גמ' טו: - יח.
גמ' יח. - יט:
גמ' יט: - כב:
גמ' כב: - כה.
גמ' כה. - כו.
גמ' כו: - כז:
גמ' כח. - לא:
גמ' טו: - יח.

חזור לראש הדף
קבלת דם פוסלת ע"י בע"מ, פרועי ראש (מח'),

זר [וינזרו וכו' בנ"י ולא יחללו, מה הצד מבע"מ ואונן, ק"ו מת"ח יושב דיכול לאכול או מיושב ובע"מ/טמא/אונן],

אונן [לא יצא ולא יחלל - דוקא כה"ג, "הן הקריבו?" דאילו כן - ישרף, מה הצד מבע"מ וזר וטמא, ק"ו מיושב], לרבא - חוץ מבקרבן ציבור (איתותב) [ק"ו מטומאה שפסול בכה"ג],

טבול יום [קדושים יהיו ולא יחללו - אם אינו ענין לטמא תנהו לפסולי תרומה (חילול חילול מתרומה)],

מחוסר בגדים [וחגרת וחבשת והיתה להם כהונה לחקת עולם - כהונתם עליהם, אפי' עבודה דלא מעכבת - ונתנו בני אהרון הכהן אש, אפי' ייתור - בני אהרן הכהנים את הנתחים],

שתויי יין, בלי ריחוץ [חוקה חוקה מבגדים],

מחוסר כיפורים [וטהרה - מכלל דהיא טמאה]

אולי אונן מותר בבמה [רש"י - ומן מקדש], יושב כשר בבמה [לעמוד לפני ה']

שריפת פרה כשרה ע"י אונן, טבול יום, ומחוסר כפורים לת"ק אבל לא ליוסף הבבלי [מח' אי מחוסר כפורים דזב כזב, והזה הטהור (כל דהו) אי דוקא בטבו"י דטמא מת או דכה"ת]

רש"י יז. - יז:

טבול יום שאכל תרומה במיתה [חילול חילול]

מחוסר כיפורים דזב כזב - לרש"י - אכילת קדשים בכרת, נגיעת קדשים הוי ראשון ושני

אונן, מחוסר כיפורים למ"ד לאו כזב כשרים לפרה אדומה - לרש"י - אין איסור בקדשי בדק הבית

גמ' יח. - יט:

חזור לראש הדף
בגדים מלוכלכין, קרועין פסולין [רש"י - לכבוד ולתפארת לעכב]

שמואל - בגדים מרושלין (נגררין) כשרים, מסולקין (קצרים) מעיקרא פסולים, ע"י אבנט כשרים

רב - מרושלין פסולים אא"כ סילקן ע"י אבנט עד מדתו [אבנט מיגז אגיז - כמנוטל], מסולקין פסולים

לר' ירמי' מדיפתי - מרושלין שלא סילקן תלוי במח' אי ה' כנפות חייבין בציצית [יתר כמאן דליתיה/דאיתיה]

בגדי בד - בוץ שזורים [משזר] וחוטין כפול 6 [שש] לעכב, לכתחילה חדשים

לא יחגור במקום שמזיעין אלא כנגד המרפק

ר"י בד"ר חייא - צלצול קטן על מכה באצבעו הוי יתור בגדים

ר' יוחנן - יתור רק נאמר במקום בגדים וצילצול כשר (וב' לשונות אי אפי' גע"ג)

רבא אמר רב חסדא - יתור שלא במקום בגדים בג' על ג', ואולי אף בדבר חשוב (רש"י - צילצול עשוי לנוי)

חציצה בינו לבין הבגד - ברוח, בכינה חיה, אבק עפר, אויר בית השחי, ידו בחיקו, נימא מדולדלת מן הבגד, שער ראשו - ספק

תפילין הוי יתור בגד לרש"י למ"ד לילה לאו זמן תפילין [רש"י - שלא תהא עבודת לילה חמיר מיום],

למ"ד זמן תפילין - של יד אסור, של ראש מותר [כגופו (רש"י - חביבותא דמצוה)]

קידוש ידים מעכב בבוקר [חוקה חוקה ממחוסר בגדים] ולא ביו"כ בין בגד לבגד ועבודה לעבודה [הו"א - ולבשם - רק לבישה מעכבת, לו ולזרעו, ואהרן ובניו - רק המעכב בהם מעכב בו]

מצות קידוש - ת"ק - ידו ימנית על רגלו ימנית

ר' יוסי בר"י - ב' ידיו זו ע"ג זו וע"ג ב' רגליו זעג"ז זה וחבירו מסייעו [עמידה מן הצד כשרה]

רש"י יח: - יט.

כמדתו למצוה ולא עכב

גמי אמכתו אסור בשבת - לרש"י - רפואה

גמ' יט: - כב:

חזור לראש הדף
רבי - לינה פוסלת קידוש ידים אפי' לא פסק עבודה [בגשתם (רש"י - גישה אחריתי - מערכה חדשה)],

ור"א בר"ש חולק [בבואם] -
לר' ירמי' - ר' אמי בשם ר' יוחנן בשם אילפא - וכן מי כיור

לר' יצחק בר ביסנא - ספק [מיפסל בכלי שרת (רש"י - יש על מה לחול הלינה)]

לאביי - ר' יוחנן - מודה רבי דמקריאת הגבר (תרומת הדשן) עד צפרא לא פסלה לינה [לינה דרבנן (לרש"י - כשאין המים בפנינו - וכאן נראה כיום)]

לרבא - ר' יוחנן - לינה פוסלת סוף עבודה של אתמול ולא קידוש של תרומת הדשן - תחלת עבודה

צפון: ר' יוסי בר"י - כנגד המזבח [ירך המזבח], ר"א בר"ש - אףכנגד בין האולם למזבח,
רבי - אף במקום דריסת כהנים וישראל

ספק אם יציאת כל גופו מעזרה הוי היסח הדעת לקידוש ידים (לרש"י - אם יש פסול "יוצא" כקדשים שקדשו בכלי) - ולא לפרה אדומה [כל מעשיה בחוץ]

ספק אם טומאת הגוף הוי היסח הדעת לקידוש ידים - ולא לפרה [הואיל וטבול יום כשר]

טומאת ידים בעי טבילה וא"צ קידוש, טינוף בעי קידוש

קידוש ידים בעי כלי שרת [ירחצו] בפנים [רש"י - ונתת הכיור (בעזרה) ורחצו ממנו], לר' יוחנן חוץ מלפרה (ור' חייא בר יוסף חולק)

ספק אי טבילת ידים בכיור מהני או לא [ממנו ולא בתוכו]

ר' חייא בר יוסף - מי כיור נפסלים לעבודת דם וקומץ בשקיעה אא"כ שקעו כל הלילה

רב חסדא - לכל דבר נפסלים בעמוד השחר

ר' יוחנן - לרש"י - מדאו' נפסל בעמוד השחר, מדרבנן ישקע הכיור מבערב כדי שלא ישכח לחזור ולשוקעו לפני עמוד השחר

כיור בעי כדי ד' כהנים [משה ואהרן ובניו] אבל לא הכלי הקודח בתוכו [ירחצו - לרבות כלי שרת] (לרש"י - תוחבו לדופן הכיור)

אין קידוש ידים מכנו [רק לנחשת הקשתיו] או מכלי חול [ממנו]

טיט הנרוק שהפרה שותה, כל שתחילת ברייתו מן המים - כשרים למקוה

כשיעור - ונתן סאה מי פירות ונטל סאה - כשר במקוה וכיור (עד רובו) ולא לרביעית (לרש"י - לנט"י) [רש"י - רביעית לא חשיב לבטל]

מי כיור - ר' ישמעאל - מי מעיין, חכמים ור"ל - שאר מימות

רש"י כ: - כב.

אין פסול יוצא - לרש"י - עד שנתקדש בכלי

לרש"י - טיט הנרוק חזי לטבילה כשהוא משלים למקוה

גמ' כב: - כה.

חזור לראש הדף
ערל (לרש"י - מתו אחיו ממילה) מחלל עבודה [גמירי לה; בני נכר ערלי לב וערלי בשר להיות במקדשי לחלל את ביתי]

טמא מחלל עבודה - זקני דרום - טמא שרץ [עון קדשים ולא מקדישים]

אבל בטומאת מת בדיעבד ציץ מרצה [מתוך שמרצה בציבור ואין טמא שרץ הותרה בציבור [כמ"ד שוחטין וזורקין על טמא שרץ, טומאת מכפרים (כהן) כטומאת מתכפרים (בעלים)]]

לזקני דרום טמא מת משלח פסחו כשר בדיעבד ולא אוכל [פסח שני ואכילת פסחים למצוה ולא לעכב וציץ מרצה (ל"ק כג:)]

לזקני דרום ציץ מרצה על כהן שהקריב בטומאת התהום (ספק) של טומאת מת וטומאת שרץ [הללמ"ס] ולא של טומאת זיבה

לרמי ב"ח ציץ מרצה על טומאת תהום של בעלים (טומאת מת) ומסתפק בכהן

יושב מחלל עבודה [לעמוד לשרת, העומדים - לעכב] ואינו במיתה (לרש"י - הו"א מה מצינו) [מחוסר בגדים וריחוץ ושתוי ב' כתובין הבאין כא']

חציצה לרצפה מחלל [נלמד מחציצה דכלי שרת (לרש"י - לקבלת הדם)]

רגל א' בכלי - תלוי אם יכול לעמוד ולעבוד כשינטל

ספק באבן עזרה שנדלדלה ודעתו לחברה, ספק בעומד בגומא בעזרה אי דרך שירות בכך

בשמאל לת"ק פוסל בקבלה וזריקה [ולקח באצבעו (ג"ש למצורע) ונתן - נדרש לפניו ולאחריו]

לר"ש קבלה כשרה, הזאת חטאת פסולה [רבא - קבלה א"א באצבע, אביי - נדרש לאחריו ולא לפניו]
זריקת שאר קרבנות בשמאל כשרה [לא כתיב אצבע]

לר"א בר"ש קבלה פסולה, הזאה כשרה [נדרש לפניו בלבד]
בפר המילואים קבלה כשרה, זריקה פסולה [ונתת באצבעך]

רבה בב"ח - ר' יוחנן - "אצבע" או "כהונה" ומעכב כפרה בעי ימין,
לר"ש "אצבע" או "כהונה + אצבע" בעי ימין [ג"ש למצורע]

מודה ר"ש דבעי ימין לקמיצה [קודש קדשים היא כחטאת, מנחת חוטא - יד יד], להזאת עולת עוף [כמשפט - חטאת בהמה]

רש"י כג: - כד.

לל"ק לרמי ב"ח ציץ מרצה על טומאת שרץ דכהן ביחיד - לרש"י - ועל טומאת בעלים

לרש"י - דוד קדש עזרה בב' תודות ובשיר

גמ' כה. - כו.

חזור לראש הדף
דם שנשפך מצואר לרצפה פסול [מדם הפר - מהפר]

רב - צריך לקבל כל דמו [ואת כל דם הפר ישפך - אם אינו ענין לשיריים]

שמואל - צריך שיגביה סכין למעלה (שלא יפול דמו) [מדם הפר - בלבד]

קבלה בעי ורידין ע"ג אויר כלי

אויר שסופו לנוח כמונח בכלי (והוי כמו נשפך מכלי ולא מצואר)

אויר שאין סופו לנוח (נפחת שולי הכלי) - ספק

אויר ע"ג כלי ככלי דמי - ואם בא מים מדבר המקבל טומאה ישיר לאויר שע"ג הכלי פסול למקוה ולמי חטאת [יהיה טהור - הוייתן ע"י טהרה]

בעי תמים בשעת קבלה [הפר - שהיה כבר] ובן שנה עד זריקה [בן שנה יהיה - כל הוייתו]

רגל שיוצא - צריך לחתוך (בלי עשיית מום) קודם קבלה

[שלא יתערב בדם המזרק הדם המובלע באיברים או שמנוניתו הנבלע בדם]

המקבל צריך להיות בצפון ולא השוחט

לכתחלה בעי כל הבהמה בפנים העזרה [והביאום לה']

תלייה באויר פסול בבהמה לשחיטת קדשי קדשים [שחיטה על ירך] ולאביי לקבלת קדשי קדשים [אויר צפון אינו צפון], ובכהן לקבלה תמיד [אין דרך שירות בכך]

גמ' כו: - כז:

חזור לראש הדף
זריקה על המזבח שלא במקומו -

שמואל ור"ל - בשר פסול, אבל נתכפרו [כמקומו דמי - על המזבח לכפר - ולא לדבר אחר] (אא"כ חישב לאכול שלא בזמנו - פסול ולא כרת [*עי' בהמשך])
ע"י פסול יחזיר כשר ויקבל ויזרוק [אין כל הדם נדחה ע"י זריקת פסול]

ר' יוחנן - לא נתכפרו [לאו כמקומו דמי] ויחזור ויקבל ויזרוק בכשרות
ולאסוף ממזבח הוי מח' ר' יוסי ור"ש [אי קלטי' מזבח לאפוקי מכפרה אחרת]
רב חסדא - לכו"ע לא יאספנו, ומח' בפנימי שנזרק אמזבח החיצון -
לר' יוסי יאספנו, לר"ש לא

רבא - מחשבה אינה פוסלת בפָּסוּל לעבודה, במנחת העומר, בנפגם מזבח

ר"י - מחשבה לזרוק שלא במקומו על המזבח כשר,
לזרוק שלא במקומו למחר פסול [כר"י - להניח ללמחר פוסל] ואין כרת [*פיגול רק בזריקה מעלייתא שיתיר אכילה [ואם האכל יאכל פיגול יהיה - שפיגולו גרם שלא יאכל]]

ר' אלעזר - מזבח חיצון מקדש (שאם עלו לא ירדו) פסולין הראוי לה, פנימי אפי' אין ראוי לה [האי רצפה, והאי כלי שרת]

גמ' כח. - לא:

חזור לראש הדף
חידוש שמחשבת פיגול על אכילת עור האליה:

שמואל - כר"א - דמחשבין על הראוי למזבח לאכילת אדם

רב הונא - עור אליה אינו אליה להקטרה [חלבו האליה]

רב חסדא - מחשבין באליה (דגדי) אע"פ דחסר ב"למשחה" לגדולה

מחשבת חוץ למקומו פסול [רבא - פיגול (פ' צו), רב(ה) - ביום השלישי (פ' קדושים) - אם אינו ענין] ואין כרת [והנפש האוכלת ממנו - רק לחוץ לזמנו, ואוכליו עונו ישא - רק לנותר]

פיגול פסול [ביום השלישי] וכרת [עון עון מנותר (דמי לענין זמן ובמה משא"כ חוץ למקומו)]

רבא - פ' צו - ואם האכל תאכל (אכילת אדם ומזבח) מבשר זבח שלמיו (לאפוקי המתירין את עצמם) ביום השלישי (חוץ לזמנו) לא ירצה (שקרב כל מתיריו) המקריב (מחשב בשעת הקרבה (ר"א - דאי באוכל, כבר הוכשר) [לאחרים - לא יחשב]) אותו (ולא הכהן [לבן עזאי - לא יחשב, לא ירצה בזבח מיירי]) לא יחשב לו (מחשבות מוציאות זמ"ז), פיגול (חוץ למקומו) יהיה (מצטרף 1/2 זית בחוץ 1/2 למחר (אבל לא 1/2 לאכילה1/2 להקטרה))

לרבא - ביום השלישי (פ' קדושים) - מחשבת חוץ למקומו דוקא במקום משולש בדם בבשר ובאימורין (לרש"י לאפוקי היכל דאין אימורין או אכילה)

בל תאחר נדרו ירצה [בן עזאי - אותו, אחרים בבכור - היקש למעשר, בך חטא ולא בקרבנך]

לר"י מחשבת פיגול קודם למחשבת חוץ למקומו - כרת

חוץ: מב' מחשבות בעבודה א' לאילפא (ור' יוחנן חולק [ר"י - תפוס לשון ראשון]), מכזית למחר בחוץ [מחשבה מעורבת]

ר"מ - תפוס לשון ראשון (ור' יוסי חולק) חוץ: מלחצות (לרש"י - הבהמה) לעולה ולשלמים לאביי (ורבא חולק), מתמורת עולה ושלמים לרבה בב"ח [הולכין בתר כוונתו] (ורב דימי חולק)

1/2 זית למחר 1/2 בחוץ 1/2 למחר - רבא - פיגול [לרש"י - מצא מינו וניעור]

רב המנונא - אינו פיגול [לרש"י - כבר נצטרף ולא פקע (בטומאה - אא"כ פעם היה שיעור שלם (תערובת כביצה ראשון וכביצה שני שנחלקה וחזר ועירבן מטמא כראשון))]

בר קפרא - פיגול - ר' דימי - ב1/2 בחוץ 1/2 למחר 1/2 למחר,
רבין - דוקא 1/2 למחר 1/2 למחר 1/2 בחוץ,
רב אשי - אפי' 1/2 למחר וכזית 1/2 בחוץ / 1/2 למחר

ר' ינאי - חישב לאכילת כלבים, ל"אכילת" אש למחר - פיגול, ולא לאכילת טמאים

מחשבת אכילת אדם והקטרה אין מצטרפין לשיעור כזית

אביי - אכילת ב' בנ"א, אחר כדי אכילת פרס [דומיא דהקטרה] מצטרפין