גמ' יד. - יז.
גמ' יד. - יז.

חזור לראש הדף
קרבן שזמנו קבוע דוחה שבת וטומאה

אין אחריות להקריב קרבן ציבור אחר זמנו [דבר יום ביומו] אלא נסכים [מנחתם ונסכיהם, מלבד שבתות ה' (ביו"ט אחר שבת)]

מנחת נסכים עם הזבח ביום [היקש ולנסכיכם ולשלמיכם]

בפנ"ע קידש וקרב אף בלילה [מנחתם ונסכיהם]

כותבי הלכות כשורף התורה (רש"י - אין מצילין, אסור להשהותן) והלמד מהן אינו נוטל שכר

דברים על פה אסור בכתב [כי על פי הדברים האלה] (חוץ מחידוש [עת לעשות])
וכן להיפך [כתוב לך את הדברים האלה]

חטאת ציבור שכפרו בעליה, ועברה שנתה -

לר"ש תרעה [לא גמירי דמתה - לא שייך ציבור בשאר המתות - וגמירי ביחד]

לר"י מתה [הללמ"ס] - בנמצאת אחר כפרה (ולרבי אפי' קודם כפרה)

הפריש חטאת לאבודה ונמצאת, יביא איזה שירצה [חטאת יביא]

אין הציבור מתים [שעירי רגלים מתרומת הלשכה - ודלמא מתו]

לל"ב דמביאין חטאת ע"ז רק על החיים - דוקא אי רוב הציבור שחטאו עדיין קיים

משמת יוסף בן יועזר בטלו האשכולות ולא היו למדין תורה כמשה רבינו והיה בהם דופי של סמיכה (מח'); יהושע למשה - כלום הנחתיך שעה אחת, ונשתכחו ג' מאות הלכות ונולדו ז' מאות ספיקות; בימי אבלו של משה נשתכחו ג' אלפים הלכות / 1700 ק"ו וג"ש ודקדוקי סופרים והחזירן עתניאל מתוך פלפולו; כלב לעכסה בתו - מי שכל רזי עליונים ותחתונים שלו יבקש ממנו מזונות; כלב חורגיה דקנז; יעבץ - ברכני בתורה/בפו"ר וכו'; אם מלמד תלמידו/מפרנס עני מאיר עיני שניהם ה'

ה' חטאות מתות - לר"ל ד' למיתה וא' לרעייה, ר' נתן - א' למיתה וד' לרעייה, ושכחו איזה והחמירו בכולם

תמורה בבע"מ אינו יוצא לחולין ליגזז וליעבד

ר' יוסי בר"י, רבנן דר"י - שוגג (כסבור מותר, אמר בטעות "שלמים", "שחור", כסבור תצא זו לחולין, המיר שלא מדעתו (לרש"י - לא ידע מה אומר)) כמזיד בתמורה (לרש"י - למלקות) [יהיה קודש]

י"ג דכסבור מותר להקדיש בע"מ אינו קדוש (ומרש"י קצת משמע דקדוש)

ר"א - כלאים, טרפה, יוצא דופן, טומטום, אנדרוגינוס - לא קדושין (רש"י - אלא קדושת דמים ונפדין בלי מום) אפי' בתמורה [דומיא דבהמה טמאה]

ורבנן חולקין בטרפה (לכה"פ)

שמואל - מקדיש טריפה חלה קדושת הגוף ואזלא למיתה [כרבנן דר"א]

ר' אושעיא - כמקדיש עצים ונפדין לכלבים

רש"י יד. - יז.

רש"י משמע שמוּסַף פסול אחר תמיד של בין הערבים

כותבי הלכות - אין מצילין מהדליקה; אסור להשהותן

הקדש טעות בבע"מ לא לקי דהא לא קדיש