מצורעת א"צ פריעה ופרימה [איש צרוע] ומותרת בתשמיש [מחוץ לאהלו]

גר חייב להביא ב' עופות לעולה [אשה ריח ניחוח לה' - כולו לה'] או בהמה א' [כ"ש]
אבל לא מנחה [כאשר תעשו (בהר סיני) כן יעשה, ככם (כאבותיכם) כגר]

מילה וטבילה לגר [ככם [כי מולים היו, בדמיך; אין הזאה בלא טבילה]],
בזה"ז בלי קרבן [וכי יגור אתכם גר וגו' לדורותיכם] ולא יפריש [תקלה]

גר תושב בשבת עושה מלאכה לת"ק כחוה"מ, לר"ע כיו"ט,
לר' יוסי ור"ש (להל') כחול

קרבן על זדון: שפחה חרופה [מחטאתו אשר חטא, קרא במזיד (רש"י - בקורת תהיה - מלקות)],
נזיר טמא [פתאום], שבועת העדות [לא כ' ונעלם], שבועת הפקדון [תחטא תחטא]

קרבן א' על עבירות הרבה: על שפחה [על חטאתו אשר חטא] אבל לא על ה' שפחות בהעלם א' [גופין מחולקין [והיא שפחה]]

שוחטין וזורקין פסח ליולדת ביום מ'/פ' - רב חסדא - מ' לולד שני (תאומים) לר"י [שני כמאן דליתיה - ותביא על הראשון],
בפסח הבא בטומאה - דטבול יום (ארוך) כזב אבל מחוסר כיפורים לאו כזב,
לידה יבשתה ביום מ' לזכר/פ' לנקבה לר' ישמעאל להריונה [פתיחת הקבר בלי דם]

לר"י ולד שני כמאן דליתי' לחומרא [יום - כולו רצוף] (לרש"י - ומונים ימי טומאה/טהרה)

הרי עלי בסלע למזבח = כבש בן שנה [איל (ב' שנים) אשם בכסף שקלים (ב' סלעים)]

עשירית האיפה דדלי דלות בפרוטה

שאני שפחה חרופה: אשם זכר, איש אינו לוקה [בקורת תהיה], אין קרבן להאשה [והביא את אשמו], רק גמר ביאה [שכבת זרע - ראויה להזריע], קרבן א' על הרבה ביאות, קרבן אף במזיד, אין לו קרבן כשהיא שוגגת או קטנה או ישנה [אם בקורת תהיה], רק בבעולה [נחרפת (נשתנה)], פטור בשלא כדרכה [שכבת זרע]

שפחה חרופה - לר"ע וראב"ע חציה בת חורין [והפדה - לא נפדתה, כי לא חופשה - לא נפדתה] מאורסת לעבד עברי [רש"י - אסורה לאחרים]

קטן וישן בעריות פטורים מקרבן