גמ' מ. - מא:
יוצא דופן - רבנן - אינה לידה [כי תזריע וילדה - במקום שמזרעת]
ר"ש - ולד [תלד], בכור לנחלה [לידה לידה מאשה],
אבל א"א להקדיש [לידה לידה, אמו אמו מבכור, ואפי' נולד מקדשים - זאת תורת
העולה - אם עלה ירד] (לר"א בר"י קדוש)
אבל א"א להקדיש [לידה לידה, אמו אמו מבכור, ואפי' נולד מקדשים - זאת תורת
העולה - אם עלה ירד] (לר"א בר"י קדוש)
ר"ש - פסולן בקודש (לרש"י - לאחר שבאו לעזרה) אם עלו לא ירדו
[על מוקדה - זאת תורת העולה, ר"י - יש להן הכשר במקום אחר]
[על מוקדה - זאת תורת העולה, ר"י - יש להן הכשר במקום אחר]
חוץ: לר"י - נשחטה בלילה, נשפך דמה, יצא דמה [זאת, היא, העולה],
שחיטה בדרום (וכן רבה לר"ש), ר' יהושע - חוץ למקומו, בשר קדשים [ממנו לאשים בבל תקטירו], מליקת העוף למטה לרב יוסף לר"י, קבלה וזריקה ע"י מי שלא חזי לעבודת ציבור לר"י, אף לר"ש נשפך דם מהצואר
שחיטה בדרום (וכן רבה לר"ש), ר' יהושע - חוץ למקומו, בשר קדשים [ממנו לאשים בבל תקטירו], מליקת העוף למטה לרב יוסף לר"י, קבלה וזריקה ע"י מי שלא חזי לעבודת ציבור לר"י, אף לר"ש נשפך דם מהצואר
אין פסולן בקודש ירדו אפי' נולד מקדשים [זאת]
דם דרך דופן - לר"ש טהור [מקור מקומו טהור (רש"י - כדם מכה)]
לרבנן הטיפה מטמאה במגע, האשה - לר"ל טמאה ז', לר' יוחנן טהורה [דוה וגלה ערותה]
מקור שנעקר, ב' טיפי לבן - טמאה טומאת ערב [רש"י - מקור מקומו טמא]
גמ' מא: - מג:
מטמאה בבית החיצון (חוץ לבין השינים, מקום הדישה) [בבשרה]
פולטת שכ"ז -
לרבנן מטמאה בפנים [יהיה, רואה הויא]
לר"ש כשיוצא לחוץ [דיה כבועלה]
אבל יש טומאת ערב מפני תשמיש [ורחצו וטמאו עד הערב]
(נ"מ בטבלה במטה ולא נתהפכה (אחר טבילה, בשעת תשמיש))
וסותרת נקיים, ושיעורו בכל שהוא [רואה הויא, רש"י - דיה כבועלה]
יולדת שירדה לטבול ובירידתה נעקר דם (לרש"י - לבית החיצון)
ויצא לחוץ אח"כ - טמאה טומאת ערב
ר' אושעיא - לידה יבשתא - טמאה, כילוד ביציאת הראש חוץ לפרוזדור (לרש"י - בבית החיצון)
זב וקרי מטמא בחוץ [מבשרו] [ממנו]
אותו מקום - לאביי בלוע הוי, לרבא בית הסתרים הוי ומטמא במשא ולא במגע
בית הבליעה - לאביי בלוע הוי [דוקא נבלת עוף טהור טמא - בה ולא באחרת]
לרבא בית הסתרים הוי
שיעור נושא ונוגע נבלה בכזית [והאוכל - כאוכל]
קנה בקומטו של זב והסיט הטהור - טהור [וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף - בגלוי]
להיפך - טמא [רש"י - משא [והנושא אותם - כ"ש זב עצמו]]
ג' לשונות לשמואל -
שכ"ז מטמא 1) כשיש עקירה בהרגשה [שכבת זרע - ראויה להזריע]
2) יצאה בהרגשה (כחץ) - ואף הטלת מים [רובה בהרגשה]
3) בלי הרגשה [מקרה]
עקירת שכ"ז דגוי (קולא), מי רגלים (מצי נקיט) דזבה, דנכרית (דרבנן) לפני טבילה ויצא אחר טבילה - תיקו
קרי: שיעור הרואה - לכו"ע במשנתנו כ"ש, רב הונא כב. - פי האמה [נוגע הוי]
שיעור נוגע - ר"א בר"ש - כעדשה [או איש - כנגיעה דשרץ],
תנא - כ"ש [אוקי באתרא - כרואה, או איש וכו' שכבת זרע - כרואה],
ר"ש פסחים - פי האמה [כזב לר' נתן בשם ר' ישמעאל ושמואל [או החתים בשרו]]
תנא - כ"ש [אוקי באתרא - כרואה, או איש וכו' שכבת זרע - כרואה],
ר"ש פסחים - פי האמה [כזב לר' נתן בשם ר' ישמעאל ושמואל [או החתים בשרו]]
זב - ג' ראיות לקרבן [רבנן - זאת תהיה טומאתו בזובו, רר בשרו, את זובו;
ר' ישמעאל ור' סימאי - רש"י - בזובו, רר בשרו את זובו, או החתים מזובו]
ר' ישמעאל ור' סימאי - רש"י - בזובו, רר בשרו את זובו, או החתים מזובו]
ב' לטומאת משכב [רבנן - מזובו טמא - מקצת זובו; ר' סימאי - כי יהיה זב מבשרו, זובו טמא, רש"י לה. - והזב, את זובו]
רש"י מג.
לרש"י מגע בית הסתרים טהור נלמד מזב
רש"י ו. - היסט הזב בכלי חרס [וכלי חרס אשר יגע בו הזב - מגעו שהוא ככולו]
גמ' מד. - מה.
בן יום א' - לטומאת נדה [ואשה], זיבה [איש איש, לזכר ולנקבה], נגעים [אדם], מת [נפשות], ליבום, לתרומה, לירושה, לאבילות (נפל מגג), לרציחה [כל נפש]
אף עובר פוסל בת כהן לתרומה [כנעוריה]
רב ששת - עובר של גרושה לכהן לא פוסל עבדים לרבנן דר' יוסי [לרש"י - אין זכייה לעובר]
רב ששת - עובר אינו נוחל אמו [הוא מת קודם] (חוץ מנהרגה, על המשבר)
רבא - אין עובר ממעט חלק בכורה [וילדו לו]
אין עובר מקבל פי שנים [יכיר]
בת ג' לר"מ (ר' ינאי - יום אחרון דשנת ג', ר' יוחנן - ל' יום בשנה ג', ברייתא - יום א' דשנת ג'),
בת ג' ויום א' לרבנן - ביאתה ביאה לקנין, עריות, בועל נדה, אשת כהן לתרומה;
קודם לכן - כשרה לכהונה [הללמ"ס]
בת ג' ויום א' לרבנן - ביאתה ביאה לקנין, עריות, בועל נדה, אשת כהן לתרומה;
קודם לכן - כשרה לכהונה [הללמ"ס]
פחותה מג' שבתוליה הולכים וחוזרים - ראתה דם בביאה קודם ואחר ג' - שניהם דם בתולים ולא נדה
בן ט' ויום א' ביאתו ביאה, ומדרבנן כמאמר ביבמה - בעי גט וחליצה ואינו מאכיל בתרומה
רש"י מה.
נבעלה לאחר אחר ג' שנים זונה היא ופסולה לכהונה
גמ' מה: - מז.
רבי - בת י"א ויום א' [בינה יתירה], בן י"ב ויום א' - נדריהם נבדקים אם יודעים לשם מי נדרה [מופלא]
בת י"ב, בן י"ג ויום א' - נדר אפי' לא יודעים [איש, רש"י - סופו לבא לכלל דעת (ושוטה רק המקרע וכו')]
רשב"א - איפכא [ערמומית מבית רבו]
בן י"ב שהביא שערות - רב, ר' חנינה, רב המנונא, רבא, ר' זירא - שומא
ר' יוחנן, ריב"ל - בר עונשין
לר' יוסי בר"י - שערות מבן ט' הוי סימן כשעודן בו כשהגדיל
רבא - בת י"ב חזקה שהביאה שערות
חוץ: בדקו ולא אשכחו (להל' חוששין שנשרו לענין מיאון כשבעל אחר י"ב), לחליצה
רב הונא - מופלא שהקדיש ואכל לוקה [איש כי יפליא, ולא יחל - כל שישנו]
אבל אין עליו קרבן [זה הדבר]
אכלו אחרים או כשיגדל - לרב כהנא אין לוקין (אלא מדרבנן) [מופלא דרבנן - רק אסמכתא]
לר' יוחנן ור"ל לוקין [מופלא דאו']
נישואין יתומה דרבנן - בעלה מפיר נדריה [על דעת בעלה נודרת]
תרומת מופלא - לר' יוסי תרומה [מופלא דאו'/דרבנן מתקן תרומה דאו'/דרבנן בזה"ז]
לר"י לא (גי' כאן)
דימוע - לר"מ ור"י חייב בחלה, לר' יוסי ור"ש פטור [מח' אי חלה בזה"ז דאו' או דרבנן]
בזה"ז - דבי רב - לכו"ע חלה דאו' [ז' שכבשו וחלקו - חלה ולא מעשר]
רב הונא בדר"י - דרבנן [בבואכם - כולכם]
רב הונא בדר"י - דרבנן [בבואכם - כולכם]
רש"י מו: - מז.
קטן לאו בר קבולי עליה תקנתא דרבנן
ז' שכבשו וחלקו חייבין בחלה [בבואכם]
ופטורין ממעשר [רש"י כאן - תבואת זרעך - כאו"א שלו,
רש"י כתובות כה. - בשנה השלישית שנת המעשר - תלוי במנין שמיטה,
רש"י ב"מ פט. - עשר תעשר - במקום אשר יבחר - שילה]
גמ' מז. - מח.
מח' אם מותר לבייש עבד - לשמואל אסור [תעבודו ולא לבושה]
מח' בשיעור סימן עליון - רבי - הל' ככולן להחמיר (רש"י ל"ק - איזה מאלו הויא בוגרת, ל"ב - בוגרת ואינה בוגרת (אין כח להפקיע קידושין))
חצר שקובעת למעשר: ר"ש - שומר בפתח, לר"ע - בת שימור, ר' נחמיה - אינו בוש לאכול,
ר' יוסי - שואלים למה נכנסת, ר"י - חצר הפנימית; רבי - הל' ככולן להחמיר
(לל"ב דרש"י - אבל לא להפריש על טבל אחר אא"כ יש שומר קבוע)
ר' יוסי - שואלים למה נכנסת, ר"י - חצר הפנימית; רבי - הל' ככולן להחמיר
(לל"ב דרש"י - אבל לא להפריש על טבל אחר אא"כ יש שומר קבוע)
איילונית וסריס - עם סימני סריס - לב"ה בת כ' ובן כ' [רש"י - הילכתא],
לרבי וב"ש בת י"ח ובן י"ח, לר"א בת י"ח ובן כ'
רב - ויום א', עולא - אפי' יום א' בשנת י"ח/כ', רבי ור"א (להל') - ל' יום בשנת י"ח/כ'
בלי סימני סריס - רוב שנותיו
רש"י מז.
סימני קמט, יטו, פיטומת, עוקץ - לרש"י סימן בגרות