כתובות דף יז. א

הנושא אשה, או לוקח מקח, האם יש לשבח אפי' שהדבר שקר? [תוד"ה ישבחנו].

בנושא אשה בלוקח מקח
לבית שמאי לא ישבח בשקר [1] ישבחנו
לבית הלל ישבח "כלה נאה וחסודה" ישבחנו

כמה הוא כל צרכו להוצאת המת שמבטלים תלמוד תורה? [תוד"ה אבל].

למאן דקרי ותני למי שלימד אחרים למאן דלא קרי ותני
לרב שמואל
בר איני בשם רב
י"ב אלף איש
ועוד ו' אלף אנשים תוקעים


אין שיעור
וכל השומע
יוצא ללוותו


עשרה
כדי
להתעסק בו
לאמרי לה י"ב אלף איש
ומתוכם ו' אלף אנשים תוקעים
לעולא אנשים שיעמדו כמחיצה
משער העיר עד בית הקברות
לרב ששת ששים ריבוא

כתובות דף יז: א

מה הסימן אצל בתולה ומה אצל אלמנה?

ביהודה בבבל
בתולה חילוק קליות שפים שמן טוב בראש התלמידים
אלמנה נזהרים שלא לחלק קליות [2] אין שפין

כתובות יז: א

האומר לחברו שדה זו של אביך היתה או שלך היתה ולקחתיה ממנו, מה הדין?

של אביך היתה שלך היתה
באין לחברו עדים [3] ואין לאומר חזקה נאמן
יש לחברו עדים ואין חזקה אינו נאמן
יש עדים ויש חזקה נאמן
יש עדים ואכל ב' שני חזקה בחיי האב וא' בחיי הבן [4] אינו נאמן -----
-------------------------------------------------

[1] אלא אומרים "כלה כמות שהיא", ואם יש בה מום לא ישבחו אותה, או שישבחו אותה בדברים אחרים שנאים בה. ואע"ג דמודים ב"ש גבי הלוקח מקח מן השוק שישבחנו בפניו - דכך צריכה להיות ההנהגה בין בני אדם, מ"מ אין לחכמים לתקן תקנה ולהזקיק לומר שקר, דהא התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

[2] ביארו התוס' (בד"ה אלמנה), שדוקא ביהודה בעי מה הסימן גבי אלמנה, משום שסבר בהו"א דכיון שפעמים בלא חופה ג"כ היו מחלקים קליות, וא"כ אינו סימן מובהק - דיש לחוש שמא חילקו בחופת אלמנה. ועל זה תירץ "דלית לה כיסני" - והיינו שנזהרים הרבה שלא לחלק קליות בחופת אלמנה.

[3] היינו עדים שמעידים שהיה של אביו או שלו קודם לכן.

[4] וכגון שהיה הבן קטן, אבל אם היה גדול הוי חזקה, ולפ"ז "הגדיל" פירושו לאחר מכאן והחזיק זה בפניו כמה שנים לא מהני, משום שתחילתו כשראה אותו מחזיק לא ידע שהיא של אביו עד ששמע מפי אחרים. וכתבו התוס' (בד"ה ואחת), דרבינו שמואל פירש אפי' הגדיל בחיי האב ג"כ לא הוי חזקה, משום דגדול לגבי מילי דאבוה כקטן דמי.

-------------------------------------------------