלא ישלם הלוקח בבת אחת את המעות אלא רק כדי שלשים יום, כדי שאם לא תצטרך האשה לקבל יותר מזונות יחזיר הלוקח את המעות ליורשים.

[3] שכתבה שטר לבתה או קרובה קודם נישואיה, כדי להבריח הנכסים מבעלה, שהכל יודעים שלא נתנה מתנה אלא עשתה זאת כדי להבריח מיד בעלה, ואין המקבל את השטר יכול להחזיק במתנה.

[4] כלומר, שגילה בדעתו שמכר בגלל שרצה לקנות שוורים, ולבסוף נתברר שלא צריך לו שוורים. או שמכר נכסיו כדי להעלות לארץ ישראל, ולבסוף לא עלה.

[5] דכיון שאין הדרך למכור מלבושים אפי' כשרוצה לעלות לא"י, לכן לא מספיק מה שגילה בדעתו שרוצה להעלות לארץ ישראל, אלא שצריך להתנות בפירוש שמכירתו על תנאי שיעלה לארץ ישראל, וגילוי דעת בלבד לא מספיק.

[6] דהוי דברים שבלב שלא הוי דברים.

[7] ס"ל שבכל אופן שאין לה מזונות מוכרת דוקא בב"ד, ואם יש לה מזונות מוכרת שלא בב"ד.

[8] דכיון שהטעם הוא משום חינא, א"כ גם גרושה צריכה חינא, ויהיה רע בעיני הנשים שנתבזתה זו למכור דוקא בב"ד. ותוס' (בד"ה אלמנה), הביאו בשם רבינו חננאל שגרושה נפיש חן דידה יותר מאלמנה מן האירוסין דהרי יש לה תוספת, וצריכה לגבות הרבה - ולכן יש לומר שאין להטריחה למכור דוקא בב"ד. עוד פירשו, שגרושה צריכה חן יותר מאלמנה כדי להנשא, ולכן דואגים יותר שלא תתבזה למכור בב"ד.

[9] דכיון שהטעם של חכמים הוא משום שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד, ולגבי גרושתו לא איכפת לו שתתבזה בב"ד ולכן צריכה למכור בב"ד.

[10] דכיון שיש לה מזונות מוכרת שלא בב"ד, אבל לאחר מיתה שאינה יכולה לתבוע מזונות מן היורשים מחמת שהיא ספק גרושה, לכך צריכה לר"ש למכור דוקא בב"ד.

עוד חומר לימוד על הדף