"אמן", מתרגם - לא יגביהו קולם יותר מהקורא [והאלקים יעננו בקולו של משה]

שנים - רב - אם רצו מזמנין, אבל שלשה אין רשאין ליחלק [כבר קבעו חובה]

רב - א' שפירש מג' - קוראין לו ויצטרף להם במקום מעמדו (רש"י)

א' מפסיק סעודתו עבור שנים לזימון

זר - עונה לנברך: ברוך הוא ומבורך..., שמע "ברוך וכו'" שלהם - עונה אמן

העונה אמן אחר גמר ברכותיו (רש"י - אף דק"ש שחרית וערבית) ה"ז משובח

בעה"ב מברך ואורח מברך, רב הונא דמן בבל - בוצע מברך

לרב ששת יש מ"ד הטוב והמטיב דאו' [ת"ק דברייתא מח: - אשר נתן לך] והגמ' דוחה בכמה ראיות

בבית אבל - ר"ע - דיין האמת, לת"ק - אף הטוב והמטיב

אביי - חוזר לראש, רבנן - חוזר למקום שפסק (לרש"י - מח' במפסיק סעודתו להצטרף לזימון)

סדר הסיבה - גדול בראש, שני למטה הימנו, ואם יש ג' - שני למעלה

מים הראשונים - מהגדול

אין מכבדין בדרכים, גשרים, מים אחרונים, בפתח שאינו ראוי למזוזה

בוצע נוטל תחלה אא"כ מכבד לגדול

אין עונין אמן חטופה, קטופה, יתומה

שלישי מצטרף לזימון אם הראשונים היו אוכלין עוד אילו היו מביאים

רב אחא - א' שהיה בתחלת ההסבה יברך, תלמידי דרב ולהל' - גדול מברך אפי' הגיע בסוף

מזמנין על אוכל דמאי [אי בעי מפקיר נכסיו] ולא על אוכל טבל דרבנן ולא על גר שמל ולא טבל [נכרי]

אין מזמנין על ע"ה, גר שמל ולא טבל, נשים ועבדים וקטנים

ע"ה: ר"מ - אינו אוכל חולין בטהרה, חכמים - לא מעשר, ר"א - אינו קורא ק"ש, ר' יהושע - אינו מניח תפילין, בן עזאי - אין לו ציצת, ר' נתן - אין לו מזוזה, ר' נתן בר יוסף - לא מגדל בניו לת"ת, אחרים ורב הונא להל' - לא שמש ת"ח

ר' יהושע ב"ל - ט' ועבד, וקטן בעריסה (ר"ת להל') מצטרפין, רב הונא - ט' הנראין כי' מצטרפין

יכול לשחרר עבד למצוה דרבים

ר' אמי - ב' ת"ח המחדדין זא"ז מצטרפין להיות ג'

ר' יוחנן - קטן הפורח מזמנין (לרש"י - סימנים ולא שנים)

ו' עם ד' דאכלו ירק - ר' ירמי' - מצטרפין, ר' זירא - אין מצטרפין [בעי רובא דמינכר]

להוציא אחרים בזימון - שמעון בן שטח - כוס יין, ר' יוחנן - כזית דגן

שבת - ת"ק - "רצה" באמצע רחם, חכמים בתראי - וחוזר אם שכח

ברכה ראשונה [ת"ק - שבע מברך וכ"ש רעב; רבי - אשר נתן (משנתן) לך; ר' יצחק - וברך את לחמך; ר' נתן - כי הוא יברך הזבח]

ברכת התורה [ר' ישמעאל - כ"ש מחיי שעה; אשר נתן - ואתנה לך את לוחות וכו'; ר"י בן בתירה - הטובה]

לרב יצא אפי' לא אמר ברית [לא בנשים], תורה, מלכות [אינן בנשים ועבדים]
ותנאי ואמוראי חולקין

צ"ל ארץ חמדה וכו'; יקדים ברית לתורה [י"ג בריתות], מח' אבא יוסי בן דוסתאי ורבנן אם הטוב והמטיב צריכה מלכות [דרבנן או דאו' (מברכת הארץ)]

אין חותמין בשתים [מצות חבילות]

מח' בנוסח פתיחת וחתימת בונה ירושלים

ברוך שנתן ראשי חדשים - ספק אי אומר "לשמחה", אי חותם

פתח הטוב והמטיב - לא יאמר ברוך שנתן אלא חוזר לראש

אין מחזירין ברהמ"ז לר"ח [אי בעי לא אכיל פת]

ר"מ - מזמנין בכזית [ואכלת כזית ושבעת זו שתיה]

לא יאמר לאלקינו, על המזון (בפחות מי'), למי שאכלנו ומטובו חיים

ריה"ג - מוסיפין למאה - ברוך ה' אלקינו, לאלף - אלקי ישראל, לרבוא - אלקי צבקות יושב הכרובים [במקהלות ברכו וכו']

כשיש הרבה ולא ישמע המברך - יכול לעשות זימון בין עצמם

ב' יכולין להצטרף לא' שכבר בירך, אבל הוא אינו יוצא דאין זימון למפרע

ר"ע - בברכו א"צ לומר "המבורך", ור' ישמעאל חולק

ג' שישבו לאכול ביחד אין רשאין ליחלק אפי' לא התחילו לאכול יחד, אפי' כ"א משלו

ג' מג' חבורות שנתחייבו בזימון מצטרפין יחד אפי' לא אכלו כלל יחד

ו' רשאין ליחלק לג' ג', אבל לא י', וכ' יכולין ליחלק לי' י'

ב' חבורות בבית א' מצטרפין ע"י ראיית מקצת, ע"י שמש ביניהן

ר"א - יין בלי מים - בפה"ע

פת - אין מניחין עליו בשר חי, אין מעבירין עליו כוס מלא, אין זורקין, אין סומכין קערה עליו (דלא כשמואל)
אין זורקין שאר אוכלין בדממאיס (אפי' לחתן)

אל תקח משמש חלוקך בשחרית, אל תטול ידים ממי שלא נטל ידיו, אל תחזיר כוס אספרגוס לאחר, אל תעמוד בפני נשים בחוזרות מלויה (יהדר פניו - "ויאמר וכו' יגער ה' וכו'")

כוס של ברכה: א) הדחה מבפנים, ב) שטיפה מבחוץ,
ג) חי (לתוך הכוס, מן החבית לשמו) עד ברכת הארץ (לרש"י - ואז מוסיף יין),
ד) מלא (ר' יוחנן - א) - ד) בזה"ז)
ה) עיטור (בתלמידים, בכוסות), ו) עיטוף (בטלית, בסודרא),
ז) נוטל בב' ידיו [שאו ידיכם], ח) נותנו בימין - לחומרא שמאל לא תסייעו,
ט) מגביהו טפח [כוס ישועות אשא], י) נותן עיניו בו [היסח הדעת],
יא) י"א משגרו לבני ביתו (רש"י - אשתו) [שתתברך]

אין מסיחין (המברך) (רש"י - משאוחז כוס של ברכה)

אין מברכין על כוס של זוגות

להל' תמיד ברהמ"ז מיושב