לת"ק אין פודין באין בחומשו שוה פרוטה, ור' יוסי חולק

חזר המציע מחיר הגבוה - ממשכנין אותו שיעור התוספת

בעלים אמרו כ', ואחד אמר כ"א ? כ"ד - בעלים נותנין (רש"י - בע"כ) כדשיימו אחר וחומש על כ' בלבד לב"ה (וב"ש מחמירין) אא"כ שמאוה ג' כדברי השני

בפדיון מע"ש נותנין להמוסיף על הקרן אע"פ שפחות מחומש [חומש של בעה"ב הוא לאכול בירושלים] משא"כ הקדש

ר' אילא וראב"ע - אל יבזבז יותר מחומש, לר"א מבזבז וישייר קצת

כהנים ולוים אין מחרימין שדה אחוזה [חרמין שלהן, כי אחוזת עולם היא להם]

חרמי כהנים אין להם פדיון [לא ימכר ולא יגאל]

ונותן מטלטלין לכהן שירצה [לך יהיה] לר"י לכהן שבאותו משמר [היקש לקרקעות]

יו"כ דיובל בשבת - שדה אחוזה למשמר היוצא

חרמי כהנים בבית בעלים הקדש [כל חרם קדש קדשים הוא לה'], ביד כהן חולין [לך יהיה]

סתם חרמים - לר"י בן בתירא לבדק הבית [כל חרם קדש קדשים], לחכמים לכהנים [כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו],

כהן שהקדיש שדה חרמו שקיבל - מתחלקת לכהנים ביובל [כשדה החרם וכו' אחוזתו - היקש לשדה אחוזה של ישראל]

חרם על קדשיו [חכמים - כל חרם קדש קדשים, ר' ישמעאל וריב"ב - כל הבכור תקדיש (אך בכור וכו' לא יקדיש - לזבח אחר)] שהפריש לנדרו - נותן דמיו, לנדבה - נותן טובת הנאה (כמה יתן להביא דורון שאינו חייב), בכור - כמה יתן ישראל ליתנו לבן בתו כהן

הקדיש או החרים קרקע בחו"ל בזה"ז - רב יהודה - מיחל על ד' זוזי [לפרסום] ויזרקו לנהר

רק בזמן יובל: מכירת עבד עברי, שדה אחוזה (רש"י - גירוע ללוקח, נ' שקל להקדש), גאולת בתי ערי חומה, חרמי כהנים ובדק הבית במקרקעי דא"י [בצאתו ביובל וכו' כשדה החרם],
להחיות גר תושב [ג"ש טוב טוב מעבד עברי]