גמ' כט: - ל:
גמ' לא. - לא:
גמ' לב. - לב:
גמ' לב: - לג:
גמ' לג: - לד:
גמ' לד: - לה:
גמ' לו. - לו:
גמ' לו: - לז:
גמ' לז: - לט.
גמ' לט. - מ.
גמ' מ: - מא:
גמ' מא: - מב:
גמ' כט: - ל:

חזור לראש הדף
פסולי לולב:

א) גזול [לכם, ביו"ט שני - מצוה הבאה בעבירה [והבאתם גזול - אף לאחר יאוש]]
וצריך יאוש ושינוי רשות

לר' יצחק בר נחמני אמר שמואל - ביו"ט שני יוצא [מדרבנן אין מצוה הב"ע]

ב) שאול ביו"ט ראשון [לכם]

ג) יבש [איתקוש לאתרוג - הדר, רש"י - ואנוהו]

חוץ משעת הדחק לר"י כשר [לא מקשינן לולב לאתרוג, הדר = הַדָר משנה לשנה]

ד) עיר הנדחת [מיכתת שיעורו]

ה) אשירה דמשה [מיכתת שיעורו, אין דין ממון]

ו) נפרצו (לרש"י - רק נאגד לשדרה) ברוב עלין

ז) נקטם ראשו [אינו הדר]

ח) נפרדו לר"י בלי כתפנו [כפות]

אגוד לולב אינו שינוי מעשה דחוזר לברייתו

גמ' לא. - לא:

חזור לראש הדף
סוכה גזולה, שאולה, ברה"ר - ר"א פוסל [תעשה לך - משלך] חוץ מגזל עצים וסיכך [רש"י - שינוי מעשה עם שינוי השם קונה, תקנת השבים]

לחכמים כשרה [שאולה כשרה וקרקע אינה נגזלת]
חוץ: מסוכה בראש ספינה או עגלה [
לרש"י - אין תקנת השבים], מסוכה הנבנית בחצר הגזלן

לר"י דבעי אגד, מ"מ מין חמישי הוי בל תוסיף אפי' בלי איגוד

לר"י א"צ הדר אף באתרוג - ולכן יבש וישן כשר

רש"י לא.

תקנת מריש (השבים) - א"צ שיסתיר סוכתו דמצוה משוי לי' כל ז' כבנין קבע

לרש"י - רק ק"ו אפשר לידרוש מעצמו

גמ' לב. - לב:

חזור לראש הדף
המשך פסולי לולב:

ט) כפוף

י) קווץ (לרש"י - עוקצים יוצאים)

יא) סדוק כהימנק (רש"י - כב' שדראות)

יב) עקום כמגל לפניו וב' לשונות בלצדדין

יג) חרות (רש"י - קשה)

יד) בחד הוצא (רש"י - כל עליו מצד א')

טו) ניטלה התיומת

טז) נחלקה התיומת (רש"י - ב' עלין אמצעיים נחלקו זמ"ז ונסדקה השדרה עד העלין שלמטה; רש"י בב"ק - העלה אמצעי) לל"ב דר' יהושע ב"ל

יז) ציני הר ברזל שלא מגיע העלין זל"ז

יח) צריך ד' טפחים - ג"ט קטנות כר"ט (1 = 5/6)

ר' פרנך - שדרה ד"ט, שמואל - ד"ט עם העלים

גמ' לב: - לג:

חזור לראש הדף
פסולי הדס:

א) בעי ג"ט קטנות (1/22)

ב) גזול ושאול

ג) יבש - צריך שישאר ג' בדי עלין לחין (רש"י - ג' בדין, ובכ"א ג' עלין לחין) בראשן [הדר]

ד) אשירה ה) עיר הנדחת

ו) נקטם ראשו אא"כ עלתה שם תמרה
לר"ט לד: (שמואל להל') קטומים כשר [
רש"י - א"צ הדר בהדס]

ז) נפרצו (רש"י - נשרו)

ח) ענביו שחורות או אדומות מרובות מעליו (י"ג - רק בכמה מקומות (מנומר))

לקטן ביו"ט: ר"א בר' צדוק/ר"ש בן יהוצדק - פסול, וחכמים מכשירים
[מח' אי יש דיחוי במצות, יא: - אי קציצתן זו עשייתן, אי לומדים "לא מן העשוי" מסוכה, אי בעי אגד]
ר"א בר"ש - אפי' לכתחלה מותר במכוון לאכילה ויש לו אחריני
[
לרש"י - אין תיקון כלי]

ט) אינו עבות - צריך ג' עלין בקן (לרש"י - ג' מעוקץ א')
רב כהנא - אפי' ב' - וא' (רש"י - מלמטה ורוכב על השנים), ואמימר חולק [שוטה]

נשרו - צריך עבותו קיימת

ר"י - לולב בעי אגוד (רש"י - קשירת ב' הראשין) [לקיחה לקיחה מאזוב], רבנן - רק למצוה [ואנוהו]

למסקנא - דיחוי מעיקרא לא הוי דיחוי במצות; נראה ונדחה ונראה - תיקו.

גמ' לג: - לד:

חזור לראש הדף
פסולי ערבה:

א) בעי ג"ט קטנות (1/22)

ב) גזולה ושאולה [לכם], ג) יבשה, ד) אשירה, ה) עיר הנדחת

ו) נפרצו (נשרו), ז) נקטם

ח) צפצפה [גדילה בין הרים]

ט) לאבא שאול לא גדילה על הנחל

י) "חילפא גילא" דומה למסר (רש"י - פגימות נוכחו ולהם ב' עוקצין - מכאן ומכאן)

מילי דאשתני שמייהו משחרב ביהמ"ק

הו"א דר' ישמעאל - בעי ב' ערבות, ג' הדסים [ערבי נחל; ענף, עץ, עבות]

ר"ע, מסקנת ר' ישמעאל - ערבה א', הדס א'

גמ' לד: - לה:

חזור לראש הדף
פסולי אתרוג:

א) גזול ושאול, ב) יבש, ג) אשירה, ד) עיר הנדחת

ה) ערלה [ר' חייא בר אבין - שאין היתר אכילה (רש"י - בעי הראוי "לכם" בכל דרכי הנאתן) אבל א"צ דין ממון, ר' אסי - אין בה דין ממון ג"כ]

ו) מעשר שני לר"מ לר' אסי [אין בה דין ממון]

ז) תרומה טמאה [אין היתר אכילה]

ח) דמאי לב"ש [עני אסור בדמאי ואין מיגו]

ט) טבל [לרש"י - אין אכילה]

י) חזזית על רובו, מיעוטו בב' או ג' מקומות [מנומר], משהו על חוטמו [אינו הדר]

יא) נטלה פיטמתו [רש"י - ר' יעקב הזקן - הפיטום, ר' יצחק הלוי - חלק העוקץ שבתוך האתרוג וחסרו]

יב) לכתחלה לא תרומה טהורה, מע"ש בירושלים [מכשירה, מפסידה]

"הדר": טעם עצו ופריו שוין; הדיר - עד שבאין קטנים עדיין גדולים קיימין; שדר באלנו משנה לשנה; הדור (מים) - גדול על כל מים

גמ' לו. - לו:

חזור לראש הדף
המשך פסולי אתרוג:

יג) נקלף במקצתה לרש"י [מנומר]

יד) נסדק (על פני כולה)

טו) ניקב: חסר כ"ש [רש"י - ולקחתם - תמה (ביו"ט ראשון)];
מפולש במשהו
(רש"י - בלי חסר);
שאינו מפולש בכאיסר (רש"י - אע"פ שלא חסר)

טז) סימני טריפה - ספק לרבא בנימוח וחדרי הזרע קיימים

יז) תפוח (רש"י - לל"ק תפח, לל"ב נרקב)

יח) סרוח (לל"ק נרקב, לל"ב ריחו רע) וספק בנימוח רק הבשר

יט) כבוש, שלוק

כ) ככושי שגדל כאן [נדמה], לרבא - כושי בא"י שאינם רגילים בהם

כא) לבן, מנומר, כב) ככדור - וי"ג כדוד, כג) י"א תיום

כד) בוסר לר"ע (לרש"י - כפול הלבן) [הו"א אינו פרי, אינו הדר]

כה) בדפוס - כבריה אחרת

כו) ל"ק דרב - נקבוהו עכברים [אינו הדר - מאיס]

כז) לר"י ירוק ככרתי [דלא גמר פירא], ור"מ חולק

כח) פחות מכאגוז לר"מ, מכביצה לר"י [דלא גמר פירא]

כט) לר"י גדול מכדי שיאחוז ב' ביד א' [שמא יפול, לרבנן משום הדר], ור' יוסי ור"ע חולקין

רש"י לו:

לרש"י בעי הידור מצוה כל ז' - הואיל ומזכיר שם שמים עליו

היתר אבנים לבית הכסא בשבת - לרש"י - תוך ד"א ואינו מוקף מחיצות והותר טלטול

גמ' לו: - לז:

חזור לראש הדף
לר"י אוגדין למטה דוקא במינו (ואפי' בסיב ושורש) [בעי אגד, ושלא במינו הוי בל תוסיף], ור"מ חולק

לר"י סכך דוקא בד' מינים [כ"ש מלולב דמצותו רק ביום], ור"מ חולק

רבה - לא יטול במקום אגדו [חציצה - רש"י - כמ"ד אין אגד מן המצוה]

לרבא מותר [לנוי אינו חוצץ]

לקיחה ע"י דבר אחר לרבה פסולה [בעי לקיחה תמה], לרבא מותר (בדרך כבוד) [שמה לקיחה]

עלים תלושים של הדס ערבה לולב בתוך האגד - לרבה חוצץ, לרבא מין במינו אינו חוצץ

רבה - אסור להריח הדס [אקציה מריחא] אבל אתרוג מותר [אקצייה מאכילה] (רש"י - הוקצה נלמד מסוכה)

שבת אסור להריח אתרוג מחובר [לאכילה קאי - אתי לתלוש] אבל הדס מותר [להריח קאי]

לולב בימין [ג' מצות]

על נטילת לולב [במינו גבוה מכולן]

רש"י לז.

בדבר הכרוך בידו לא שייך חציצה - לרש"י - בדרך כבוד

גמ' לז: - לט.

חזור לראש הדף
נענועין: ב"ה - הודו, אנא הושיעא, ב"ש - אנא הצליחא ג"כ

מוליך ומביא מעלה ומוריד [אשר הונף ואשר הורם, למי שהד' רוחות ושמים וארץ שלו, לעצור רוחות וטללים רעים]

מפסיקין סעודתו ליטול לולב - רב ספרא - כשאין שהות אחר סעודתו
ר' זירא - ביו"ט ראשון ממ"נ יפסיק

גדול המקריא הלל - עונה אחריו הללוקה
מצוה לענות ראשי פרקים
שומע כעונה [אשר קרא מלך יהודה (...בשמעך)] אפי' לא ענה

לרבא לא יאמר ברוך הבא, בשם ה'; יה"ש רבא, מברך.
לכו"ע מברכין לפני הלל, ולאחרי תלוי במנהג

רש"י לז: - לח:

הודו - לרש"י - בתחלת וסוף הפרק

לרש"י - בראשי פרקים עונין ראשי פרקים בלבד ובהשאר עונין הללוקה

המתפלל בציבור ישתוק וישמע ש"ץ אומר קדושה או יהש"ר

גמ' לט. - מ.

חזור לראש הדף
לוקח לולב בשביעית מע"ה - יתן אתרוג במתנה, בהבלעה

אין מוסרין דמי שביעית לע"ה [לרש"י - דיעשה בהן סחורה להצניע אחר שביעית (זמן ביעור)]

ובדיעבד יחלל על פירותיו

אין לוקחין מע"ה מן המשומר [רש"י - נחשד שאינו מפקיר]

אתרוג למעשר - ר"ג וה' זקנים - בתר לקיטה, ר"א - בתר חנטה

לשביעית - ר"ג ור"א - בתר חנטה, רבותינו באושא - בתר לקיטה [גדל על כל מים כירק]

יש קדושת שביעית ללולב [לכם דומיא דלאכלה - הנאתו וביעורו שוה]

רש"י כאן - לר' יוסי יש קדושת שביעית אפי' הנאתו אחר ביעורו [לאכלה ממעט דבר שאין הנאתו שוה בכל אדם]

רש"י ב"ק קב. - לר' יוסי אין סתם פירות לאכילה, וכשלקטן לצורך הנאה שאחר ביעורו לא חל עליה שביעית

גמ' מ: - מא:

חזור לראש הדף
ר' אלעזר - תפיסת קדושת שביעית רק בדרך מקח [בשנת היובל... וכי תמכרו]

ר' יוחנן - אפי' דרך חילול [כי יובל היא קודש - כהקדש], חוץ מפרי ראשון

תפיסת שביעית על דמים [קודש] אבל הפרי עצמו נשאר בקדושה [תהיה לכם - בהוייתה תהא]

לחכמים דר"מ אין מחללין דמי שביעית ומע"ש על בהמה חי,
ומודה ר"מ דאין מחללין על נקבות חיין

[שמא יגדל עדרים (אחר ביעור), ולרבנן גזרו זכרים אטו נקבות]

תקנת ריב"ז: לולב במדינה כל ז' זכר למקדש

כל ט"ז ניסן אסור בחדש [יבנה ביהמ"ק ב"ב ויאמרו אשתקד אכלנו מעלות, ואולי יבנה ליל ט"ז ואין פנאי לעומר מוקדם, כר"י עד עצם היום הזה - עד עיצומו של יום ועד בכלל]
(רש"י - מקדש העתיד כבר בנוי ואין חסרון בנין ביהמ"ק ביו"ט, בלילה)

גמ' מא: - מב:

חזור לראש הדף
לקיחה ביד כאו"א [ולקחתם]

מותר להתפלל עם לולב [מצוה ולא טריד בו (רש"י - חביבה)]
ומניחו בקרה"ת, נשיאת כפים, לימוד

אנשי ירושלים - זריזין במצות

ר' יוסי - שכח והוציא לולב לרה"ר יו"ט ראשון פטור מקרבן
[טעה בדבר מצוה פטור, (ואפי' לא עבד מצוה,
י"ג - אפי' מצוה דלא רמי עליו) (פסחים עב: - כשזמנו בהול)]

לולב מותר בטלטול לכל [לרש"י - תורת כלי עליו]

מחזירין למים בשבת, ר"י - ביו"ט מוסיפין, בחוה"מ מחליפין (רש"י - מצוה)

הרחקת ד"א מצואה ומי רגלים - ביכול לאכול כזית דגן בכדי אכילת פרס, בגדול אפי' אינו בכדי א"פ

למנות עם קרבן פסח - ת"ק - יכול לאכול כזית צלי [לפי אכלו]
ר"י - יכול לברר אכילה - צרור וזורקו אגוז ונוטלו

רש"י מב.

לרש"י - אין חולקים תרומה לקטן בגורן משום בזיון אלא משגרים לביתו אם שומר טהרות, ואין קטן פורס כפיו