כתובות דף ה. א

מתי בתולה או אלמנה נישאין ומתי נבעלין ומדוע?

נישאת נבעלת
בתולה ברביעי - משום איקרורי דעתא [1] בחמישי - ומשום ברכה לדגים [2]
אלמנה בחמישי כדי שתבעל בששי בששי - ומשום ברכה דאדם [3] או משום שקדו [4]

כתובות דף ה: א

מה הם צדדי הספק באם מותר לבעול בשבת?

דם מפקד פקיד [5] - לישנא קמא דם חבורי מחבר - לאיכא דאמרי
א. לדם הוא צריך - ומותר
לפתח הוא צריך - ואסור [6]
לדם הוא צריך - ואסור [7]
להנאת עצמו הוא צריך - ומותר
ב לדם הוא צריך
ופתח ממילא
הלכה כר"ש [8] - ומותר להנאת עצמו צריך
ודם ממילא בא
הלכה כר' יהודה - ואסור
הלכה כר' יהודה - ואסור הלכה כר"ש - ומותר
ג הלכה שאין
מתכוון אסור
מקלקל בפתח - ומותר [9] הלכה שאין
מתכוון אסור
מקלקל בחבורה - ומותר
מתקן בפתח - ואסור מתקן בחבורה - ואסור

-------------------------------------------------

[1] דאם תנשא קודם ביום שלישי או אח"כ ביום חמישי ותבעל ביום שלישי או ביום ששי יש לחוש שעד זמן שישבו הבתי דינים בשני או בחמישי תתקרר דעתו. אכן אם נישאת כפי התקנה ולא בעל, כתבו התוס' (בעמוד ב' בד"ה מהו) שיכול לבעול גם אח"כ ולא חייבו אותו להמתין מלבעול עד ליל שני הבא או ליל חמישי הבא.

[2] אכן מצד איקרורי דעתא הסיקה הגמ' שאין חשש אם תבעל ברביעי עצמו למי שלא חושש לברכה, דכיון שהוא רק יום אחד לא מתקררת דעתו.

[3] אכן בחמישי הגם שיש בו ברכה לדגים, מ"מ ברכה לאדם עדיפא. אולם לגבי בתולה אם תבעל בששי יש לחוש לאיקרורי דעתא עד שני הבא וכנ"ל, ולכן הגם שברכה לאדם עדיפא לא תבעל בששי.

[4] שקדו חכמים על תקנת אלמנה שאם אתה אומר תיבעל בחמישי למחר משכים לאומנתו והולך לו לכן תקנו שיהא שמח עמה שלשה ימים, חמישי בשבת (שמחת חופה) וערב שבת (שמחת בעילה) ושבת (דבין כה אין עושה מלאכה). ונפ"מ באדם בטל שיכול לבעול בחמישי וכן אם חל יום טוב שחל להיות בערב שבת, שכיון שאינו עושה מלאכה ביום ששי אין חשש אם תבעל בחמישי, אולם מצד ברכה יש שלא יהיה לו מעלת ברכה דאדם.

[5] פי', הדם אינו תוך הבשר אלא מופקד ונמצא מאחרי הבתולים, וברגע שמשבר את הבתולים הוא יוצא ולא נעשית חבורה בבשר כדי שיצא הדם.

[6] דהרי הוא מתקן פתח לבעילות הבאות שיבוא עליה, ועובר על איסור בונה.

[7] בצד הקודם סברת "לדם הוא צריך" הוא סבה לקולא דכיון ש"דם מפקד פקיד" אם צריך לדם ולא לפתח מותר. אולם עתה קיימינן בצד ש"דם חבורי מחבר" וא"כ אם לדם הוא צריך זה סבה לאסור.

[8] נחלקו ר' יהודה ור"ש בדבר שאינו מתכוון האם מותר או אסור, וכאן אף שלא מתכוון לעשות את הפתח מ"מ ממילא נעשה פתח וא"כ הדין תלוי במחלוקתם.

[9] דעד עכשיו היתה בתולה ועכשיו קלקל אותה והורידה ממעלתה להיות בעולה. או שחשיב מתקן, דכיון שעכשיו היא מתוקנת לשאר בעילותיו בקל.

עוד חומר לימוד על הדף