גיטין דף סג. א

שליח של האשה שאמר לבעל לשון הפוכה ממה שאמרה האשה,
ואמר הבעל: "הילך כמו שאמרה", מה הדין?

מה הדין? ועל דיבור של מי סומך הבעל?
האשה אמרה: "הבא לי גיטי"
ושליח אמר: "התקבל לי גיטי"
אפי' הגיע גט לידה
אינה מגורשת
לסתמא דגמ': אדיבור של שליח [1]
לרב אשי: אין דיוק [2]
האשה אמרה: "התקבל לי גיטי"
ושליח אמר: "הבא לי גיטי"
הגיע לידו מגורשת אדיבור של האשה
הגיע לידה מגורשת אדיבור של השליח

שליח של האשה שאמר לבעל לשון הפוכה ממה שאמרה האשה,
ואמר הבעל כדלהלן מה הדין?

אמר: "הולך ותן לה" אמר "זכי לה והתקבל לה"
האשה אמרה: "הבא לי גיטי"
ושליח אמר: "התקבל לי גיטי"
הגיע לידה מגורשת למקשה: הגיע לידה מגורשת
לרב נחמן: אינה מגורשת
האשה אמרה: "התקבל לי גיטי"
ושליח אמר: "הבא לי גיטי"
הגיע לידה מגורשת למקשה: מגורשת מיד
לדחיה: הגיע לידה מגורשת [3]

האשה שאמרה לשליח "התקבל לי גיטי" - וכך אמר לבעלה, ובעלה אמר כדלהלן, מה הדין?

אמר: "הולך ותן לה" אמר "זכי לה והתקבל לה"
לת"ק ולרבי הגיע ליד השליח מגורשת - והבעל לא יכול לחזור
לר' נתן עד שיגיע לידה מגורשת -
ויכול הבעל לחזור בינתים
הגיע ליד השליח מגורשת - והבעל לא יכול לחזור

גיטין דף סג: א

עשתה האשה שליח לקבל מיד שליח בעלה, האם מהני?

כשהבעל עשה
שלוחו ראשון
כשקדמה האשה
ושלחה שליח
עשתה האשה
את שליח הבעל
לרב לטעם בזיון דבעל לא מהני לא מהני לא מהני
לטעם חצרה הבאה לאחר מכאן לא מהני מהני לא מהני
לר'
חנינא
לרב נחמן מהני מהני מהני
לרבא, לר' אמי מהני מהני לא מהני
לר' חייא בר אבא, לרב יצחק מהני מהני ספק - וחולצת

-------------------------------------------------

[1] פי', ומסכים שיהיה שליח לקבלה, וא"כ הוא אינו שליח כלל, דשליח קבלה לא מינתה אותו האשה, ושליח הולכה לא מינה אותו הבעל, ולכן אפי' הגיע גט לידה אינה מגורשת, אבל דאם היה סומך על דבור האשה היה צריך להיות הדין שיהיה שליח להולכה, ומעת שיגיע הגט לידי האשה היתה צריכה להיות מגורשת.

[2] דכאן י"ל שהטעם שאינה מגורשת אינו משום שהבעל סומך על דברי השליח, אלא אפי' אם סומך על דברי האשה שאמרה "הבא לי גיטי" - וממנה אותו שליח הולכה, בכל אופן לא מהני, כי השליח עקר את שליחותו, דהוא כאומר שאינו רוצה לטרוח להיות שליח הולכה שצריך להגיע עד האשה, אלא רוצה להיות רק שליח קבלה, שבקבלתו מיד נגמרת השליחות, ושליח לקבלה - הוא אינו דהרי לא מינתה אותו האשה ולכן אינה מגורשת כלל.

[3] המקשה סבר שאין להעמיד באופן זה שאמר הבעל "התקבל לה" על מה שאמר השליח "הבא לי גיטי" (הולכה), דא"כ היתה צריכה להיות מגורשת מיד כיון שהאשה באמת אמרה "התקבל לי גיטי" וגם הבעל אמר "התקבל לה". אכן דחתה הגמ', שכאן לא אמר הבעל "הילך כמו שאמרה" אלא אמר "התקבל לה" והבעל יודע שלא יכול לעשות שליח קבלה לאשתו, ולכן על כרחך שכוונתו למנותו שליח קבלה ולכן אינה מגורשת עד שיגיע גט לידה.

עוד חומר לימוד על הדף