כריתות דף י. א

לר' יהודה דאמר "ולד שני כמאן דליתיה" - לאיזה ענין אמר כן?

לענין שאם הפילה לשלישי בימי מלאת של שני מביאה קרבן לענין למנות ימי טומאה לולד שני לענין למנות ימי טהרה לולד שני
לצד ראשון [1] אמרינן כמאן דליתיה
ומביאה עוד קרבן
אינה מונה אינה מונה
לצד שני [2] מונה מונה
לצד שלישי [3] מונה אינה מונה

מה דין פסח הבא בטומאה לענין יולדת זכר?

קודם שטבלה בשמיני אחר שטבלה בשמיני ביום מ' לערב
למ"ד טבול יום דזב לאו כזב אינה אוכלת אוכלת אוכלת
למ"ד טבול יום ומחוסר כפורים דזב לאו כזב [4] אינה אוכלת אוכלת אוכלת
למ"ד מחוסר כפורים דזב כזב [5] אינה אוכלת אינה אוכלת אינה אוכלת

כריתות דף י: א

מה הם החילוקים בין קרבנות עולה ויורד?

בעשירות בדלות בדלי דלות
יולדת, מצורע מביאים אינם מביאים
שמיעת הקול, בטוי שפתים, טומאת מקדש וקדשיו מביאים

כריתות דף י: א

במי נאמר הכללים דלהלן?

באיזה קרבן? מה תחת מה?
יש מביאים אחד תחת אחד יולדת עוף לעולה תחת כבש (מלבד עוד עוף לחטאת)
יש מביא שנים תחת שנים מצורע שני עופות לחטאת ועולה תחת ב' כבשים
יש מביא שנים תחת אחד שמיעת הקול, בטוי שפתים, טומאת מקדש וקדשיו שני עופות לחטאת ועולה תחת כבשה לחטאת
יש מביא אחד תחת שנים תחת ב' העופות מביא עשירית האיפה

כמה פרוטות יש במטבעות דלהלן

כמה פרוטות
סלע - ד' דינרים תשס"ח [6]
בדינר - ד' רבעים - ו' מעות קצ"ב
ברובע דינר - מעה וחצי מ"ח
במעה (ששית דינר) - שני פונדיונים ל"ב
פונדיון - ב' איסרים ט"ז
איסר- ב' מסמסות ח'
מסמס - ב' קונטרקים ד'
קונטרק - ב' פרוטות ב'

מה ההבדל בין שפחה לשאר עריות?

בשאר העריות בשפחה
לענין קרבן בחטאת נקבה באשם זכר
דין האיש והאשה שניהם במלקות במזיד וקרבן בשוגג האיש: במזיד ובשוגג בקרבן [7]
האשה: במזיד במלקות בשוגג פטורה
דין עראה עשה את המערה כגומר לא עשה את המערה כגומר
בכמה ביאות חייב על כל ביאה וביאה מביא קרבן אחד על כמה ביאות
-------------------------------------------------

[1] דלכל ענין אמר ר' יהודה ולד שני כמאן דליתיה, כיון שנולד תוך מלאת של ראשון. ולכן מביאה קרבן על הג' שנולד תוך ימי מלאת של שני, וכן אינה מונה לשני לא ימי טומאה ולא ימי טהרה.

[2] דוקא לענין קרבן אמרינן ולד שני כמאן דליתי דמי - כיון שלא יצאה לשעה שראויה להקריב בה קרבן. אבל לענין טומאה וטהרה אמרינן דולד שני כמאן דאיתיה דמי, והדין הוא שמפסיקים ימי הטומאה של הולד השני (ז' לזכר וי"ד לנקבה) את ימי הטהרה של הולד הראשון, ואח"כ מונה את תשלום ימי הטהרה של ולד א' ושוב מונה את ימי הטהרה של ולד שני (ל"ג לזכר וס"ד לנקבה).

[3] דר' יהודה בא להחמיר בין לענין קרבנות ובין לענין טומאה וטהרה, ולכך לענין קרבן ולענין טהרה אמרינן ולד שני כמאן דליתיה ומביאה קרבן על השלישי, וכן אינה מונה לתשלום ימי טהרה של ולד ראשון אחר ימי טומאה של ולד שני, אלא כשכלים השמונים מלידת הראשון מסיימת את ימי טוהר. אולם לענין להחשיבה טבולת יום ארוך שלא יכולה להביא כפרתה ולאכול בקדשים עד סוף פ' הימים של השני כן מונים - דלחומרא מנינן.

[4] וכשיטה זו העמידה הגמ' להא דתנינן דיולדת שוחטין וזורקין עליה ביום מ' לזכר, ולא קודם.

[5] והכי ס"ל לרבא, וא"כ מקשה הגמ' דלשיטתו איך הוא מתרץ לברייתא הנ"ל. ותירצה דמעמידה כר' ישמעאל שסובר דיולדת ביום מ' להריונה - אינה טמאה לידה, דס"ל דאין יצירת זכר עד מ"א יום. וכשילדה ביום מ' אינו כלום. ולכך שוחטים עליה את הפסח באותו יום. וכן צריך להעמיד בלידה יבשה - דהיינו שלא היתה טמאה נדה מחמת הלידה.

[6] והמביא בעשירות צריך להביא כבש בסלע, ולפי החשבון דלהלן נמצא שבכבש יש תשס"ח פרוטות, וא"כ בעניות שמביאים קינים שעומדים ברובע דינר - מ"ח פרוטות, הם אחד חלקי שש עשרה מדינר. (ובפשיטות בדינר יש ד' רבעים, ובסלע יש ד' דינרים, הרי שעניות הוא אחד מ-ט"ז מעשירות. וחלק ט"ז מ-מ"ח פרוטות הוא ג' פרוטות. ועל זה קשה, שהתנא אמר שדלי דלות הוא בפרוטה. ומתרץ דמיולדת יליף - שמביאה רק פרידה אחת, דהיינו ב-כ"ד פרוטות (חצי קן של מ"ח פרוטות). ומקשה, שחלק ט"ז מ-כ"ד פרוטות הוא פרוטה וחצי. ומתרץ, שכולה מילתא ילפינן מיולדת, וכשתחשב אחד מ-ל"ב מ-כ"ד פרוטות הנ"ל, עולה החשבון לפרוטה פחות רבע. וכיון שאין דרך ארץ להביא פחות מפרוטה, לכן מביא בפרוטה.

[7] וזה חומר בשפחה שעשה בה את המזיד כשוגג לגבי האיש החייב קרבן.

עוד חומר לימוד על הדף