גמ' קיא: - קיג.
רש"י - קשר של קיימא לעולם - דאו', לזמן - דרבנן, לא לקיימא - מותר
ר"מ - קשר של קיימא שיכול להתירו ביד א' פטור [קל להתיר, לא מיהדק (נ"מ עניבה)]
נפסקה רצועה של סנדל - במקום משומר לא יטלנו [כר"י - נפסקה רצועה חיצונה מבטלו מכלי] בכרמלית נועלו ע"י גמי לח
סנדל שנפסקה אוזן השנייה (רש"י - אפי' אחר שתיקן הראשונה)
טהור ממדרס [הו"א דרש"י - לא מיוחד למנעל, פנים חדשות, נפסקה שתי החיצונות - כר"י דלאו כלי]
וטמא מגע מדרס [הו"א דרש"י - ראוי לתשמיש אחרינא, רש"י - תיקן הראשונה חזי למילתי' קמייתא. לרש"י - ונגע בעצמו כשהיה אב הטומאה [כר"מ - טומאת בית הסתרים], בשעת פרישתו]
כלי בעה"ב שניקב כמוציא זית וסתמו וחזר וניקב וכו' עד כרימון טהור [פנים חדשות]
אם ראשונים בני מלאכים וכו'
רבנן - לא קושרין בחבל דגרדי [אטו חבל דעלמא] חוץ מקושר בפרה ובאבוס ועניבה מותר [לא מיחלף]
לר' יהודה מותר [לא מבטלו] ועניבה אסור [קשר]
טלטול כובד העליון והתחתון של כלי אורגים - לשמואל מותר, לר"י בר ליואי אסור
חליצת דבר התחוב בגומא בבית אסור [חשש אשוויי גומות], בשדה מותר
רש"י קיב:
כלי אורגים - לרש"י - אי סתמו לא לתשמיש אחר הוי מלאכתן לאיסור
כשהגרדי לא מקפיד מלטלטל לתשמיש אחרת לא הוי מלאכתן לאיסור
כשהגרדי לא מקפיד מלטלטל לתשמיש אחרת לא הוי מלאכתן לאיסור
גמ' קיג. - קטו.
מקפלין בגדים - לבו ביום, מיו"כ לשבת, באדם א', בחדשים, בלבנים, בשאין לו להחליף
וכבדתו - לבושי שבת, מעשות דרכיך - פסיעה גסה (חוץ מלא אפשר), ממצוא חפצך - לא יטייל לשדהו (בחפצי שמים מותר), ודבר דבר - לרש"י דיבור מו"מ
פסיעה גסה נוטלת 1/500 מאור עיניו ומהדר בקידוש ליל שבת; אכילת אדמה מביאה חולי;
עפרה של בבל; תן לחכם ויחכם עוד - רות ושמואל; בועז ורות; ותחת כבודו יקד יקוד; בגדים שבישל בהן אל ימזוג בהן כוס לרבו; איזהו ת"ח ש...; ר' ינאי - אל תקברוני בלבנים או שחורים
עפרה של בבל; תן לחכם ויחכם עוד - רות ושמואל; בועז ורות; ותחת כבודו יקד יקוד; בגדים שבישל בהן אל ימזוג בהן כוס לרבו; איזהו ת"ח ש...; ר' ינאי - אל תקברוני בלבנים או שחורים
גנאי לת"ח מנעלים טלאי ע"ג טלאי
גלימא עליון דת"ח - בלי רבב, לבוש התחתון - דוקא רבד
מינוי ת"ח בעיר - יודע חדא מסכת (רבינו יצחק - והלכות החג), ריש מתיבתא - כל הש"ס
בני עיר מצווין למיטרח בריפתיה דת"ח שעוסק רק בחפצי שמים
ר' ישמעאל - חלבי שבת ביו"כ ולא להיפך [בשבתו] חלבי שבת ביו"ט [נדבות קריבין ביו"ט וכ"ש]
ר"ע - חלבי שבת ביו"ט ולא ביו"כ [בשבתו]
מח' לר' ישמעאל אם תוקעין יו"כ ע"ש [רש"י - להיכירא שהוא יום הקל כשלא תוקעין יו"כ מוצ"ש]
אין תקיעה להתיר קניבת ירק [רב יוסף - אין דוחין שבות להתיר, ר' שישא - לא התירו שבות רחוקה]
רב הונא - יו"כ שבת אסור בקניבת ירק (לרש"י - לנתק עלים) [שבתון (לרש"י - דאו'), רש"י - לא שרו שבות דקטרח לחול]
ר' יוחנן - מותר [שבתון ל"עשה" למלאכה]
שאר יו"כ מותר [עגמת נפש (רש"י - התירו שבות, שבתון רק מהמעכבין מעינוי)]