גיטין דף טז. א

שלש גומות של מי גשמים בעליונה ובתחתונה יש עשרים סאה בכל אחת, ובאמצעית ארבעים,
ויש חרדלית של גשמים שעוברת ביניהם, האם מטבילים בעליונה והתחתונה? [תוד"ה הנצוק].

בעליונה בתחתונה
לר' מאיר מטביל - דאמרינן גוד אסיק מטביל - דאמרינן גוד אחית
לר' יהודה אינו מטביל - דאין גוד אסיק מטביל - דאמרינן גוד אחית
לחכמים אינו מטביל אלא באמצעית [1]

היו רק ב' גומות ובכל אחת יש כ' סאה, האם מטבילים בהן? [תוד"ה הנצוק].

בעליונה בתחתונה
לר"ת אין מטבילין - דאין מקוה שלם ביניהם
לר"י אין מטבילין מטבילין

חיבורים דלהלן האם מהני להשלים שיעור מקוה, או לעשות השקה? [תוד"ה הנצוק].

להשלים שיעור מקוה לענין השקה
בשפופרת הנוד עובי וחלל ב' אצבעות מהני מהני
טופח על מנת להטפיח - בנקב.
כקליפת השום - בצפים המים על הכותל
לר"ת: מהני [2]
לר"י: לא מהני
מהני
ניצוק וקטפרס מהני לא מהני

מקוה שיש בו מ' סאה בצמצום וירד הראשון וטבל, ואח"כ טבל שני, האם עלתה לשני טבילה?

כשיצא הראשון לגמרי כשרגלי הראשון במים וגופו לח
לרבנן לא עלתה לו לא עלתה לו
לר' יהודה לא עלתה לו השני טהור

גיטין דף טז: א

שנים או שלשה שהביאו את הגט באופנים דלהלן מה הדין?

אין הגט
יוצא מתחת יד שניהן
הגט
יוצא מתחת יד שניהן
ללישנא
קמא
דרב
שמואל
אחד אומר בפני נכתב
ואחד אומר בפני נחתם
פסול [3] כשר
שנים אומרים בפנינו נכתב
ואחד אומר בפני נחתם
לרבנן: פסול
לר' יהודה: כשר [4]
כשר
ללישנא
בתרא
דרב
שמואל
אחד אומר בפני נכתב
ואחד אומר בפני נחתם
פסול לרבנן: פסול [5]
לר' יהודה: כשר [6]
שנים אומרים בפנינו נכתב
ואחד אומר בפני נחתם
פסול לרבנן: פסול [7]
לר' יהודה: כשר

-------------------------------------------------

[1] כן הביאו התוס' בסוף דבריהם, דס"ל דלא הוי חיבור לא למעלה ולא למטה.

[2] ופירש ר"ת דצריך שיהיה הנקב כשפופרת הנוד, אולם במים שעוברים שם לא צריך יותר מטופח על מנת להטפיח. אכן ר"י הרבה להקשות על שיטה זו ופירש אחרת.

[3] דכיון שרק אחד מהם שליח, והשני לא שליח, וחכמים האמינו רק לשליח כשאומר בפני נכתב ובפני נחתם ולא לאדם אחר לכן פסול. ולפ"ז אם יוצא הגט מתחת ידי שניהם יש להכשיר, דסוף סוף יש שליח שהעיד על הכתיבה ויש שליח שהעיד על החתימה. וקשה דאכתי מה שמצאנו שהאמינו לשליח על החתימה הוא רק כשמעיד גם על הכתיבה - שאז אין לחוש לאיחלופי בקיום שטרות, אולם אם לא מעיד לא האמינו. ותירצה הגמ', דס"ל דשנים שהביאו גט ממדינת הים אין צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם, דכיון שהם שנים הם יוכלו לקיים את הגט אם יבוא הבעל ויערער, וכיון שאין צריך להעיד על החתימה כשר.

[4] דאף שהאחד שמעיד בפנינו נחתם לא העיד שבפניו נכתב - ואין כאן היכר בין זה לבין שאר שטרות, מ"מ לא חש ר' יהודה לאיחלופי בקיום שטרות שיביאו להעיד בעד אחד דלא גזר בזה. ואילו חכמים גזרו ופסלו משום איחלופי שלא יבואו להתירם ג"כ בעד אחד.

[5] ס"ל שנים שהביאו את הגט צריכים שיאמרו בפ"נ ובפ"נ, וכיון שכאן אין כל אחד אומר בפ"נ בפ"נ לכן יש לפסול.

[6] והגם שבמשנה לא כתוב שר' יהודה חולק בזה, מ"מ כך "אתמר עלה" דחלוק ר' יהודה גם בראשונה, והטעם דהרי העמדנו עתה את סברת ר' יהודה אליבא דרבה דכו"ע בעו לשמה אלא שאחר שלמדו לא חשש ר' יהודה שמא יחזור דבר לקלקולו ולא צריך לומר בפ"נ ובפ"נ משום לשמה אלא רק משום קיום, וכיון שהם שנים לא צריך לומר גם משום קיום. וסברא זו נכונה בין ברישא ובין בסיפא, דהיינו בין בשנים שהביאו ואחד אמר בפני נכתב ואחד בפני נחתם, ובין בסיפא שהביאו שלשה ושנים אמרו בפני נכתב, ואחד אמר בפני נחתם, בכל ענין יש להכשיר לר' יהודה.

[7] ואליבא דרבה הטעם משום דחששו שמא יחזור הדבר לקלקולו, לכן הצריכו גם שנים שיאמרו בפני נכתב ובפני נחתם, וכאן כיון שזה שאומר בפני נחתם לא אומר בפני נכתב, יש לחוש שמא יחליפו עם דין קיום שטרות בעלמא שלא מהני בעד אחד.

עוד חומר לימוד על הדף