גמ' נג. - נד:
גמ' נד: - נה:
גמ' נה: - נז.
גמ' נז. - נח:
גמ' נח: - סא.

גמ' נג. - נד:

חזור לראש הדף

אפי' לר"ע דאין מביאין בכור ומעשר בהמה מחו"ל להקרב [והבאתם שמה וכו' ואת מעשרותיכם - כמעשר דגן] מ"מ קדוש - נאכל במומו

בזה"ז אין מעשר בהמה [הו"א - גזרה משום יתום (רש"י - דלא בקיאי, שאר פסולים), משום תקלה בשהייה ולא מטילין מומין בעדרו - דלא יהא שכיח תמים לביהמ"ק ב"ב]

קדשים קלים לריה"ג לא נכנסים לדיר [יהיה קודש - ולא כבר קדוש]

אין מעשרין מחדש על ישן [עשר תעשר וכו' שנה שנה - היקש למעשר דגן]

כבשים ועזים מתעשרים זה על זה [וצאן - מין א', רבא - פירט בקר וצאן אבל צאן וצאן כן]

ולא צאן ובקר [(הו"א ק"ו מחדש וישן), העשירי - עשירי לזה ולזה, היקש לדגן]

תורמין רק מין על מינו [חלב ליצהר חלב לתירוש, תירוש ודגן או חטים ושעורים מק"ו דהם כלאים זב"ז, ותרומה דרבנן תקנו כעין דאו', אביי - ראשיתם - לכל דגן ודגן]

רש"י נג: - נד.

מקדישין קדשים הקדש עילוי - לרש"י - יתן לבדק הבית כפי טובת הנאה שיתן לו ע"מ שיתננה לבן בתו כהן

לרש"י - כלאי זרעים של דגן ודגן דרבנן

גמ' נד: - נה:

חזור לראש הדף

צירוף למעשר - ט"ז מיל [תעבורנה הצאן ע"י מונה - שליטת עין של רועה]

אמצע מצרף ל"ב מיל - רב - בהמות באמצע שמשלים הצדדים לי' לחייבם בגורן אחר

שמואל - רועה באמצע, או בהמה א' או צרכיו באמצע - הרועה מצרפם ["מונה"]

ר"מ - הירדן מפסיק [לר' אמי - דלא מיקרבן זל"ז, ר' יוחנן - והירדן יגבול אותו (לר"י ב"ב, אבל לא לרשב"י דירדן מא"י)]

ר' יוחנן - מיריחו ולמטה

ירדן שיורד מדן; זכרותיה דירדן מערת פמייס, זכרותא דדם כבד, זכרותא דמיא פרת;
פרת הוא הנהר היוצא מעדן, מימיו פרים ורבים

רש"י נה:

נדות בעו מקוה מים חיים דהוו ספק זבות

רש"י - ל"ק - סתירה בשמואל אי נהרות מתרבים מכיפיה או מגשם

ל"ב - לאבוה דשמואל מותר לטבול בנהרות באמצע חורף, לשמואל - רק פרת בתשרי

גמ' נה: - נז.

חזור לראש הדף

לקוח ומתנה פטור [בכור בניך כן תעשה לצאנך - כבניך (עשייה שייך במעשר)]

חוץ מקונה עובר במעי אמו ומחוסר זמן (דלא כר"ש בן יהודה) [תעשה - בשעה שראויין להתעשר]

אביי - אין אתנן מזונה ישראלית [ג"ש תועבה מעריות - דלא תפסי קידושין]

אין לא יחלל זרעו בזונה כותית [לאו זרעו]

שותפין פטורין [יהיה לך (אם אינו ענין לבכור)] אבל תפיסת הבית חייב [יהיה]

פטור מקלבון רק כשהכספים עדיין בתפיסת הבית [רש"י - נכסים במקום אביהן]

רב ענן, ר' אלעזר - יורשים שחלקו גדיים כנגד גדיים, ט' כנגד ט' חייבין במעשר בהמה [יש ברירה - ירושה ולא לקוחות] ואפי' חזרו ונשתתפו [הדרא תפיסת הבית]

ור"נ ור' יוחנן חולקין אפי' גדיים כנגד תיישים, ט' כנגד י' [אין ברירה - לקוחות, שותפין; דומיא דבנך - בברור לך (רש"י - שנולד ברשותך)]

רש"י נו:

קלבון להכרע, לחילוף

לרב ענן מברר הכנגד הכלב והשאר מותרים לגבוה בדשוו להדדי -

לרש"י - כ"א יש חבר בחלק השותף

גמ' נז. - נח:

חזור לראש הדף

פטורין ממעשר: חיה, כלאים, נדמה, טריפה, יוצא דופן (חוץ מלר' יהושע כר"ש), מחוסר זמן (חוץ מר"ש בר"י), יתום מלידה [תחת תחת מקדשים, טרפה - כל אשר יעבור]

אבל רובע, נרבע, מוקצה, נעבד, אתנן, מחיר כלב מתעשרין
[משחתם בהם (ערוה וע"ז) - מום בה משא"כ מעשר דמום כשר]

לר"ש בן יהודה בשם ר"ש - לא טומטום ואנדרוגינוס [בריה בפנ"ע - ולא זכר או נקבה ודאי]

ר"א בר"י בשם ר' יהושע - רק כלאים וטריפה לא (ור"ע בשמו חולק)

ר' יהושע - עור אמו קיים אינו יתום [מלבישו וכאלו אמו קיימת]

רבי - במקומנו חזרת עם ס' ריבוא קלפים בבית המסס, ארז וביצת בר יוכני גדולים

ג' גרונות להיות טבל מדרבנן (אבל מצטרפין זב"ז)

ר"ע - ט"ו יום קודם הרגלים

בן עזאי - כ"ט אדר (לעולם אדר חסר), א' סיון [שלא יגמרו הבהמות קודם יו"ט],
כ"ט אב [אלול בפנ"ע ויום א' קודם להיכר]

ר' אלעזר ור"ש - א' ניסן [שתי שבתות לפני הרגל], א' סיון,
כ"ט אלול [א' תשרי הוי ר"ה - צובע, היכר יום א' בין חדש לישן]

ר"ה למעשר - ר"מ - א' אלול, ר"א ור"ש - א' תשרי, בן עזאי - אלול בפנ"ע [ספק כר"מ או כר"ש]
רבא - וכונס ה' מאב, ה' מאלול, ה' מתשרי לדיר והעשירי אלול

רש"י נח:

רש"י - מנאן רבוצין או עומדין אין איסור לא יבקר

גמ' נח: - סא.

חזור לראש הדף

יוצאות מהדיר לקראת אמן [יעבור ולא שיעבירוהו, גזרה משום לקוח ויתום]

בלי סיקרא או שבט, מנאן רבוצין או עומדים מהני [העשירי קדש מ"מ]

קפץ א' מן המנויין - כולם פטורין, מן המעושרין - כולם נאכלים במומן

לר' יוסי בר"י עשרה ונטל א' - קדוש [כאבא אלעזר בן גומל - תרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה וכן מעשר ואתקיש למעשר בהמה (רש"י - עשר תעשר)]

וחכמים חולקין [העשירי]

לא קרא עשירי - קדוש [יהיה קדש מ"מ], רב הונא בר סחורה - ואפי' קוראו "אחד"

רבא - נשתייר עשירי בדיר - קדוש מאליו

רבא - מנין הראוי פטור [יעבור ולא שכבר עבר בראוי]
אפי' ספק מנין הראוי (ספק לאיזה פתח יצאו השאר)

היה ט"ו - כולם נכנסין לדיר והעודפין מצטרפין לגורן אחר (ל"ב דרש"י - חייב להכניסן בכדי שיחול על כולם איסור שחיטה ומכירה משהגיע לגורן)

יצאו ב' בב"א - מנאן 2-1, ואל"ה "9, 10" מקולקלין (רש"י - י"מ י' מעשר וי"א שלמים;
רש"י - שניהם נאכלין במומן - דטעה כ"כ כשטעה בשמיני או קודם; דנתכוין למנותן יחד גרע טפי (חולין); רש"י בתוס' - ספק אם נעשין כאחד ע"י שמנאן א';
רש"י כת"י - דמו כאחד ולא מבריר העשירי להיות קדוש מאליו)

ט' וי' או י' וי"א בב"א = מעורבין (תלוי אי "9", "10", "11")

עירוב מעשר ושלמים - ר"ש - יקריבו כשלמים לחומרא

רבנן - ירעו [אין מביאין חזה ושוק לבית הפסול], בזה"ז ימותו [תקלה]

7 - 8 - 10 - 9 - 10 שלשתן מקודשין [וכל מעשר בקר וצאן - ודוקא 9, 11 דסמוך]

ט' נאכל במומו [תמורה רק לאחר שהעשירי קדוש], י' מעשר,

י"א שלמים [אם מן הבקר]
לר' אלעזר בר"ש - דוקא 7 - 8 - _ - 9 - 10 [בעי טעות מיוחדת ולא ב' טעיות, אין בהמה עושה ב' תמורות]

ר"י - ואינו עושה תמורה [תמורה לתמורה], ור"מ חולק [נקרב אינו תמורה]

7 - 8 - 10 - 10 - 10 - ט' נאכל במומו,
ר"ש בן יהודה בשם ר"ש - חולין אא"כ נעקר שם "מעשר" מעשירי [כי"א]

רבנן - א"צ נעקר [אינו נקרב, עדיין לא איברר עשירי]

י"א חולין אא"כ נעקר שם עשירי או יצא בב"א לרבא ורב כהנא

[רש"י כת"י - מגו דחל, קידושין נא. - דמעשר איתי' בטעות]

לרבי "אחד עשר" לאו עקירה כשיש לו הרבה בהמות ["זה עישור ראשון"], וריבר"י חולק

מנאן זוגות - רב מארי - הזוג "10" קדושים (ומנאן למפרע קדוש ד 10 פרסאה קרו "חד")

רב כהנא - הבהמה 10 קדוש חוץ מנפק ממילא בזוגות דאז הולכין אף בתר מנין שלו

שליח שטעה בי"א אינו קדוש [לתקוני שדרתיך]

טעה בט' - לר' פפי קדוש [יכול לאכול במומו], לר"פ אינו קדוש [לתקוני שדרתיך]

רש"י נח: - ס:

במחשבה - לרש"י - נותן עיניו בצד זה או "ב' לוגין שעתיד להפריש" וא"צ מעשה הפרשה

לרש"י כת"י - 8 - 9 - 9 - 10 לא עקר שם עשירי, וכ"ש 8 - 9 - 11 - 10 לא נעקר

הדרן עלך מסכת בכורות

עוד חומר לימוד
למסכת בכורות