גמ' כו. - כח:
גמ' כח: - לא.
גמ' כו. - כח:

חזור לראש הדף
נשיאת כפים בתעניות מעמדות וביו"כ
ר"מ - אף במנחה ונעילה [אין שכרות]
ר"י - לא במנחה ונעילה [גזרו אטו כל יום דשכיחא שכרות]
ר' יוסי - במנחה אין [גזרו], בנעילה יש [ליתא בכל יומא]
הל' כר' יוסי והאידנא יש במנחה בתענית [סמוך לשקיעה כנעילה]

שכור אסור בנשיאת כפים [סמיכה לפ' נזיר, לשרתו ולברך בשמו - רש"י - מעין עבודה]

חצי המשמר (כהנים ולוים) עולה ליריחו לספק מים ומזון לאחיהם בירושלים

שמואל - עיקר שירה בפה, ר"ש ב"א - בכלי - לעיכובא

מח' תנאים אם משה תיקן ח' או ט"ז משמרות

אנשי מעמד שבירושלים מתפללין שיתקבל התמידין ברצון,

ואנשי מעמד (רש"י - שבעריהן) יושבין בתענית יום ב', ג', ד', ה'
ולא ביום א' [י"ג במשנה - שלא יצאו מענג לתענית, מפני הנוצרים, דחלוש - יום ג' ליצירתו, איבוד נשמה יתירה]

אנשי מעמד קורין במעשה בראשית כל יום בשחרית ובמוסף בס"ת, ובמנחה כולן קורין על פה, רש"י - בנעילה אין פרשה

פרשה של ה' פסוקים - אם יכול לקרות בפ' אח"כ - השני קורא ב' מזו וא'\וג' מאחרת,

ואם לאו לרב דולג פסוק למפרע, לשמואל פוסק באמצע פסוק [גזרה משום הנכנסין והיוצאין באמצע]

מעמד (רש"י - שבירושלים) נדחית שחרית מפני הלל - אבל לא דר"ח [לאו דאו']
מוסף מפני קרבן מוסף

הו"א דר"ע - נעילה (רש"י - וכ"ש במנחה) מפני טירדת קרבן מוסף (רש"י - אין מעמד בנעילה), ור' יוסי חולק
מנחה מפני קרבן עצים (אבל לא נעילה)

בן עזאי, ר' יהושע - מנחה מפני ק' מוסף
נעילה מפני ק' עצים ולא מנחה [מנחה מדב"ת ונעילה מדב"ס]

נדבת וקרבן עצים - א' ניסן, ה' תמוז (משפ' דוד), ה' אב, ז' אב, י' אב,
ט"ו אב (זתא, כהנים, לוים, טועה בשבטו), כ' אב (ר"מ - דוד, תנא לר' יוסי - יואב),
כ' אלול (ר"י - דוד, תנא לר' יוסי - ואב), א' טבת

רש"י כו. - כח:

על כל משמר היה מעמד בירושלים, ולבד אלו היו כ"ד מעמדות בכל עיר

הלל חנוכה דנביאים תקנוהו שיהו אומרין על גאולה מצרה - כדאורייתא דמי ודחי מעמד

גמ' כח: - לא.

חזור לראש הדף
י"ז בתמוז - לוחות, תמיד, הובקעה העיר, שריפת תורה, צלם בהיכל

ט' באב - נגזר שלא יכנסו לארץ, חרב א', ב', ביתר, נחרשה

אב ממעטין בשמחה - לישתמיט מדינא בהדי נכרי

בכיה לדורות; אתחלתא דפורענותא עדיפא; ביטול גזרה על ר"ג; מפתחות ההיכל למעלה

משנתנו - שבת שחל ט' באב אסור מלספר ומלכבס (ר"נ, ר' אלעזר - ללבוש (איתותב), רב ששת - אפי' להניח) חוץ מיום ה' [כבוד השבת]
(לר"נ - ביש רק חלוק א' יכבס וילבוש ביום ה')

לר"מ - מר"ח עד התענית, לר"י - כל החודש, רשב"ג - כל אותה שבת
אסור ללבוש כלי פשתן מגוהצין - שמואל - אפי' בימי השבוע אחר ט"ב, ורב חולק

ט' באב בע"ש ולא כבס ביום ה', מותר בע"ש מן המנחה ולמעלה ולייט עלה אביי

לת"ק דר' יוסי ט' באב שחל ביום ג', ד' - קורא לתורה רק א'

אסור לאכול ב' תבשילין, בשר ויין בסעודה המפסקת כשהיא מו' שעות ולמעלה

רשב"ג - ישנה - ימעט מהרגילות (רש"י בחכמים דר"מ - שינוי בתבשילין - ומיעוט בבשר ויין)
ומותר בבשר מליח (ב' ימים ולילה א') ויין מגתו כל זמן שתוסס (ג' ימים)
מנהג ר"י - פת חריבה ומלח ומים ויושב בין תנור וכיריים וכמתו מוטל לפניו

ת"ק - אסור לרחוץ בסעודה המפסקת, ור' ישמעאל בר"י חולק

לת"ק לימוד בט"ב מותר במקום שאינו רגיל לקרות ולשנות [רש"י - אית לי' צער], ור"י חולק

אפי' במקום שנהגו לעשות מלאכה ט"ב ת"ח בטלים, רשב"ג - יעשה עצמו כת"ח
ר"ע - אינו רואה סימן ברכה, חכמים - אינו רואה בשמחתה

מי שיכול חייב בכפיית המטה, לר"י גם בשאר מיטות, לחכמים רק מטתו

ט"ו באב: א) הותרו שבטים זב"ז, ב) הותר שבט בנימים לקהל, ג) כלו בו מיתי מדבר וחזר הדיבור למשה (רש"י - ביחוד וחיבה, י"א - פה אל פה וביום), ד) ביטל הושע בן אלה פרוסדאות של ירבעם,
ה) קבורת הרוגי ביתר (הטוב והמטיב), ו) פסקו מלכרות למערכה

בנות שואלין זמ"ז; אשה - ליופי, לבנים, לשם שמים; לעתיד מחול לצדיקים

רש"י כט. - כט:

לרש"י - המרגלים חזרו בח' באב

כיבוס שלנו מותר לפני ט' באב

הדרן עלך מסכת תענית