גמ' סד: - סו.
גמ' סו. - סז:
גמ' סז: - סח.
גמ' סח. - סט:
גמ' סט: - עא.
גמ' עא. - עא:
גמ' עב. - עג.
גמ' סד: - סו.

חזור לראש הדף
דם בתולים ב"ש ב"ה
לא הגיע זמנה
אפי' ראתה
ד' לילות עד שתחיה המכה (לשמואל כל זמן שרואה מתשמיש, לרב כל זמן שנוחרת (רואה עומדת
ולא יושבת, ע"ג קרקע ולא אכרים))
הגיע זמנה ולא ראתה לילה ראשון ד' לילות (לרב יום ולילה, ללוי ד' עונות)
ואם בעל בקטנות (אפי' הרבה) - ג' לילות
הגיע זמנה וראתה בעילת מצוה כל לילה ראשון וחצי יום (י"ב שעות בתקופת
תמוז וטבת; משום עיכוב בכתובה)
בגרה ולא ראתה רב - לילה ראשון, ואם בעל בנערות - בעילת מצוה
בגרה וראתה רב - בעילת מצוה
רבותינו (להל') - בכולם רק בעילת מצוה
ביאה ראשונה בלי דם ושנייה בדם - לר' חנינא טמאה,
לר' אסי טהורה [אתרמי ביאה בלא דם (הטיה)]

רב - משנתקו שיניו (זקנה) נתמעטו מזונותיו

לטהר עקלים של שיפא וגמי - לת"ק מיישנן י"ב חודש, לרשב"ג מגת לגת

מיד - ר' יוסי - הגעלה או חולטן במי זיתים,
רשב"ג בשמו - עונה (י"ב שעות) תחת קילוח מים או במעיין

אם שופעת דם יותר מן השיעור, טהורה כשבודקת ולא נשתנו מראיתו

לרש"י - בלי שופעת - תוך השיעור טהור אפי' נשתנו, אחרי השיעור טמא אפי' לא נשתנו
לר"מ - עד שיעור דב"ש טהור מ"מ, עד שיעור דב"ה בודקת אם נשתנו

רואה מחמת תשמיש - אחרי ג' בעלים ג"פ [לא כל אצבעות/כוחות (לרש"י - דביאות) שוות] בודקת בשפופרת - אולי מצדדים,
ותולין במכה במראה דומה, בוסתה, בחררת דם שנפל מביעתותא

רש"י סו.

לרש"י - אסורה לראשון אפי' בבדיקת שפופרת [עדיף שתתגרש ותתקן משגגת כרת]

גמ' סו. - סז:

חזור לראש הדף
תקנת רבי - ראתה יום א' - תשב ו' והוא, ב' ימים - ו' והן [לרש"י - שמא ראשון סוף זוב], ג' ימים - ז' נקיים

ר' זירא - אפי' טפה - ז' נקיים

תבעוה לינשא - ז' נקיים אפי' קטנה [חשש דם מחמת חימוד]

לא תחוף בצונן [רש"י - מקשין שערות ואין לכלוכן עובר]

מדיחה בית הסתרים [ראוי לביאת מים]

ב' לשונות אי צריך סמוך לחפיפה טבילה

לא תעמוד ע"ג כלי [מפחדת ולא טבלה טוב]

לא תטבול בנמל [לרש"י - טיט]

נתנה תבשיל לבנה או מפשלת בנה לפני טבילה פוסלת [אולי היה טיט ונפל]

גלד על מכה עד ג' ימים לא חייץ [רש"י - רך ומחובר - כגוף הבשר]

חציצות: לפלוף יבש (מתחיל לירק) שבעין, כחול על גבי העין (אא"כ עיניה
פורחות [רש"י - אינו עב; לח]), פתחה/עצמה עיניה ביותר

ר"ל - תטבול כדרך גדילתה - כאורגת (לרש"י - בבית השחי)
וכמניקה (לרש"י - בבית הערוה)

נימא א' קשורה, רובו (לרש"י - שערו קשור אחת אחת) או מקפיד חוצצין

רש"י סז.

לרש"י - מקוואות בניסן - נוטפין פסולין דרך זחילה, מפצי בתשרי - מחצלות לטיט

גמ' סז: - סח.

חזור לראש הדף
טבילת נדה בלילה אחר ז' [רש"י - תהיה בנדה - כל ז']

יום ח' - להו"א דרב אף ביום, ר' יוחנן - בלילה [סרך בתה] אא"כ יש סכנה או פחד

ר"ש - אחר תטהר - מדאו' זבה טובלת אחר מקצת יום ז', אבל משום ספק החכמים אסרו
(רש"י כט: - מלשמש, רש"י סז: - מלטבול)

רב הונא - חופפת א' בשבת וטובלת אפי' ה' בשבת שכן מצינו בר"ה יום א' שחופפת ע"ש

רב חסדא - "שכן" לא אמרינן [אין דנין אפשר מא"א]

רב יימר - "שכן" אמרינן חוץ מר"ה יום א' - תחוף בליל טבילתה מוצאי ר"ה

מרימר - כחומרי רב חסדא ורב יימר

ר' יוחנן - אינה חופפת ע"ש אפי' לטבילת מוצ"ש

למר זוטרא לא תחוף בליל טבילה [רש"י - ממהרת], ורב חיננא מסורא חולק

רש"י סח.

להל' לרש"י לכתחלה תחוף ביום [מהומה], בדיעבד או מוצ"ש תחוף בלילה
כשמוצ"ש הוי יו"ט - תחוף מע"ש (מרימר)

גמ' סח. - סט:

חזור לראש הדף
נדה בחזקת טהרה -

ת"ק - אי בדקה יום ז' שחרית

ר"י - מן המנחה ולמעלה ביום ז' (רש"י - בין השמשות)

רבנן - אפי' בשֵני

רבי - אפי' בראשון (אע"פ שהוחזק מעין פתוח)

טמאה בשחרית יום ז' וטמאה אחר כמה ימים - לרב ודאי זבה, ללוי ספק זבה

בדקה א' וז' של נקיים - ר"א (להל') - בחזקת טהרה [אחר אחר תטהר], לרב אפי' א' או ז' עם
הפסק טהרה, ור' חנינא חולק

ר' יהושע - יש לה רק ב' ימים [ספק חזאי לא מיחליף בודאי],
א' וח' - רק ח'

ר"ע - יש לה רק יום ז'

ר"ע - בעינן ספורים לפנינו, רב - ורבנן חולקים

גמ' סט: - עא.

חזור לראש הדף
נדה וכו' ומצורע מטמאין אבן מסמא במיתתן עד שימוק הבשר למשנתנו, עד שיבקע כריסו לר"א [שמא יתעלפה - עדיין חי]

לב"ש - כל נשים [שלא לבייש נדות חיות] וכן אנשים סמוך למיתתן

אבל לא נכרי שמת [טומאתו מחיים מדרבנן]

מחזיר גרושתו - בתו מותרת לכהן [כי תועבה היא - ואין בניה תועבין]

מצורע שהעשיר, העני - ר"ש ושמואל - הולך אחר שעת החטאת [בטהרתו - דבר המכפרו]

ר"י - שעת האשם [דבר המכשירו], ראב"י - ב' צפורים [דבר הגורם טהרה]

ספק מצורע - לר"ש מתנה על אשמו שיהא שלמים,
ורבנן ושמואל חולקין [מביאו לבית הפסול]

שאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע ג' דברי חכמה, ג' אגדה, ג' בורות, ג' דרך ארץ - מה יעשה אדם ויחכם, ויתעשר, בנים זכרים - אלא יבקש רחמים דהא בלא הא לא סגי

רש"י ע. - ע:

חטאת בהמה לא באה בנדבה, וא"א להתנות - דמתן דמה שונה משלמים

לרש"י - באשם אין סמיכה

גמ' עא. - עא:

חזור לראש הדף
דם שנעקר משמתה - לת"ק משהו מטמא בנדות [מקור מקומו טמא],
ור"י חולק חוץ מיושבת על המשבר [נעקר מחיים]

רביעית דם ממתה על המשבר - ר' יוסי - טומאת נדות ולא טומאת אהל

ר"י - יש טומאת אהל [דם תבוסה מדרבנן]

דם תבוסה -

ר"א בר"י - ספק הכל מחיים או הכל במותו או 1/2 1/2 (לחכמים ברה"י טמא דאו')

חכמים - רביעית שיצא בחייו ובמותו וספק מתי רובו ועדיין לא פסק

ר"י - אף דמו מטפטף לגומא [טפה של מיתה מעורבת ואין דם מבטל דם]

חוץ מצלוב על העץ [טפה של מיתה ע"ג העץ]

וחכמים מטהרין [ראשון ראשון בטל (רש"י - אפי' במותו מרובה)]

יושבת על דם טוהר - ב"ה ואבא שאול - כראשון לקדשים, כשני (טבול יום) לחולין דאינה
עושה שלישי אפי' על טהרת הקודש [לאו כקודש]

ב"ש - כאב הטומאה לקדשים

ואוכלת מעשר, ודמה ורוקה על תרומה טהור

לסוף פ' יום - לב"ש צריכה טבילה [טבולת יום ארוך (רש"י - כהנת הסיחה דעתה מתרומה, ישראלית טובלת לביאת מקדש)], לב"ה א"צ (רש"י - אלא לקדשים)

גמ' עב. - עג.

חזור לראש הדף
יום י"א בעי שימור - לב"ש מדאו'

לב"ה מדרבנן מטמאה בועלה [אבל לא מדאו' - אין יום שלאחריו מצטרף לזיבה]

שמרה מקצת י"ב וטבלה ונבעלה וראתה דם -

לב"ש מדרבנן מטמאה משכב ואף בועלה [אטו תוך י"א]

לב"ה טהור וגרגרן (לרב ששת - ואסור)

זבה קטנה - אסורה לטבול בלילה

אחר טבילה ביום - מגעה ובעילתה תלויין עד סוף היום

רב הונא לב"ש - מטמאה משכב מדרבנן [לא ראתה אטו ראתה]
אבל לא בועלה ומשכבו [בועל לא שכיח, לא שכיח בו דמים לא גזרו אטו ראתה]

ורב כהנא חולק [ראתה בלא ראתה לא מיחלפא]

זב אחר ראייה ראשונה וטבילה -

לב"ש מגעו תלוי (לרש"י - אם יראה עוד היום הוי זב גמור למפרע)

לב"ה טהור כבעל קרי

עשירי - לר' יוחנן בעי שימור, לר"ל מדאו' א"צ [משמע מרש"י - מח' בהללמ"ס]

אין דיני זבה לנדה [בלא עת נדתה]

דיני י"א יום - לראב"ע הללמ"ס,

לר"ע פסוקים - יום א' - בלא עת נדתה (גי' רי"ף - על נדתה) - סמוך לנדתה,
יום ב' - או כי תזוב, יום ג' עד י' - כיום ד' דראוי לספירה ולזיבה,

יום י"א - על נדתה (בלא עת נדתה), ולא יום י"ב - אינו ראוי לספירת "או כי תזוב"

טומאת זבה קטנה - כל ימי זוב טומאתה, משכב - כל ימי זובה כמשכב נדתה,
שומרת יום - יהיה לה

זבה מטמאה בועלה [טמאה] ולא זב [היא]

כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב

הדרן עלך מסכת נדה