איסורי הנאה חשיבי ולא בטלי

רובע ונרבע עפ"י עד אחד או הודאת בעלים אסור להקרבה ומותר באכילה

נעבד אסור לגבוה, וצפויין אסור אף להדיוט (רש"י)
[לא תחמוד כסף וזהב עליהם]

רובע ונרבע וכו' צריכים מום קבוע לפדות בהן

מוקצה אסור - רק במוקצה לז' שנים (רש"י - ואח"כ יקריבוהו לע"ז, ל"ב - אחר ז' מותר דתו לא יקריבו) - עד שיעבדו, גיזה עד שיאכילהו כרשיני ע"ז (רש"י ל"ק - לצורך ע"ז דמאז נאסר, ל"ב - לצורך כומרים דמכאן ואילך מותר דתו לא יקריב)

מוקצה ונעבד מותר להדיוט [הו"ל מן המותר לישראל מדאיצטריך מיעוט מגבוה]

אתנן - אפי' נותן יותר ממה שהתנה, צריך שייחדו בשעת ביאה וקיים בשעת ביאה (וספק בהקדיש לפני ביאה [כמסירה להדיוט]), צריך שיהא קנוי לה או אפותיקי לה בשעת ביאה

אתנן זכר הוי אתנן, אשתו נדה - לרב ורבי אינו אתנן [לאו "זונה"] ללוי אסור [תועבה],
נותנת לו אינו אתנן [זונָה, ותהי להפך]

אביי, רב - זונה עכו"ם אתננה אסור (ולא ישראלית דתפסי קידושין) [תועבה - תועבה (לא תפסי קידושין)], וכהן אינו לוקה עליה משום זונה [לא יחלל זרעו - מיוחס],
אבל לר' אלעזר דפנוי הבא על הפנויה עשאה זונה אפי' ישראלית דתפסי קידושין

אתנן לשפחתך אצל עבד עברי שלי שאין לו אשה ובנים - לרבי (מאיר) אינו אתנן [רש"י - דס"ל דאפ"ה רבו מוסר לו שפחה], לרבנן הוי אתנן [אסורה לו]

שותפין שחלקו י' טלאים כנגד ט' וכלב, כל הי' מחיר כלב, ואפי' למ"ד יש ברירה - כשכלב שוה יותר מכל טלה [טיפונא דכלב שדי בכולהו]

פרש שור הנסקל מותר [לא ניחא בנפח, לא יאכל את בשרו]

אתנן ומחיר כלב - שכיוצא בו למזבח אסור, מעות מותר,
חיטין ועשאתן סולת - ב"ש אוסרין [גם] וב"ה מתירין [הם],
פרה אדומה לר' אלעזר מותר [בית ה'],
זהב לריקועין (רש"י - או אבנים לבנין ביהמ"ק) לר' יוסי בר"י אסור [בית ה'],
להיות נמנה אפסחו מותר [לכל נדר - ולא נדור]

ולד איסורי המזבח - לת"ק מותר למזבח, לר"א אסור

ולד טרפה - לת"ק מותר למזבח, לר"א אסור [למ"ד טרפה יולדת מח' אי זו"ז גורם אסור,
למ"ד אינה יולדת מח' אי ירך אמו] ומודה ר"א באפרוח מיונה טרפה [גדלה משהסריחה הביצה (רש"י - ופקע איסורא)]

ר"ח בן אנטיגנוס - יונק כל יום מטרפה אסור

מח' תנאי אי פודין טרפה לכלבים