גמ' כט: - לא:
גמ' לב. - לג:
גמ' לג: - לה.

גמ' כט: - לא:

חזור לראש הדף

אין תוקעין בשבת [זכרון תרועה, שמא ילך לבקי ויעבירנו ד"א]

חוץ: 1) מבמקדש
2) תקנת ריב"ז - כ"מ שיש ב"ד (ת"ק - אפי' ב"ד דאקראי, תנא בתרא - קבוע,
לר"א - דוקא בב"ד שקידשו) - אפי' יחידין, ודוקא בפני ב"ד ובזמן ב"ד
3) עיר הקרובה לירושלים (לרש"י - בבנינה) בתוך התחום
ולא יושבת בנהר, בהר, בהפסק נהר

שופר דיובל - חיוב על כאו"א [בכל ארצכם] בזמן ב"ד ודוחה שבת

יום הנף אסור [יבנה ביהמ"ק ויאמרו אשתקד אכלנו משהאיר המזרח, כר"י - עד עצם היום הזה ועד בכלל]

עדים שבאו בר"ה אחר מנחה בזמן הבית - אותו היום ולמחר קודש, משחרב - מקבלים

שיר של ר"ה - שחרית - של חול (ביום ה' אם כבר העידו - הסירותי מסבל שכמו)
מוסף - הרנינו
מנחה - קול ה' יחיל מדבר (אם לא באו עדים - מח' אי לא כלום או של חול)

שיר של מוסף שבת - הזי"ו ל"ך
מנחה - אז ישיר ומי כמוכה ואז ישיר עלי באר (פרק אחד כל שבת)

שיר של יום; ד' מסעות לשכינה, י'/ו' גלויות לסנהדרין

תקנת ריב"ז שעדים ילכו למקום סנהדרין ולא למקום ראש ב"ד

תקנות ריב"ז: א) לא יחללו עידי החודש שבת חוץ מתשרי וניסן,

ב) שבת תוקעין בב"ד, ג) לולב כל ז', ד) יום הנף אסור,

ה) מקבלים עדים אחר מנחה, ו) עדים ילכו למקום הוועד,

ז) דוכן בלי סנדל, ח) גר יפרוש לקינו (ביטלה מפני התקלה),

ט) ר"פ - פודין פירות רבעי תוך מהלך יום וא"צ לעטר שוקי ירושלים
רנב"י - לשון זהורית חצי בסלע וחצי בין קרניו

גמ' לב. - לג:

חזור לראש הדף

ר' יוחנן בן נורי - כולל מלכיות עם אתה קדוש ואינו תוקע, קדושת היום ותוקע

ר"ע, רבי - מלכיות עם קדושת היום [רבי - קדושת היום ברביעית] ותוקע

רשב"ג - קדושת היום עם זכרונות [קדושת היום באמצע]

אבות [הבו לה' בני אלים] גבורות [כבוד ועוז] קדושות [כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קדש]

זכרונות [זכרון] שופרות [תרועה] מלכיות [רבי - סמיכות אני ה' אלקיכם, ר' יוסי בר"י - מלכיות עם זכרונות - לזכרון לפני אלקיכם אני ה"א]

איסור מלאכה, קדושת היום [מקראי קודש, שבתון (מח' ר"ע ור"א)]

י' מלכיות [כנגד י' הילולים בהללוהו בתקע שופר, י' דברות, מאמרות],
י' זכרונות, י' שופרות, בדיעבד ז' [רקיעים]

ריב"נ - ז' מכ"א, בדיעבד ג' מכ"א [כנגד תנ"ך, כהנים לוים ישראלים]

מתחיל בתורה ומסיים בנביא, ר' יוסי - ישלים בתורה

אין מזכירים פסוקים של פורענות חוץ מפורענות דעכו"ם

אין מזכירים זכרון של יחיד

זכרון תרועה - לר"י - זכרונות, לר' יוסי - אף שופרות

תרועת מלך - לר"י - מלכיות, לר' יוסי - אף שופרות

לר"י פקדונות אינה זכרונות, תרועה אינה שופרות, שמע וה' הוא האלקים אין עוד אינה מלכיות. ור' יוסי חולק.

תקיעות במוסף [ברוב עם, בשעת גזרת המלכות]

אין הלל בר"ה [מלך יושב על כסא דין]

אין מעבירין על שבות לשופר, אבל מותר ליתן בו מים או יין לצחצחו [רש"י - אינו תיקון מנא]

לר"י מעכבין הנשים מלתקוע [רש"י - בל תוסיף] ור' יוסי ור"ש חולקין [רשות]

קטן שהגיע לחינוך דוקא - לרש"י - לכתחלה אומרים "תקעו" שילמדו אפי' בשבת

גמ' לג: - לה.

חזור לראש הדף

תקיעה = תרועה = ג' יבבות (לרש"י - כל שהוא)

ולברייתא = ג' שברים (יותר מיבבא) [יום יבבא - מח' אי ילולי יליל או גנוחי גנח]

ג"ש שביעי שביעי יובל ור"ה שוין - בשופר, פשוטה לפניה ולאחריה (ויש לומדים ג"ש ממדבר), ג' פעמים (= ט' קולות) (מח' אם מדאו' ג', ב', א')

איתקון ר' אבהו תשר"ת, תש"ת, תר"ת [מספקא לי' דלמא גנח ויליל]

ר' יוחנן - ט' קולות בט' שעות יצא, ר"ש בן יהוצדק ור' אבהו - לא בשהה כדי לגמור

מט' בנ"א כאחד לא יצא [לרש"י - ס"ל תרי קלי לא משתמעי בתרי גברי]

רבה - תקיעות בציבור על סדר הברכות, יחיד מתפלל ואח"כ תוקע (ור"פ בר שמואל חולק)

מצוה ללכת למקום שתוקעין מספק יותר ממקום שמברכין ודאי [דאו' - דרבנן]

חכמים - כל יחיד חייב בברכות וש"ץ לאינו בקי

ר"ג ור"מ - ש"ץ מוציא אפי' בקי (וצבור בלחש שיסדיר תפלתו)
ר"ש חסידא - דוקא באנוס (לרש"י שלנו - אינו יכול להסדיר תפלתו)

ר' יוחנן - הל' כר"ג בר"ה [דאוושי ברכות]

בתפלה של פרקים - יסדיר תפלתו ואח"כ יתפלל

רש"י לג: - לה.

לרש"י - ברכות ותקיעות מעכבות זא"ז

דנין היקש מעצמו (ורש"י בסוכה חולק)

רב חננאל אמר רב - "כמו שכתבת בתורתך" יצא -
לרש"י - א"צ לומר פסוקי המוספין, אבל צ"ל פסוקי מלכיות וכו'

הדרן עלך מסכת ראש השנה

עוד חומר לימוד
למסכת ראש השנה