כתובות דף פג. א

האומר לאשתו "דין ודברים אין לי" וכו' - בלשונות דלהלן, ממה מסתלק וממה לא?

פירות פירי פירות כשמתה אם מכרה ונתנה
בנכסיך [1] אוכל פירות אוכל פירות יורשה המכר והמתנה קיים
בנכסיך
ובפירותיהן
אינו אוכל לת"ק: אינו אוכל
לר' יהודה: אוכל [2]
יורשה המכר והמתנה קיים [3]
בנכסיך בפירותיהן
ובפירי פירותיהן
בחייך ובמותך
אינו אוכל אינו אוכל לת"ק: לא יורשה
לרשב"ג: יורשה [4]
המכר והמתנה קיים

כיצד כח הבעל או היבם בנכסי מלוג? [רש"י ד"ה נפקא].

בעל יבם
לאביי לבית שמאי ידו עדיפא מידה ידו כידה - ויחלוקו
לבית הלל ידו כידה ולא יותר ידו גריעא מידה - ונכסים בחזקתה
לרבא לכו"ע ידו עדיפא מידה ידו כידה

כשאמר לשותפו דין ודברים וכו', וקנו מידו [5], מה הדין?

מה הוא הגדר? מה הדין למעשה?
לרב יוסף מדין ודברים קנו מידו ולא מועיל כלום
לרב נחמן לאמימר מגופה של קרקע קנו ומועיל כמו קנין גמור
לאביי בעורר מיד כשבא חברו להחזיק מדין ודברים קנו מידו ולא מועיל כלום
בעומד, ומערער רק אחר שעה מגופה של קרקע קנו ומועיל כמו קנין גמור

-------------------------------------------------

[1] ומבואר לקמן בעמוד ב', דאין לומר דמכל מילי סילק, דכיון שהכלל הוא שיד בעל השטר על התחתונה, ולשון השטר כאן אינו מפורש ולכך יכול לתבוע רק דבר אחד - ושיהיה הדבר הכי פחות, ולכן מועיל הלשון לדבר אחד - שאם מכרה ונתנה קיים, אבל לא בפירות דמזה י"ל שלא הסתלק, כיון שיש לו מהם הנאה מידית - והיא הנאה שטובה לו הרבה, ובדאי לא מתכוון להפסיד אותם. וכן לא מתכוון להפסיד את ירושתה, דהוא דבר שכיח, ורק כוונתו להפסיד את המכירה שהוא הדבר שהכי פחות שכיח. ורב אשי מפרש שכך משמע הלשון "בנכסייך" דהיינו זכות הנכסים ולא מיירי על הפירות, ומסתלק מזכות שיש לו בה עכשיו - שלא יעכב אותה מלמכור, אבל לא מסתלק מזכותו שלאחר מיתה.

[2] ר' יהודה סובר שלעולם הוא אוכל פירי פירות, עד שיאמר בפירוש "בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן עד עולם", והגמ' בעמוד ב' דנה איזה לשון דוקא ואיזה לא.

[3] כן הוא הפשטות, וכן כתב הרא"ש. אולם יש בדבר מחלוקת ראשונים.

[4] ס"ל דירושת אשתו היא מה"ת ולא יכול להתנות על מה שכתוב בתורה.

[5] כן פירש"י ששאלת הגמ' באיבעיא להו, קאי על הברייתא "האומר לחברו דין ודברים אין לי על שדה זו". אבל אין זה נוגע לדין משנתנו, דמה שבמשנתנו הדין שלא מועיל לו להסתלק משום שלא פירש ממה הוא מסתלק, ואמרינן שמסתלק מהכי פחות, כמבואר לקמן בעמוד ב', ואה"נ דין המשנה שאם מפרש בדיוק ממה מסתלק מהני. ודוקא גבי שותפין, ששם החסרון משום שהוא בעלים על הדבר ולא מועיל לשון הסתלקות להסתלק מדבר שבעלים עלו, יש לדון מה הדין אם קנו מידו. והתוס' (בד"ה קנו) מפרשים, שנידון משנתנו מיירי באשה נשואה, שאז לא מועיל הלשון הסתלקות, דהרי אנו מעמידים את המשנה באומר לה ועודה ארוסה - שאז יכול להסתלק.

עוד חומר לימוד על הדף