גיטין דף כג. א

במה נחלקו האמוראים דלהלן בביאור משנתנו?

כאיזה תנא
מעמידים אותה
האם בעינן בחש"ו
גדול עומד ע"ג
עכו"ם שכתב
הגט מה הדין
לרב הונא כר' אלעזר [1] בעינן לא מועיל
לרב נחמן ולר' זריקא כר' מאיר לא בעינן [2] מועיל
לרב יהודה אמר שמואל כר' אלעזר לא בעינן ומועיל - ובשייר מקום התורף

אנשים דלהלן האם יכולים להביא את הגט?

חש"ו ועכו"ם סומא
בארץ ישראל אינם יכולים -
לאו בני דעה נינהו
אינם יכולים -
אינם בני היתרא [3]
לרב יוסף: יכול - דא"צ לומר בפ"נ ובפ"נ
בחוץ לארץ אינו יכול - דצריך לומר בפ"נ בפ"נ

שפוי שנשתטה, או פתוח ונסתמא, האם כשר להביא את הגט?

נשאר במצבו שחזר לבריאותו
שפוי שנשתטה אינו יכול יכול
פתוח ונסתמא יכול [4] יכול

גיטין דף כג: א

עובד כוכבים או עבד שתרמו תרומה, האם תרומתן תרומה?

עובד כוכבים עבד
לר' אלעזר אין תרומתן תרומה, "אתם" - מה אתם ישראל אף שלוחכם ישראל
לדבי ר' ינאי אין תרומתן תרומה, "אתם" -
מה אתם בני ברית אף שלוחכם
תרומתו תרומה -
דעבד נקרא בן ברית

גיטין דף כג: א

מה דין נשים דלהלן בעדות מיתת הבעל, ובהבאת הגט?

להביא את גיטה להעיד שמת בעלה
חמותה ובת חמותה,
יבמתה וצרתה, ובת בעלה
נאמנות -
דהא מביאות הגט
אינן נאמנות -
דחשודות לקלקלה
האשה בעצמה נאמנת ותאמר בפ"נ ובפ"נ נאמנת

ה' נשים דלעיל שנאמנות להביא את גיטה, האם הוא בארץ ישראל או בחו"ל?

בארץ ישראל - דאין אומרים בפ"נ ובפ"נ בחוץ לארץ - שאומרים בפ"נ ובפ"נ
לרב יוסף נאמנות - דלאו על דיבורן סומכים אין נאמנות - דצריך לסמוך על דיבורן
לאביי אין נאמנות - דיכולות לקלקלה [5] נאמנות - דאינן יכולות לקלקלה [6]
-------------------------------------------------

[1] ר' אלעזר בעי כתיבה לשמה מדאורייתא, ומה שהכשירה המשנה שלנו בגדול עומד ע"ג היינו משום שמכוונו לעשות לשמה, וכיון שעושה מעשה ע"פ הגדול וכמו שמצוה הגדול מהני. אבל בגוי ודאי אדעתא דנפשיה קא עביד, ולכך לא מועיל אפי' בגדול עומד ע"ג, דהא בעינן כתיבה לשמה. אכן התוס' (בד"ה והא) כתבו לפרש, שגם רב הונא ס"ל בהו"א להעמיד את המשנה כר' מאיר, ואף שלא בעי ר"מ לשמה מדאורייתא בעי מדרבנן, ואח"כ צידדו שאפי' מדאורייתא בעי לשמה לפי ההו"א, ויעו"ש.

[2] והקשו התוס' והרי עכו"ם לאו בני שליחות, ותירצו שאין צריך שליחות לכתיבה. ועוד הקשו והא לאו בני כריתות, ותירצו דכיון שכתיבה אינה צריכה שליחות וכנ"ל לא צריך ג"כ שיעשו אותה בני כריתות.

[3] פי', דאינם בתורת גיטין וקידושין, ולכן אינם יכולים להיות שלוחים בגט.

[4] כיון שיכול לומר בפ"נ ובפ"נ דהרי בשעה שניתן לו הגט הוא היה בכשרות, ויש לו דעת לתת את הגט (ולא בעינן כשרות בשעת שנותן את הגט לאשה אלא שיהיה בדעת - וכדיוק לשון המשנה). ודוקא שוטה וחרש דאף שהיו פקחים בשעת הקבלה, כל שלא חזרו לבריאותם אינם יכולים לתת את הגט, כי בעינן שיהיה בדעת מתי שנותן את הגט.

[5] כיון שבארץ ישראל לא אומרים בפ"נ ובפ"נ אם יבוא הבעל ויערער משגחינן על דבריו ונצטרך למצוא קיום לגט, ולכן יש לחוש שמא באמת הגט מזויף וכוונתה לקלקלה כי יבוא אח"כ ויערער על הגט ויהיה נאמן.

[6] כי אם יבוא הבעל ויערער לומר שמזויף הוא לא יהיה נאמן כיון שכשבאו הוצרכו לומר בפ"נ ובפ"נ, ולכן ודאי שאם אין זה גט אמיתי לא היו מביאות אותו דלא היו מועילות לקלקלה כי לא יהיה נאמן הבעל אח"כ.

-------------------------------------------------