גמ' עו: - עח.
חייב המוציא יין כדי מזיגת כוס של ברכה - רובע רביעית הלוג (רבא - דע"י מזיגה יעמוד על רביעית, אביי - כשמזיג הוי פחות מרביעית - חוץ מקרוש דבעי רביעית)
יין קרוש - רב יוסף - כזית = רביעית [רש"י - לא ראוי למזיגה]
חלב כדי גמיאה
חלב אשה ולובן ביצה כדי לשוף בקילור
דבש כדי ליתן על מכה (ספק כולה או עליון)
לא ברא דבר לבטלה; ה' אימות; עיזי מסגן ברישא, מגליין;
דשא דרך שם וכו'; דג נחש וחזיר מוסיפין גבורה כשמזקינין
שמן כדי לסוך - לר' ינאי ורשב"א אבר קטן דקטן, לר' נתן דוקא אבר קטן דגדול או גדול דקטן
מים - כדי לשוף קילור, סרוחים - רביעית כדי לגבל טיט; שאר משקים ברביעית
לר"ש כולן ברביעית (לעשירים) אא"כ מצניעו, ת"ק דר"ש - לרש"י - ס"ל כרשב"א דף עו.
שיעור נמדד כפי השתמשות השכיחא, היותר חמור
לרשב"א דם תרנגולת ולרשב"ג דם עטלף כדי לכחול עין א'
גמ' עח: - פב.
לר"י שיעור יותר קטן לגמי, חרסית, סיד, עצם, חרס, חומרי ניקוי, משמשי ע"ז
נייר - כדי לכתוב ב' אותיות (לרב ששת גדולות, לרבא קטנות ובית אחיזה),
נייר מחוק לכרוך על צלוחית
נייר מחוק לכרוך על צלוחית
לר"י מוציא קשר מוכסין (סימן ששילם) אף משהראהו למוכס חייב [צריך להראות לאחר]
לר"י מוציא שט"ח אף משפרעו חייב [מותר לשהות שטר פרוע (רש"י - לצלוחית), מודה בשטר א"צ לקיימו בטענת פרעתי, אין כותבין שובר (רש"י - מלוה חייב דבעי להחזירו ללוה), צריך להראותו ד"גברא דפרע אנא"]
הוצאת סמנין שאינן שרוין, זרעים שאינן זרועין, שופכין לגבל טיט - שיעורן יותר גדול דאין אדם טורח בפחות
עורות - מצה (לא מליח) לח - כדי לכסות משקולת; יבש (חזי לעיבוד) או חיפה (מליח ולא קמיח) כדי קמיע; דיפתרא (קמיח) כדי גט (רש"י - יותר קטן); מבושל ומתקשה - ה' טפחים
דוכסוסטוס למזוזה, קלף לפ' שמע בתפילין
רב - מזוזה אקלף כשר, תפילין דוקא אקלף במקום בשר,
לר' אחי - שינה כשר
לר' אחי - שינה כשר
ס"ת גם אגויל (לרש"י מעובד בעפצים)
תפילין מטמאין ידים - לר' זכאי רק הפרשיות, לר"ש הקציצה, לת"ק אף הרצועות שעם התפילין
רבא - הוציא אות א' בדיו וא' בקולמוס תיקו
כתיבתן היא הנחתן; הוציא וכתב אות א' וחזר והוציא א' פטור [יבשה ראשונה וחסרה]
רבא - הוצאת ב' חצאי גרוגרות זאח"ז פטור כשהגביה הראשונה או בב' העלמות,
חייב בהעבירה דרך עליה תוך ג"ט
חייב בהעבירה דרך עליה תוך ג"ט
ת"ק - חייב אפי' לב' רשויות,
ר' יוסי - פטור - לרבה כשיש רה"י ביניהם, לאביי אפי' כרמלית,
לרבא אפי' פיסלא (לרש"י עץ הממלא כל רוחב רה"ר)
לרבא אפי' פיסלא (לרש"י עץ הממלא כל רוחב רה"ר)
קנה - כקולמוס המגיע לקשרי אצבעותיו - וספק איזה ;
עבה או מרוסס - כדי לבשל כגרוגרת דביצת תרנגולת טרופה בשמן באילפס
עבה או מרוסס - כדי לבשל כגרוגרת דביצת תרנגולת טרופה בשמן באילפס
אבן - לת"ק כדי להבריח עוף, לר"א בן יעקב י' זוז שבהמה מרגשת
שיעור אבני בית הכסא - לר"מ ג' כאגוז, לר"י ג' כביצה, לרבותי דזונין ור' יוסי כזית כאגוז וכביצה,
לר' ישמעאל בר' יוסי בשם ר' יוסי מלא היד (ר' ינאי - למקום קבוע לבית הכסא,
ואי לא - לרש"י כאגוז)
לר' ישמעאל בר' יוסי בשם ר' יוסי מלא היד (ר' ינאי - למקום קבוע לבית הכסא,
ואי לא - לרש"י כאגוז)
רב ששת - יש עליה עד הוי יחוד לבית הכסא ומותר: רש"י - טלטלול מדוכה דמלאכתה לאיסור, אא"כ נשטשטשו מגשם ואין רישומן ניכר
רבא - ימשמש כלאחר יד בצרור [השרת נימין]
רב חסדא - מותר להעלות אבנים לגג בשבת [כבוד הבריות דוחה טירחא יתירא (לרש"י)]
ר"ל - יקנח בצרור שהעלו עשבים [רש"י - אינו מתכוין לתלוש מהצרור, כבוד הבריות דוחה תולש מהקרקע דרבנן], רב הונא - ולא בשדה ניר [גומא]
ר' יוחנן - לא יקנח בחרס אף בשבת [סכנה, כשפים]
צרור וחרס - לרב הונא צרור עדיף חוץ מאוגני כלי, לרב חסדא חרס עדיף
מח' בצרור ועשבים [רש"י - חותכין בשר, במחובר - חשש תלישה]
ליפנות - יעמוד וישב, יסתלק לצדדין, ימשמש בצרור, יסיח דעתו מדברים אחרים,
ילך x 10 4 אמות
ילך x 10 4 אמות
חרס - לר"י כדי ליתן בין פצימין, לר"מ לחתות אש גדול, לר' יוסי לקבל רביעית
רש"י פ. - פא.
לרבנן דקלוטה לאו כהונחה - תוך ג' לרש"י צריך הנחה על משהו או בידו
לרש"י פשוטי כלי עצם טמאין
לרש"י פותחת טמא דיש בית קיבול מפתח