גיטין דף יב. א

במה נחלקו ר' אליעזר ורבנן גבי בעל הבית עשיר שליקט פאה לחברו העני?

לר' אליעזר - דזכה לו לרבנן - דיתן לעני הראשון
לרב חסדא תופס לבע"ח
אף במקום שחב לאחרים קנה
תופס לבע"ח
במקום שחב לאחרים לא קנה
לאמימר/לרב פפא אמרינן מגו [1] גזה"כ דאסור ד"לא תלקט לו לעני"

האומר לעבדו או לאשתו "צאי במעשה ידיך במזונותיך", האם רשאי?

במספיק בלא מספיק כשיש להם עודף
בעבד רשאי רשאי [2] נותן לאדון
באשה רשאי [3] אינו רשאי אינה נותנת

-------------------------------------------------

[1] דיתכן גם לאדם עשיר לזכות בפאה באופן שיפקיר את נכסיו ויהיה עני, ולכך יש לומר מגו דאי בעי מפקר נכסיה והיתה הפאה ראויה לו, ומגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה. ולפ"ז נדחו דברי רב חסדא די"ל שבעלמא ס"ל לר"א דתופס לבע"ח במקום שחב לאחרים לא קנה, ורק כאן מכח המגו הוא קונה.

[2] דעבד שלא שוה במעשה ידיו את מעשה אכילתו, אין לו שום תביעה על אדונו.

[3] ואפי' בערי מקלט, ולא אמרינן על זה "כל כבודה בת מלך פנימה" דהגם שכדי לפרנס את עצמה היא צריכה לצאת החוצה - דהרי אין מכירים אותה בעיר מקלט שהוא מקום חדש לה לבוא לתת לה מלאכה.

עוד חומר לימוד על הדף