גיטין דף טו. א

במה נחלקו התנאים ב"הולך מנה לפלוני" - ומת אותו הפלוני לפי דחיית הגמ?

מה הדין? לפי המסקנא -בדברי שכיב מרע
במת המשלח לתנא קמא יחזרו למשלח כר"א - דאין דבריו ככתובים וכו'
במת
אח"כ
גם
המשלח
האם
יחזרו
ליורשיו
לר' נתן ור' יעקב יחזרו ליורשי משלח כר"א - דאין דבריו ככתובים וכו'
ליש אומרים ליורשי מי שנשתלחו לו כחכמים - דדבריו ככתובים וכו'
לר' יהודה הנשיא ליורשי מי שנשתלחו לו כר"א - דאין דבריו ככתובים וכו' [1]
לחכמים יחלקו ספק אם כר"א או כחכמים
כאן בבבל אמרו שודא עדיף ספק אם כר"א או כחכמים
לר' שמעון הנשיא יחזרו ליורשי משלח כר"א - דאין דבריו ככתובים וכו'

היתה העדות דבפני נכתב ובפני נחתם באופנים דלהלן מה הדין?

בפני נכתב
אבל לא נחתם [2]
א' אומר בפני נכתב
וא' בפני נחתם
ב' אומרים בפנינו נכתב
וא' בפני נחתם
א' אומר בפני נכתב
וב' בפנינו נחתם
לרבנן פסול פסול פסול כשר
לר' יהודה פסול כשר [3] כשר כשר

בפני נכתב כולו ובפני נחתם חציו פסול, מה הדין אם העידו על חתימת יד העד השני כדלהלן?

העידו עליה ב' עדים השליח וא' מהשוק אני עצמי העד השני
לרב חסדא [4] פסול [5] פסול פסול
לרבא כשר פסול [6] פסול
לרב אשי כשר כשר פסול [7]

גיטין דף טו: א

גידוד חמשה ומחיצה חמשה, באופנים דלהלן מה הדין? [תוד"ה גידוד].

חריץ עמוק ה' טפחים
ועליו מחיצה ה' טפחים
ב' חצרות העליונה גבוהה ה' טפחים ויש לה גדר ה' טפחים
לפירש"י לרב חסדא: אין מצטרפין
למרימר ולהלכתא: מצטרפין
-----
לרבינו תם לכו"ע מצטרפין לרב חסדא: אין מצטרפין
למרימר ולהלכתא: מצטרפין

-------------------------------------------------

[1] רק שמצוה לקיים דברי המת, דהיינו שאף שאין דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמו, בכל אופן מקיימים דבריו מצד סברא אחרת.

[2] וה"ה שאומר בפני נחתם אבל לא בפני נכתב, בפני נכתב כולו ובפני נחתם חציו, או בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו. סך הכל הם ד' מקרים ברישא של המשנה שלכו"ע פסול.

[3] אף שדין זה לא מפורש במשנה, מבואר ברש"י שזו היא מסקנת הגמ' לקמן (דף טז:) שר' יהודה חולק גם בזה ולא חייש לאחלופי בכה"ג.

[4] ורב חסדא מעמיד את דין משנתנו באופן שלא היתה שום עדות על החתימה השניה, ועל זה חידש שאפי' אם היו שני עדים על החתימה השניה ג"כ לא מהני. ולרבא המשנה מדברת שעל החתימה השניה היה אחד מן השוק, ולרב אשי המשנה מדברת כשאמר השליח שהוא עצמו הוא העד השני.

[5] והגם שנתקיימה החתימה הראשונה ע"י שליח והשניה ע"י שני עדים, לא מהני לרב חסדא ד"או כולו בקיום הגט או כולו בתקנת חכמים" אבל לעשות חצי בתקנת חכמים ע"י שליח שמעיד בפני נחתם וחציו ע"י קיום הגט דהיינו שני עדים זה לא מהני. והקשה על זה רבא דאיך יתכן לומר שאם היה השליח עצמו שהוא רק אחד מעיד על חתימת העד השני היה כשר, ועכשיו שבאו שני עדים על חתימת השני יהיה פסול.

[6] כיון שיוצא שע"פ השליח מתקיימת חתימה אחת ועוד חצי מהשניה - דהיינו ששלשת רבעי העדות מתקיימת על פיו, ובקיום שטרות בעלמא באופן זה יש לפסול כי ג' רבעי הממון יוצאים ע"פ אחד, וכדי שלא נבוא לאיחלופי בשטרות ממון יש לפסול. והקשה על זה רב אשי, דלא יתכן לומר כן, דהרי אם היה השליח מעיד את כל העדות והיה אומר בפני נכתב חציו ואת חתימת השני אני מכיר - היה כשר, ועכשיו שנצטרף אחר עמו להעיד איך נפסול.

[7] והגם שבעדות זאת מצאנו שמהני גם בשאר שטרות מ"מ פסול ד"או כולו בקיום הגט או כולו בתקנת חכמים" אבל לעשות חצי בתקנת חכמים ע"י שליח שמעיד בפני נחתם וחציו ע"י קיום הגט שמעיד על חתימת עצמו זה לא מהני. והקשו התוס' (בד"ה אני) איך יתכן דאילו אמר בפני נחתם היה כשר, ועכשיו שאומר שהוא עצמו זה שחתם בעד שני יהיה פסול. ותירצו דפסול משום שעתה הוא נעשה נוגע בעדות, ויעו"ש עוד.

עוד חומר לימוד על הדף