גמ' ב. - ו.
מועלין בקדשי קדשים שנפסלו [דרום ראוי לקדשים קלים; רש"י - לילה לאו מחוסר זמן; שחיטת פיגול - לרש"י חשובה לרצות לפיגול]
אא"כ היתה שעה ראויה לכהנים [אינו קדשי ה']:
לחזקי' היתר שחיטה, לר' יוחנן היתר אכילה,
לרש"י לרב אסי היתר זריקה (קבלה בהיתר וכזרוק דמי)
לחזקי' היתר שחיטה, לר' יוחנן היתר אכילה,
לרש"י לרב אסי היתר זריקה (קבלה בהיתר וכזרוק דמי)
קדשים שמתו אין מעילה דאו' [לא חזו] אלא מדרבנן
חוץ מחטאות המתות (רש"י - איסור בעלמא) [בדילי מחיים]
שחט בדרום לרבה ירדו [כחנקיה] ומועלין מדרבנן (איתותב); לרב יוסף לא ירדו [כר"ש]
וספק לר' אלעזר בהקדישה לבמת יחיד והכניסה לפנים
אין חומש במעילה דרבנן [רש"י - מפני אשם]
רב גידל - זריקת פיגול אינו מפקיע \ מביא (בקדשים קלים) מעילה [רש"י - דלא חזי];
לברייתא סתמא - מפקיע ולא מביא
קביעת פיגול רק בזריקה או הקטרת קומץ
פסול שזרק אינו עושה שיריים (וטעון כיבוס, יזרוק השאר, רש"י - ליסוד ולא לאמה)
חוץ ממחשבת חוץ לזמנו ומקומו [מרצין לפיגול] וטמא [איתי' בציבור]
ר"ש - זריקת דם שלן (לרש"י) או פיגול מוציאה מידי מעילה
רש"י ב: - ה:
לרש"י - קביעת פיגול כשכל מתיריו לשם פיגול
רש"י בהו"א - פסול שחישב בקבלה חוץ לזמנו ומקומו אינו עושה שיריים, וכשר עושה שיריים
שחיטת פיגול וקיבל לאו כזרוק דמי
גמ' ו: - ז:
בשר\אימורין שיצא (רש"י - ושוב נכנס) וזרק
ר"א - זריקה אינה מועלת למעילה, או לקבוע פיגול נותר טמא
ר"ע - זריקה מועלת ליוצא [כזריקת חטאת א' שפוטרת חברתה ממעילה אע"ג שיש פסול מוֹתָר] וישרף (לרש"י בעיבור צורה)
ר' יוחנן - דוקא ביצא מקצתו [מגו דמהני למקצת שבפנים] ר"פ - ולא ביצא דם (וזרק אותו דם)
ר' יוחנן - דוקא ביצא מקצתו [מגו דמהני למקצת שבפנים] ר"פ - ולא ביצא דם (וזרק אותו דם)
מחשבין פיגול על בשר\אימורין העומד ליאבד ולישרף
אבל לא על הנשפכין (רש"י - חישב בשעת שפיכת שיריים; זרק ע"מ לשפוך שיריים למחר)
הפריש חטאת לאבודה, זריקת א' פוטרת חברתה ממעילה
לר' אלעזר ור' יוחנן כששחטן בב"א (רש"י - כאחת ממש) [דרצה מזה או מזה זורק]
לר"ל אפי' בזאח"ז [כגוף אחד הם]
ב' אשמות (או חטאות) לאחריות ששחטן והעלה אימורי א' מהם וזרק חבירו - ירדו
זריקת קדשי קדשים מוציאה הבשר מידי מעילה ולא אימורין,
בקדשים קלים מביאה מעילה לאימורין ולא לבשר
בקדשים קלים מביאה מעילה לאימורין ולא לבשר