גמ' ז: - ט:
גמ' י. - יג:
גמ' ז: - ט:

חזור לראש הדף
אין נערכין פחות מסלע להשג יד [וכל ערכך יהיה בשקל הקדש]
ואם נתן פחות מסלע והעשיר - נותן נ'

לר"מ או נ' או סלע, לחכמים כפי שידו משגת - סלע ? נ'

היה לו ה' סלעים ואמר ערכי עלי ב"פ ונתן ד' לשניה וא' לראשונה - יצא [שניה הוי בע"ח מאוחר שקדם וגבה שעבוד דראשונה וראשונה קבל מה שיש]

אבל לא בנתן ד' לראשונה קודם [כל ה' משעבדן לראשונה]

ב' ערכי עלי בב"א - ספק אי 1/22 לכ"א או 5 לכ"א

טועה חוזרת לתחלת נדות בודאי אחרי ז' ? י"ז נקיים

ספק זבה מביאה קרבן חטאת עוף ואינו נאכל

ליטהר מנגע - משבוע א' ? ג' שבועות (נגעי בתים)

צדקתך כהררי קל משפטיך תהום רבה‎

לכה"פ ד' חדשים מלאים בשנה ששנה שלפניה מעוברת דמאחר סיהרא רק יום א' ["אתחזויי ולאו אדעתין"]

לרב הונא (ושמואל, ורבי) עד ח' מלאים ששנה שלפניה מעוברת דמקדים סיהרא רק יום א' [לאו אדעתייהו]

לעולא עד ז' מלאים [כת"ק דרשב"ג דחודש העיבור לעולם ל' ומקדים ב' יומי]

לאחרים כל החדשים כסדרן (כ"ט - ל') אפי' לא נראית הלבנה לעדים, חוץ מכשעושין שבט ואדר ראשון מלא - עבדינן ניסן ואייר חסירין, כל ג' ול' שנים עושים מלא משום המולד

"נזיר כימות הלבנה" = 354 [נדרים הלך אחר לשון בנ"א ורוב שנים]

רש"י ח. - ח:

לעולם לא תצא מזיבה לתחלת נדה עד שתשב ז' נקיים, אבל מנדה לזיבה אפי' בלי הפסק

כובש עונות = כובש ומסתירן תחת מחילת כסא הכבוד כדי שיכריעו הזכיות

גמ' י. - יג:

חזור לראש הדף
במקדש ב' עד ק"כ חצוצרות לכהנים

ב' עד ו' נבלים (רש"י - כמפוח), ט' עד לעולם כנורות, וצלצל א' ללויים

ב' עד י"ב חלילים לימי הלל [כנגד י"ב ימי הלל] ע"י עבדי כהנים לר"מ, ישראלים מיוחסים
לר' יוסי, לוים לר' חנינא בן אנטיגנוס [לכו"ע עיקר שירה בפה, ומח' אי מעלין מדוכן ליוחסין ו\או למעשרות]

י"ב עד לעולם לוים על הדוכן [כנגד כלי שיר] וקטנים על הארץ

לר"י תר"ת חדא היא [ותקעתם תרועה, תרועה יתקעו] וצריך שיהיו בב"א בלי הפסק

לרבנן - ג' מצות [תתקעו ולא תריעו] והפסק מועט מותר, ולר' יוחנן אפי' הפסק מרובה

אין הלל בפסח [אין חלוקין בקרבנותיהן], שבת [לא איקרי מועד], ר"ח [כליל התקדש חג דאסור במלאכה], ר"ה ויו"כ [דין וספרי חיים ומתים פתוחין], פורים [נס שבחו"ל, קרייתה זו היא הלילא, אכתי עבדי אחשורוש אנן]

אבוב, צלצל, מכתשת, שילוח - נטלו התיקון וחזרו כמו שהיו; מגריפה מוציאה ק'/אלף מיני זמר

לר"מ שיר מעכב הקרבן [ואתנה את הלוים וכו' לכפר על בנ"י - ככפרה דמעכבת] וחכמים חולקים

שירה מה"ת [ושרת בשם ה', עבדת וכו' בשמחה ובטוב לבב, יסור (ישיר) במשא, עבודת עבודה, בכתף ישאו, והאלקים יעננו (רש"י - מצוהו) בקול, גם הם גם אתם - בעבודת מזבח]

ביכורים טעונין שירה (לרש"י - ארוממך ה') [טוב טוב] בדרך ענבים [שירה על היין]

משורר ששיער - לר' יונתן אין מיתה אלא אזהרה

לאביי מיתה [והזר יקרב יומת]

לר' יוחנן בן גודגדא במיתה/באזהרה וגזרו אף במסייע, ולר' יהושע בן חנני' לא גזרו

בעולת נדבת ציבור (קיץ המזבח) אין שירה [על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם - ככבשי עצרת דקבוע זמן]

נסכים הבאין בפנ"ע ספק אם טעונין שירה [אולי צריך אכילה ושתייה]

ר"ל - אומרים שיר שלא על הקרבן על הדוכן חוץ מקרבן נדבת ציבור וספק בנסכין בפנ"ע [יצא חורבה שיאמרו דכ"מ רשות]

מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב

שנת שביעית: מכיבוש יהויקים גלה יהויכין, ובשנת י"ח חורבן = מוצאי שבעית (לר"י דיובל במ"ט לא קחשיב שנות גלות סנחריב - רש"י - משגלו ראובן וגד בטלו יובלות עד שחזרו בשנת י"ח ליאשיהו - והתחילו מחדש ל"ו שנה לפני החרבן),

י"ד שנים אחר החורבן יובל (י"ד שכבשו וחלקו לא נמנו),

בית שני חרב במוצאי שביעית לר"י, ולרבנן בשנת ו', רב אשי - אף לרבנן במוצאי שביעית דלא מנו יובל עד שנת שבע לבנין - אחר עליית עזרא

ו' טלאים מבוקרים לתמיד בלשכה (רש"י - י"מ - שחיטה ביום רביעי, רש"י - ד' ימים ויום השחיטה וח' טלאים ניתנו שם קודם הלילה) [בן בג בג - ג"ש לפסח]

כנור של מקדש ז' נימין, ימות המשיח ח', עוה"ב י'

רש"י יא.

דרך ענבים כשר לביכורים - לרש"י - הביא ענבים לעזרה לביכורים ודרכן