גמ' ז: - ט:
אין נערכין פחות מסלע להשג יד [וכל ערכך יהיה בשקל הקדש]
ואם נתן פחות מסלע והעשיר - נותן נ'
ואם נתן פחות מסלע והעשיר - נותן נ'
לר"מ או נ' או סלע, לחכמים כפי שידו משגת - סלע ? נ'
היה לו ה' סלעים ואמר ערכי עלי ב"פ ונתן ד' לשניה וא' לראשונה - יצא [שניה הוי בע"ח מאוחר שקדם וגבה שעבוד דראשונה וראשונה קבל מה שיש]
אבל לא בנתן ד' לראשונה קודם [כל ה' משעבדן לראשונה]
ב' ערכי עלי בב"א - ספק אי 1/22 לכ"א או 5 לכ"א
טועה חוזרת לתחלת נדות בודאי אחרי ז' ? י"ז נקיים
ספק זבה מביאה קרבן חטאת עוף ואינו נאכל
ליטהר מנגע - משבוע א' ? ג' שבועות (נגעי בתים)
צדקתך כהררי קל משפטיך תהום רבה
לכה"פ ד' חדשים מלאים בשנה ששנה שלפניה מעוברת דמאחר סיהרא רק יום א' ["אתחזויי ולאו אדעתין"]
לרב הונא (ושמואל, ורבי) עד ח' מלאים ששנה שלפניה מעוברת דמקדים סיהרא רק יום א' [לאו אדעתייהו]
לעולא עד ז' מלאים [כת"ק דרשב"ג דחודש העיבור לעולם ל' ומקדים ב' יומי]
לאחרים כל החדשים כסדרן (כ"ט - ל') אפי' לא נראית הלבנה לעדים, חוץ מכשעושין שבט ואדר ראשון מלא - עבדינן ניסן ואייר חסירין, כל ג' ול' שנים עושים מלא משום המולד
"נזיר כימות הלבנה" = 354 [נדרים הלך אחר לשון בנ"א ורוב שנים]
רש"י ח. - ח:
לעולם לא תצא מזיבה לתחלת נדה עד שתשב ז' נקיים, אבל מנדה לזיבה אפי' בלי הפסק
כובש עונות = כובש ומסתירן תחת מחילת כסא הכבוד כדי שיכריעו הזכיות
גמ' י. - יג:
במקדש ב' עד ק"כ חצוצרות לכהנים
ב' עד ו' נבלים (רש"י - כמפוח), ט' עד לעולם כנורות, וצלצל א' ללויים
ב' עד י"ב חלילים לימי הלל [כנגד י"ב ימי הלל] ע"י עבדי כהנים לר"מ, ישראלים מיוחסים
לר' יוסי, לוים לר' חנינא בן אנטיגנוס [לכו"ע עיקר שירה בפה, ומח' אי מעלין מדוכן ליוחסין ו\או למעשרות]
לר' יוסי, לוים לר' חנינא בן אנטיגנוס [לכו"ע עיקר שירה בפה, ומח' אי מעלין מדוכן ליוחסין ו\או למעשרות]
י"ב עד לעולם לוים על הדוכן [כנגד כלי שיר] וקטנים על הארץ
לר"י תר"ת חדא היא [ותקעתם תרועה, תרועה יתקעו] וצריך שיהיו בב"א בלי הפסק
לרבנן - ג' מצות [תתקעו ולא תריעו] והפסק מועט מותר, ולר' יוחנן אפי' הפסק מרובה
אין הלל בפסח [אין חלוקין בקרבנותיהן], שבת [לא איקרי מועד], ר"ח [כליל התקדש חג דאסור במלאכה], ר"ה ויו"כ [דין וספרי חיים ומתים פתוחין], פורים [נס שבחו"ל, קרייתה זו היא הלילא, אכתי עבדי אחשורוש אנן]
אבוב, צלצל, מכתשת, שילוח - נטלו התיקון וחזרו כמו שהיו; מגריפה מוציאה ק'/אלף מיני זמר
לר"מ שיר מעכב הקרבן [ואתנה את הלוים וכו' לכפר על בנ"י - ככפרה דמעכבת] וחכמים חולקים
שירה מה"ת [ושרת בשם ה', עבדת וכו' בשמחה ובטוב לבב, יסור (ישיר) במשא, עבודת עבודה, בכתף ישאו, והאלקים יעננו (רש"י - מצוהו) בקול, גם הם גם אתם - בעבודת מזבח]
ביכורים טעונין שירה (לרש"י - ארוממך ה') [טוב טוב] בדרך ענבים [שירה על היין]
משורר ששיער - לר' יונתן אין מיתה אלא אזהרה
לאביי מיתה [והזר יקרב יומת]
לר' יוחנן בן גודגדא במיתה/באזהרה וגזרו אף במסייע, ולר' יהושע בן חנני' לא גזרו
בעולת נדבת ציבור (קיץ המזבח) אין שירה [על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם - ככבשי עצרת דקבוע זמן]
נסכים הבאין בפנ"ע ספק אם טעונין שירה [אולי צריך אכילה ושתייה]
ר"ל - אומרים שיר שלא על הקרבן על הדוכן חוץ מקרבן נדבת ציבור וספק בנסכין בפנ"ע [יצא חורבה שיאמרו דכ"מ רשות]
מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב
שנת שביעית: מכיבוש יהויקים גלה יהויכין, ובשנת י"ח חורבן = מוצאי שבעית (לר"י דיובל במ"ט לא קחשיב שנות גלות סנחריב - רש"י - משגלו ראובן וגד בטלו יובלות עד שחזרו בשנת י"ח ליאשיהו - והתחילו מחדש ל"ו שנה לפני החרבן),
י"ד שנים אחר החורבן יובל (י"ד שכבשו וחלקו לא נמנו),
בית שני חרב במוצאי שביעית לר"י, ולרבנן בשנת ו', רב אשי - אף לרבנן במוצאי שביעית דלא מנו יובל עד שנת שבע לבנין - אחר עליית עזרא
ו' טלאים מבוקרים לתמיד בלשכה (רש"י - י"מ - שחיטה ביום רביעי, רש"י - ד' ימים ויום השחיטה וח' טלאים ניתנו שם קודם הלילה) [בן בג בג - ג"ש לפסח]
כנור של מקדש ז' נימין, ימות המשיח ח', עוה"ב י'
רש"י יא.
דרך ענבים כשר לביכורים - לרש"י - הביא ענבים לעזרה לביכורים ודרכן